בלעדי
בית ההשקעות IBI גייס חצי מיליארד שקל לנגיסה בשוק המשכנתאות ארוכות הטווח
IBI קוואליטי, זרוע האשראי החוץ־בנקאי של בית ההשקעות, נכנסת לזירה המרכזית בשוק האשראי לדיור. החברה תתמקד במקטעי השוק שבהם הבנקים פעילים פחות
זרוע האשראי החוץ־בנקאי של בית ההשקעות IBI, IBI קוואליטי, נכנסת החל מהשבוע הבא לשוק המשכנתאות הארוכות, כך נודע לכלכליסט. לאחר עשור שבו פעלה כשחקן בעולמות הנישתיים של ענף המשכנתאות – משכנתאות הפוכות ומשכנתאות גישור שהגיעו להיקף של 2 מיליארד שקל — החברה משנה מיקוד לזירה המרכזית של עולם האשראי לדיור, שכוללת משכנתאות ארוכות טווח והלוואות לכל מטרה בגיבוי נכס. המהלך יוצא לדרך לאחר שהחברה השלימה גיוס התחייבויות בהיקף של כחצי מיליארד שקל מגופים מוסדיים ופרטיים, הכולל מסגרת אשראי ראשונית של 200 מיליון שקל עם אופציה להרחבה ב־300 מיליון שקל נוספים. החברה מקווה להעמיד באמצעות מסגרת אשראי זו בתוך שנה תיק של כ־700 מיליון שקל.
חברת האשראי של IBI היא לא חברת האשראי החוץ־בנקאית הראשונה שמבקשת לקחת ביס מעוגת המשכנתאות. בשנים האחרונות עוד ועוד חברות חוץ־בנקאיות מבקשות להתחרות על העולם הזה, שנתפס במשך עשורים כמעוז בנקאי כמעט בלעדי. עם השמות שכבר הצטרפו לחגיגה או נמצאים בדרכם אליה ניתן למנות את קבוצת נאוי (במסגרת חברת Now-On המשותפת עם טריא), מכלול, אופל בלאנס, לואן־וויז של ערן וולף, ואפילו יבואניות רכב כמו קרסו מוטורס וקבוצת שלמה שבוחנות הקמת זרועות אשראי לדיור. חרף זאת, גודל הפער בין המערכות הוא עצום: בעוד תיק המשכנתאות הבנקאי עומד על כ־650 מיליארד שקל, השוק החוץ־בנקאי כולו נאמד כיום במיליארדי שקלים בודדים בלבד. השחקנית הבולטת ביותר כיום היא מימון ישיר, שהחלה לפעול בתחום לפני כשלוש שנים ומחזיקה בתיק של כ־3.1 מיליארד שקל.
בדומה לשאר השחקניות, גם ב־IBI לא מתכוונים בשלב זה להתחרות בבנקים "ראש בראש" על המשכנתא הסטנדרטית. במקום זאת, החברה שואפת להוות מוצר משלים בנישות שבהן המערכת הבנקאית מוגבלת על ידי רגולציה קשיחה או שמרנות תפעולית. המיקוד יהיה במוצרים כמו משכנתאות לכל מטרה ופתרונות ללווים בעלי היסטוריית אשראי מורכבת שהבנקים נוטים לפסול אוטומטית. בעוד הבנקים כפופים למגבלות בנק ישראל על שיעור המימון (LTV) ויחס ההחזר מההכנסה, הגופים החוץ־בנקאיים לא כפופים למגבלות האלו, מה שפותח להם שוק שמתקיים מחוץ לבנקים ושמוערך בכ־15-10 מיליארד שקל בשנה.
הנהירה של חברות האשראי החוץ־בנקאיות מתבססת גם על השאיפה לאיגוח התיק (Securitization) - כלומר, "אריזת" חבילת הלוואות ומכירתה כאיגרות חוב למשקיעים מוסדיים, במטרה ליצור נזילות. כך, החברה בונה תיק הלוואות, משאירה אצלה רק חלק קטן מהסיכון (כ־10%-5%) ומשחררת את יתרת ההון חזרה לשוק כדי להעניק הלוואות חדשות. המודל מאפשר לחברות לרשום רווח מיידי בגין ריבית עתידית ולהעניק הלוואות חדשות בלי להכביד על המאזן, תוך ניצול הפער שבין הריבית שהיא גובה מהלווים לבין הריבית הנמוכה יותר שהיא משלמת למחזיקי איגרות החוב. עם זאת, שוק האיגוח הפרטי מוגבל בהיקפו, ו־IBI קוואליטי, בדומה לשאר השחקניות, ממתינה להשלמת חוק האיגוח, שעבר בקריאה ראשונה במאי 2025 ונועד להסדיר את התחום בישראל. כיום עסקאות אלו מתבצעות בעיקר מול גופים מוסדיים במתכונת פרטית, אך החוק החדש צפוי להעניק את הוודאות המשפטית והמיסויית הנדרשת כדי להפוך את האיגוח למוצר ציבורי נגיש בבורסה. הסדרה כזו תוזיל משמעותית את עלויות הגיוס של הגופים החוץ־בנקאיים ותאפשר להם עקרונית להציע ריביות תחרותיות יותר לציבור הרחב.
