בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאכיפת פסק בוררות בינלאומי נגד ספרד: "אין שום זיקה לישראל"
סאנפלאואר ושיכון ובינוי פנו לבית המשפט בדרישה לאכוף פסק בוררות של הגוף הבינלאומי ICSID ולאפשר עיקול נכסים של ממשלת ספרד, בעקבות השקעה סולארית שנפגעה; השופטת דחתה את הבקשה, וקבעה כי מדובר בניסיון לערוך פורום שופינג לאחר שהבקשה נדחתה באירופה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאכוף בישראל פסק בוררות בינלאומי במסגרתו חויבה ספרד לשלם לשיכון ובינוי אנרגיה וסאנפלאואר 18.4 מיליון יורו.
זוהי הפעם הראשונה שבה בית משפט ישראלי מתבקש לאכוף פסק בוררות בינלאומי של ICSID, מוסד בינלאומי ליישוב סכסוכי השקעות בין משקיעים לבין מדינות.
הפרשה החלה בשנת 2008, כאשר סאנפלאואר ושיכון ובינוי אנרגיה השקיעו, באמצעות חברה בת גרמנית, בהקמת שדות סולאריים בספרד, בהסתמך על רגולציה ספרדית שהעניקה תעריפים מועדפים ליצרני חשמל ירוק.
בעקבות המשבר הפיננסי, שינתה ממשלת ספרד את המדיניות והפחיתה רטרואקטיבית את הסובסידיות. שיכון ובינוי אנרגיה וסאנפלאואר טענו כי השינוי פגע בהשקעותיהן והפר את אמנת האנרגיה הבינלאומית (Energy Charter Treaty).
החברות פתחו ב-2017 בהליך בוררות ב-ICSID בפריז, ותבעו פיצוי של 69 מיליון יורו. בשנת 2021 ניתן פסק בוררות שחייב את ספרד בפיצוי של 47 מיליון יורו. ספרד ערערה על ההחלטה, אולם בקשתה נדחתה.
אחרי שזכו בבוררות היו אמורות החברות לפנות לאכוף אותה בספרד, אבל בתי המשפט באירופה לא מכירים בפסקי הבוררות הללו, שמפרים את אמנות האיחוד האירופי, וכמוהם גם הנציבות האירופית שצידדה בספרד.
אחרי שלא זכו להכרה באירופה, בפברואר 2023 פנו שיכון ובינוי וסאנפלאואר לבית המשפט בישראל, בדרישה שיאכוף את פסק הבוררות באמצעות עיקול נכסים וחשבונות בנק של ספרד בישראל. הבקשה בישראל הוגשה בנוגע לפסק הבוררות בהיקף של 18.4 מיליון יורו עבור אחת התובעות - סאנפלאואר גרמניה המוחזקת בידי סאנפלאואר ושיכון ובינוי.
שתי החברות קיוו לקבל הכרה מבית המשפט ואז ללכת להוצאה לפועל ולעקל נכסים של ממשלת ספרד בישראל, אך בית המשפט המחוזי עצר את המהלך.
בבקשה נטען כי ישראל, כחברה באמנת ה-ICSID, מחויבת להכיר בפסקי בוררות שניתנים תחת מנגנון זה, ולתת להם תוקף כאילו היו פסקי דין סופיים של בתי המשפט המקומיים. לטענת החברה, לבית המשפט הישראלי לא הייתה סמכות לשקול שיקולים נוספים.
מנגד, טענה ספרד כי מדובר בסכסוך "פנים אירופי", שבו אין כל זיקה לישראל והפנייה לישראל מהווה פורום שופינג מובהק.
ספרד הדגישה כי כיוון שלא נחתם הסכם בוררות ספציפי, פסק הבוררות של ה-ICSID ניתן בהיעדר סמכות.
עוד טענה ספרד כי אכיפת הפסק בישראל תעמוד בניגוד לעקרונות המשפט האירופי ותפגע ביחסי החוץ של ישראל.
השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הבקשה של סאנפלאואר וקבעה כי גם אם קיימת חובה כללית לאכוף פסקי ICSID, אין בכך לאיין לחלוטין את שיקול דעתו של בית המשפט הישראלי, בפרט כאשר אין לישראל כל זיקה ממשית להליך.
בפסק הדין ציינה השופטת כי ההשקעות בוצעו בספרד, הבוררות התנהלה בצרפת, והדין החל הוא הדין האירופי. לא הוצגו נכסים ספרדיים בישראל מהם ניתן להיפרע, כך שבחירתה של החברה להגיש את הבקשה דווקא בישראל נבעה מהערכה שתידחה בבתי המשפט האירופיים.
"קל להיווכח כי אין שום זיקה בין הסכסוך של סאנפלוואר וספרד לבין ישראל. סאנפלוואר אולמדה היא חברה גרמנית שהתאגדה בגרמניה, השדות הסולאריים הוקמו על אדמת ספרד, ההשקעה בוצעה בספרד, הדין הוא הדין האירופי, צו הסובסידיות הוא צו ספרדי, והליך הבוררות התנהל בצרפת", נכתב בהחלטה.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת, ישראל אינה הפורום הנאות לדיון וההליך מהווה דוגמה קלאסית לניסיון לערוך "פורום שופינג", וכי הפורום המתאים לברר את הסכסוך הוא בתי המשפט באירופה ולא בישראל.
"התוצאה לעיל מתבקשת אף מחמת החשש ... לעידוד לא רצוי של מירוץ להגשת הליכים בפורום שהוא נוח לבעלי הדין בהיבט הצפי לתוצאה המקווה. מצבר הנימוקים שפורטו לעיל, מבלי לנקוט עמדה לגופה של מחלוקת, עולה המסקנה כי אל לו לבית המשפט בישראל להידרש לבקשת ההכרה והאכיפה ולהכריע בה לגופה".
את סאנפלאואר ייצגו עורכי הדין אלי כהן, ניר קידר, נונה לרנר ונתן רוטשטיין ממשרד גורניצקי. את ממשלת ספרד ייצגו עורכי הדין יוסי מרקוביץ, איתי גרוס ונתניאל אגו ממשרד פרל כהן; את הנציבות האירופית ייצגו עורכי הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין ממשרד עו"ד רענן הר-זהב, אדלשטיין, ברמן; ואת היועצת המשפטית לממשלה ייצגה עו"ד איריס גילברד.
