רשות שוק ההון מעלה את מחיר הכניסה לקריפטו: קובעת דרישות הון וכללי אבטחה חדשים
הרשות השלימה צעד נוסף באסדרת הנכסים הדיגיטליים בישראל - פרסום הוראות פיקוח חדשות, המחייבות את תשעת הגופים בעלי הרישיון למתן שירותי קריפטו. החברות הפעילות יחויבו להחזיק כרית ביטחון נזילה ולעמוד בתקני אבטחה מחמירים; ההוראות הן חלק ממהלך רגולטורי רחב יותר הכולל גם הקלות בהפקדת כספי קריפטו בבנקים וקידום חוק למטבעות יציבים
רשות שוק ההון - תחת הממונה עמית גל - השלימה צעד נוסף בקידומו של שוק המטבעות הווירטואליים לעבר השתלבותו במערכת הפיננסית הממוסדת, עם פרסומם היום (ג') של שני חוזרים חדשים - חוזר הון עצמי וחוזר שמירת נכסים (קאסטודי).
החוזרים מחמירים את הפיקוח על פעילות החברות בתחום ומרחיבים את ההגנות הצרכניות. עבור המשקיע הפרטי מדובר בהגנה משמעותית יותר על כספיו במקרה של כשל תפעולי או קריסת חברה; עבור החברות הפועלות בתחום מדובר בעלייה בעלויות הכניסה ובנטל הציות, המחייב את תשעת הגופים המחזיקים כיום ברישיון למתן שירותי קריפטו להתאים את פעילותם בתוך שישה חודשים.
עיקר ההוראות החדשות עוסק בבניית כרית ביטחון פיננסית נזילה שנועדה לספוג הפסדים בלתי צפויים. הרשות קבעה מודל הון עצמי מדורג, הנגזר מרמת הסיכון של השירות שמספקת החברה. חברה שאינה מציעה שירותי משמורת (קאסטודי - אחסון ושמירה של המטבעות או המפתחות הקריפטוגרפיים עבור הלקוחות) תידרש להעמיד הון עצמי של לפחות 2 מיליון שקל, בעוד שחברה המציעה שירותי משמורת תחויב בהון עצמי מינימלי של 2.5 מיליון שקל.
בנוסף, הוטלה על גופים השומרים את נכסי הלקוחות חובה להקצות הון דינמי נוסף בשיעור של 0.25% מסך נכסי הלקוחות המוחזקים אצלם. כדי למנוע מצב שבו כרית הביטחון עצמה תיפגע מתנודתיות השוק, נקבע כי כלל ההון הנדרש יוחזק במזומן, בפיקדונות בנקאיים או באיגרות חוב ממשלתיות קצרות מועד בלבד, כשהוא נקי לחלוטין משעבודים.
לצד דרישות ההון, החוזר העוסק בשמירת נכסים קובע מסגרת משפטית וטכנולוגית שנועדה למנוע הישנות של אירועים דוגמת קריסת בורסת הקריפטו FTX. ההוראות מחייבות הפרדה מוחלטת בין נכסי הלקוחות לנכסי החברה והחזקתם בנאמנות - מהלך שמבטיח כי במקרה של חדלות פירעון, נושי החברה לא יוכלו להיפרע מכספי הלקוחות. במישור הניהולי יחויבו החברות למנות אחראי לשמירת נכסים - נושא משרה שאינו חבר דירקטוריון - ולהעסיק רואה חשבון בלתי תלוי שיבצע בקרות רבעוניות. במישור הטכנולוגי נקבעו כללים מחמירים להעברת מטבעות בין ארנק פעיל ומחובר לרשת ("ארנק חם") לבין ארנק שמור ומנותק מהאינטרנט ("ארנק קר"). כל העברה תחויב באישור דיגיטלי מוצפן של כמה בעלי תפקידים בחברה, במטרה לצמצם את הסיכון לטעויות, מעילות או מתקפות סייבר.
ההוראות החדשות מסדירות גם את השימוש בשירותי מיקור חוץ. חברות ישראליות יוכלו לשמור נכסים אצל שומרים זרים רק אם אלה מחזיקים ברישיון במדינות בעלות משטר פיקוח מוכר ומפותח, דוגמת בריטניה, (באמצעות רשות הפיקוח FCA), או מדינות הכפופות לרגולציית MiCA האירופית. במקרים אלה תהיה החברה המקומית מחויבת לבצע ניטור יומי של יתרות הנכסים ולגלות ללקוחות מראש את מנגנוני הביטוח והסעדים המשפטיים העומדים לרשותם. כמענה לתופעה המוכרת של חסימת משיכות בעת תנודתיות חריגה בשווקים, מחייב החוזר את החברות להעמיד מערכות שיבטיחו ללקוחות אפשרות למשוך את נכסיהם תוך פרק זמן סביר, גם בתקופות של עומסים תפעוליים או אירועי סייבר.
הצעדים של רשות שוק ההון אינם עומדים בפני עצמם, אלא מהווים חלק ממהלך רגולטורי רחב יותר. מוקדם יותר החודש פרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל טיוטת הנחיות המבטלת את חובת הבירור האוטומטית שהוטלה על הבנקים בכל הפקדת כספים שמקורם בקריפטו בהיקף של יותר מ-100 אלף שקל. במקום זאת, יחויבו הבנקים לפעול לפי מודל מבוסס ניהול סיכונים, שבמסגרתו פעילות שמקורה בחברה בעלת רישיון של רשות שוק ההון תוגדר מראש כגורם מפחית סיכון. לפי המנגנון החדש, לאחר שהמטבע הדיגיטלי הומר לכסף רגיל ועבר דרך גוף מורשה ומפוקח, לא יידרש עוד הבנק להתחקות אחר "נתיב המטבע" ההיסטורי - חסם שנחשב עד כה לאחד המכשולים המרכזיים בפני חברות ומשקיעים שפעלו בתחום.
לפני כחודש פרסמה רשות שוק ההון גם תזכיר חוק להסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins) בישראל. מטבעות אלה, הצמודים ביחס של 1 ל-1 למטבעות פיאט כמו השקל או הדולר, הפכו למנוע צמיחה משמעותי בשוק הקריפטו העולמי, עם היקף עסקאות של כ-2 טריליון דולר בחודש, בזכות האפשרות לבצע העברות כספים מיידיות, זולות ומתוכנתות באמצעות קוד חכם. האסדרה המוצעת בישראל, הנשענת על הרגולציה המקובלת בעולם, תעניק לרשות שוק ההון סמכויות רישוי ופיקוח גם על מנפיקי מטבעות יציבים.
