לא בכל מטבע: רשות שוק ההון קובעת אילו מטבעות וירטואלים ניתן יהיה למכור בישראל
הכללים החדשים, שפרסמה הרשות בטיוטה להערות הציבור, צפויים לסנן אלפי מטבעות זוטרים ולהגביל את הפעילות בעיקר לנכסים הגדולים והמוכרים בעולם, לצד מתן תמריץ למטבעות יציבים מקומיים; המהלך מצטרף להוראות נוספות לדרישות הון עצמי וקידום החקיקה למטבעות יציבים, ומהווה חוליה נוספת במיסוד ענף הקריפטו בישראל
רשות שוק ההון פרסמה היום (ג') להערות הציבור טיוטת חוזר חדשה, שמגדירה לראשונה אילו מטבעות וירטואליים מותר לחברות קריפטו ישראליות להציע ללקוחותיהן. עבור הציבור הרחב, שוק המטבעות הדיגיטליים מזוהה בעיקר עם שמות מוכרים כמו ביטקוין או אתריום, אך בפועל נסחרים בעולם למעלה מ-13 אלף מטבעות וירטואליים. לצד השמות המוכרים, השוק כולל גם מטבעות קטנים, ובהם מטבעות מם שנוצרו בהשראת בדיחות רשת, כמו דוג'קוין, וכן נכסים דיגיטליים שלא תמיד ברור אם הם נזילים ואם עומד מאחוריהם גורם לגיטימי. עד כה, ההחלטה אילו מטבעות להציע ללקוח הישראלי הייתה נתונה לשיקול דעתן המסחרי של החברות המקומיות, אך החוזר החדש מבקש לקבוע לכך גבולות רגולטוריים אחידים.
המהלך החדש, העוסק במדיניות רישום מטבעות (Listing), מתווסף לשורת הצעדים שמקדמת הרשות למיסוד הענף. אם החוזרים לדרישות הון העצמי ומשמורת שהפיצה הרשות בשבוע שעבר התמקדו ביציבות הפיננסית של החברות והגדירו סטנדרט אבטחה לארנקים, הרי שחוזר הרישום מתייחס למוצרים הפיננסיים עצמם. הרשות קובעת סדרת תנאי סף: מטבע וירטואלי שיוצע לציבור בישראל יחויב להציג שווי שוק של 500 מיליון דולר לפחות ולהימנות עם 50 הנכסים הדיגיטליים הגדולים בעולם - למשך שישה חודשים רצופים. בנוסף, נדרשת הוכחת הכרה בינלאומית בדמות רישום למסחר אצל לפחות חמישה גופים מפוקחים באיחוד האירופי או במדינת ניו יורק.
כדי לצמצם סיכונים של הונאות ומניפולציות במסחר, הרגולטור מחייב גם מבחן ביזור: חל איסור על מצב שבו גורם יחיד מחזיק בלמעלה מ-15% ממחזור המטבע, או שעשרת המחזיקים הגדולים מחזיקים ביחד ביותר מחצי מכלל הנכסים. במקביל, הרשות מחריגה לחלוטין נכסים המקנים אנונימיות מלאה ומקשים על מעקב אחר מעבירי הכספים, כמו גם נכסים דיגיטליים מסוג NFT - טוקנים ייחודיים לייצוג בעלות על פריטים דיגיטליים (כמו אמנות או אספנות) שאינם מטבעות סחירים רגילים.
מנגד, החוזר מייצר מסלול מקל למטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins) - מטבעות שערכם צמוד לנכס בסיס כמו הדולר או השקל. לפני כחודש הפיצה רשות שוק ההון תזכיר חוק להסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל. מטבעות יציבים - הצמודים ביחס של 1 ל-1 למטבעות פיאט כמו השקל או הדולר - מהווים כיום מנוע צמיחה גלובלי בהיקף עסקאות של כ-2 טריליון דולר בחודש, בזכות היכולת לבצע העברות כספים מיידיות, מוזלות ותחומות בקוד חכם. ככל שמטבע יציב יונפק בישראל תחת אופק החקיקה והפיקוח המקומי, הוא יהיה פטור מתנאי שווי השוק והדירוג הבינלאומי, מתוך כוונה לעודד פעילות מפוקחת בשוק המקומי.
עבור החברות הפועלות בשוק, הנהלים החדשים מטילים אחריות תפעולית ישירה: דירקטוריון החברה יחויב לדון ולאשר אחת לשנה את מדיניות הרישום הפנימית. בנוסף, כל הוספה של מטבע חדש תדרוש בחינה של מנהל הסיכונים והגנת הסייבר, ודיווח מוקדם לרשות 60 ימים לפני ההשקה. הרגולטור שומר לעצמו את הסמכות להתנגד להוספת נכס אם יזהה בו סיכון לא סביר. החברות יחויבו גם בביצוע ניטור רבעוני: מטבע שאינו עומד עוד בקריטריונים יוסר מאפשרות הרכישה תוך שלושה ימים, תוך מתן 30 ימי הודעה מוקדמת ללקוחות המחזיקים בו כדי שיוכלו למכור או להעביר את נכסיהם.
המהלך הנוכחי שואף למצוא את נקודת האיזון בין צמצום סיכונים לציבור לבין פגיעה מסוימת בגמישות המסחרית של בעלי הרישיון. בפועל, המשמעות היא הגבלה של היצע הנכסים הזמינים למסחר בישראל והוצאת מטבעות צעירים או ספקולטיביים מהמערכת המפוקחת. מנגד, עבור ציבור המשקיעים נוצר מנגנון סינון שמבטיח כי המסחר המקומי יתרכז בנכסים בעלי נזילות מובילה, ביזור וגב בינלאומי מוכח.
