סגור
חיפוש

בלעדי כלכליסט
צ'ק פוינט יוצאת למלחמה - ושופכת לראשונה אור על פעילות הענן שלה

כבר הרבה זמן אומרים בשוק הסייבר שצ'ק פוינט איבדה את תואר המלכה־האם, כי הבינה מאוחר מדי שהעתיד הוא בענן, וגם כשנכנסה אליו, לא היתה מספיק אגרסיבית. ראשי חטיבת הענן: "יש אינפלציה ברמות השווי של חברות הסייבר. אם היינו מפרידים את חטיבת הענן, היא היתה מקבלת שווי גבוה מאוד"

בשנים האחרונות צ'ק פוינט הפכה למעין הגברת הזקנה של שוק הסייבר. אף שהיא היתה שם ראשונה, אפשר לומר שהמציאה אותו, המתחרות הצעירות והסקסיות לא רק משיגות אותה, אלא חולפות במהירות על פניה. ובכל - בטכנולוגיה, בקצב הצמיחה וכתוצאה מכך גם בשווי ובעיקר ברעש הגדול שהן מייצרות סביבן בגיוסי הענק. ואם פעם לצ'ק פוינט עוד היה שמור מקום של כבוד בפנתאון, יזמי הסטארט־אפים בתחום הסייבר - שחלק לא קטן מהם עבדו בשלב כלשהו בחברה של גיל שויד - היום אפילו לא חוששים לצחוק עליה.
הסיבה המרכזית נעוצה במעבר של שוק הסייבר לענן, תחום שמתפוצץ ממש בשנה האחרונה עם מעבר גם של הארגונים המיושנים ביותר לענן, בעקבות אילוצי הקורונה. צ'ק פוינט, אומרים בשוק הסייבר, הבינה מאוחר מדי שהעתיד הוא בענן, וגם אחרי שהבינה לא היתה מספיק אגרסיבית במעבר לשם. "הם היו צריכים להתאבד על תחום הענן. עבור כל חברה חדשה וכל חברה שעוברת לענן, הצורך בפיירוול הקלאסי מתייתר", אמר באחרונה ל"כלכליסט" בכיר בתעשיית הסייבר הישראלית.


ארבע רכישות של סטארט־אפים קטנים היו אמורות להעלות אותה על הענן

מילת המפתח בשוק הסייבר היום היא להיות cloud native - כלומר "צבר" בעולם הזה ולא עולה חדש, שצריך ללמוד את השפה ולהתאים את עצמו. "שמים מכשיר DVD בענן וקוראים לזה נטפליקס", כך הגדיר באחרונה ג'יי צ'אודרי, מנכ"ל זיסקיילר (ZSCALER) האמריקאית, אחת החברות הלוהטות בשוק היום, את הפתרונות המותאמים לענן של צ'ק פוינט וגם של הנמסיס פאלו אלטו.
בצ'ק פוינט, שלרוב שומרת על איפוק ושתיקה, לא אוהבים את התפקיד החדש שאליו לוהקה החברה בשוק הסייבר - והחליטו לצאת למלחמה. החברה, שהקים גיל שויד בשנות התשעים, חושפת כאן לראשונה את פעילות הענן שלה ואת היקפיה ומספריה, שהיו בגדר סוד גדול עד היום. כעת בצ'ק פוינט מבינים שזה היה בעוכריה, שכן הפעילות כלל לא מתומחרת בשווי השוק שלה, שעומד על 15 מיליארד דולר בלבד כבר חמש שנים בערך. שווי זה הוא פחות מחצי משווייה של פאלו אלטו, שיצאה מגדרה בדו"חות הכספיים האחרונים כדי למשוך את הזרקור לפעילות הענן שלה, וחצי משווייה של זיסקיילר, שמוכרת בשנה בערך מה שצ'ק פוינט מוכרת ברבעון אחד. גם בשוק הפרטי הפער בולט, כשחברות עם הכנסות של מיליוני דולרים בודדים בשנה מקבלות הערכות שווי של יוניקורנים. הדוגמאות הבולטות הן WIZ, אורקה ואקווה, כולן גייסו במחצית השנה האחרונה לפי שווי של יותר ממיליארד דולר.


זיסקיילר מייצגת היטב את הפספוס הגדול של צ'ק פוינט בכניסה לענן. החברה האמריקאית הצעירה הונפקה לפני שלוש שנים בדיוק לפי מחיר של 16 דולר למניה, והיום מחירה גבוה פי עשרה. בתחילת 2021, כשמדד נאסד"ק היה בשיאו, המניה אף נסקה ל־200 דולר ושיקפה שווי של 30 מיליארד דולר לחברה. כמו צ'ק פוינט, גם פאלו אלטו לא נולדה בענן, אך היא זיהתה מוקדם יותר את שינוי הפרדיגמה בשוק הסייבר ויצאה למסע רכישות אגרסיבי כדי למלא את החסר בגזרה זו. כתוצאה מכך המניה של פאלו אלטו הכפילה את מחירה בשלוש השנים האחרונות. מניית צ'ק פוינט, לעומת זאת, לא זזה.


עד היום ניסתה צ'ק פוינט לשדר שהיא שם, בענן "על מלא", אך השוק לא התרשם. ארבע רכישות של סטארט־אפים קטנים היו אמורות להעלות אותה על הענן, אך היו קטנות מאוד ולא הצליחו לדגדג למשקיעים. ואולם כעת נראה כי לשויד, מנכ"ל צ'ק פוינט ואחד משלושת מייסדיה, נמאס להיות מושא לביקורת של המתחרים. לא מועיל גם שעובדי החברה לשעבר מקימים לו מול העיניים סטארט־אפים סקסיים שזוכים במהירות להערכות שווי נדיבות. צ'ק פוינט יוצאת לקרב כדי להוכיח שהיא "אחת משחקניות הענן הגדולות בשוק היום - וכל היתר עושים הרבה רעש", כפי שאמרו טי.ג'יי (ציון) גונן וארז ירקוני, שמנהלים במשותף את חטיבת הענן של צ'ק פוינט.

מתכננת להשקיע השנה 100 מיליון דולר בפיתוח מוצרי ענן

ממספרים שחושפים בפני "כלכליסט" גונן וירקוני עולה כי קצב ההכנסות השנתי של החברה (ARR) ממוצרי אבטחת ענן הסתכמו ב־100 מיליון דולר ב־2020, לאחר שצמחו ב־54%. בשני הרבעונים האחרונים (הרביעי של 2020 והראשון של 2021) צמחה חטיבת הענן בקצב של 60% מול התקופה המקבילה.
לחברה יש היום 4,000 לקוחות במוצרי הענן שלה, בהם בנקים גדולים ורשתות קמעונאות. לפי צ'ק פוינט, 500 עובדים בחברה, כמעט 10% מכלל כוח האדם, מועסקים אך ורק בפעילות זו, ו־100 מתכנתים בתחום זה נמצאים בשלבי גיוס ויתחילו לעבוד בחברה בחודשים הקרובים. לפי צ'ק פוינט, השנה היא מתכננת להשקיע 100 מיליון דולר בפיתוח מוצרי ענן.

5 צפייה בגלריה
גיל שויד מנכל צק פוינט
גיל שויד מנכל צק פוינט
גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. לא ביצע רכישות עד לפני חמש שנים
(צילום: יובל חן)

לפי צ'ק פוינט, מספרים אלה, הופכים אותה לחברת הענן הגדולה ביותר בישראל; שכן החברה הבאה בגודלה, פרטית, מעסיקה היום 300 עובדים, מוכרת ב־30 מיליון דולר בשנה ויש לה מעט פחות מ־300 לקוחות - כלומר צ'ק פוינט יותר מכפולה בגודל.
מול פאלו אלטו התמונה מורכבת יותר. החברה שהקים ניר צוק, אחד העובדים הראשונים בצ'ק פוינט, החלה להציג בנפרד את פעילות הענן שלה בדו"חות, גם כן מתוך הבנה כי לשם עבר השוק וזה מה שיאפשר לה להציף ערך למשקיעים. פאלו אלטו הציגה קצב הכנסות שנתי של 250 מיליון דולר, כלומר יותר מכפול מצ'ק פוינט, עם פרסום הדו"חות הכספיים האחרונים בשבוע שעבר. החברה מגדילה במהירות את מספר לקוחות הענן שהסתכם ב־2,290 ברבעון הראשון של 2021 לעומת 1,643 לקוחות בתקופה המקבילה.

דבקה בשמרנות: לא מיהרה לבצע רכישות, בוודאי לא גדולות

על אף הצמיחה המהירה בהזמנות למוצרי ענן, מדובר עדיין בשבריר מהכנסותיה של צ'ק פוינט - כ־5% מתוך 2.1 מיליארד דולר ב־2020. במקרה של פאלו אלטו השיעור גבוה יותר, אך עדיין פחות מ־10%, שכן סך ההכנסות שלה ב־2020 היה 3.4 מיליארד דולר. פאלו אלטו גם השקיעה סכומים גדולים בהרבה מצ'ק פוינט - הרבה מעל מיליארד דולר - ברכישות חברות שיכניסו אותה לענן.
שויד, שנחשב מאוד שמרן וכלל לא ביצע רכישות עד לפני חמש שנים, שילם כ־300 מיליון דולר בלבד עבור ארבעה סטארט־אפים: ב־2018 רכשה צ'ק פוינט את דום 9, ב־2019 את פרוטגו, שהקים גונן, המנהל כיום את פעילות הענן של כל החברה, ובהמשך את פורס נוק ואודו סקיוריטי. היום מוצרי כל החברות מממוזגים בתוך קלאודגארד, שניתן להגדיר כחטיבת הענן של צ'ק פוינט. לצד גונן מנהל את החטיבה ארז ירקוני, שאחראי על צד המכירות ובעבר היה בכיר בטי־מובייל בארה"ב ושימש כמנכ"ל בשורת סטארט־אפים.

5 צפייה בגלריה
ניר צוק מייסד CTO פאלו אלטו נטוורקס
ניר צוק מייסד CTO פאלו אלטו נטוורקס
פאלו אלטו בהובלת ניר צוק (בתמונה) הקדימה לזהות את שינוי הפרדיגמה בשוק ויצאה למסע רכישות אגרסיבי כדי למלא את החסר בענן; כתוצאה המניה הכפילה את מחירה בשלוש שנים. מניית צ'ק פוינט, לעומת זאת, לא זזה
(צילום: גטי אימג'ס, PaloAlto Networks)

"אחד האתגרים הגדולים שלנו היה לחבר את כל הרכישות למוצר אחד, שיהיה מבוסס על מודל SAAS (תוכנה כשירות - ס"ש)", מסביר גונן בשיחה עם "כלכליסט". "עבדנו בזה קשה בשנים האחרונות, ואני מבין עכשיו שלא דיברנו מספיק. זיסקיילר ודומותיה יותר עסקו ביצירה הבאזז סביבן. כשצ'ק פוינט רוכשת חברה זה לא עושה רעש, בוודאי לא בהשוואה למתחרות", הוא מוסיף. אמירה זו נכונה, אבל היא נובעת במידה רבה מכך שצ'ק פוינט ממעטת לחשוף את הסכומים שהיא משלמת, שכן כמה עשרות מיליוני דולרים אינם סכום מהותי מבחינתה והיא יכולה שלא לדווח על כך. במציאות של היום, שבה גם סטארט־אפים בני שנה כבר נמדדים במיליארדים, רכישות של 50 מיליון דולר לא מדגדגות לאף אחד.
"זיסקיילר לא מתקרבת ליכולות שלנו", מצהיר גונן, "אפילו הפיירוול הרגיל שלנו מוגן ענן, ויש לנו גם ענן שנועד להגן על הלקוחות. יצרנו מעטפת אחידה לכל המוצרים בתחום והפכנו אפילו לשותף מספר אחת של מיקרוסופט בענן, כלומר ברוב המקרים אבטחה שמגיעה עם שירות הענן שלה, AZURE, תהיה של צ'ק פוינט", הוא ממשיך. ועם זאת, זיסקיילר דיווחה לפני שבוע על קפיצה של 60% בהכנסות הרבעון הראשון ל־176 מיליון דולר והעלתה את התחזית לרבעון הנוכחי ל־186 מיליון דולר.

5 צפייה בגלריה
ג'יי צ'אודרי מייסד ומנכ"ל זיסקיילר
ג'יי צ'אודרי מייסד ומנכ"ל זיסקיילר
שווי צ'ק פוינט עומד על 15 מיליארד דולר כבר 5 שנים. זהו חצי משווייה של זיסקיילר שבניהול ג'יי צ'אודרי (בתמונה), המייצגת את הפספוס הגדול של צ'ק פוינט בכניסה לענן. מהנפקתה לפני 3 שנים קפץ שווייה פי עשרה
(צילום: בלומברג)

מעבר למנגנון המכירות המשותף עם מיקרוסופט, צ'ק פוינט מוכרת את פתרונות אבטחת הענן שלה ללקוחות הקיימים שמוכנים לקחת אותם לניסיון, אבל פונה גם ללקוחות חדשים באופן עצמאי. לפי ירקוני וגונן, יש להם לקוחות גדולים בחטיבת הענן שמשלמים מעל 100 אלף דולר, וגם כאלה שעשו מגה־עסקאות של יותר מ־3 מיליון דולר. זאת לעומת המתחרות הצעירות, שלרוב עובדות על עסקאות קטנות יותר. "למרות מה שאוהבים להגיד היום הסטארט־אפים, שהצורך בפיירוול התייתר עם המעבר לעבודת הארגונים בענן, זה לא נכון. עדיין צריכים אותו, אבל הוא צריך להיות בתצורה שונה. הטכנולוגיה שלנו בענן משכפלת את הפיירוול להיות cloud native ומאפשרת להישאר עם אותה מערכת ניהול".
אם המצב בגזרת הענן כל כך טוב, כיצד המשקיעים מפספסים את הסיפור ומתמחרים את צ'ק פוינט כחברת ערך - רווחית מאוד, אך כזו שלא צומחת? "יש אינפלציה ברמות השווי של חברות סייבר, אבל בסוף שווי כל חברות הסייבר הקטנות יותר, ובעיקר הפרטיות, נגזר מהציפייה שצ'ק פוינט תקנה אותן", קובע ירקוני. "ייתכן שאם היינו מפצלים החוצה את חטיבת הענן, היא היתה מקבלת שווי גבוה מאוד, הרי היום חברות שמגייסות לפי שווי של חצי מיליארד דולר מוכרות ב־10 מיליון דולר", הוא ממשיך. "בסופו של דבר, כשנותנים לחברות כאלה רמות שווי נדיבות, מניחים שאחת או כמה מהן יהפכו לחברת פלטפורמה, בדומה לצ'ק פוינט או פאלו אלטו, ולא יישארו חברת נישה. אבל מעט מאוד חברות יוצאות ממלכודת הנישה, לנו זה טוב כי זה דוחף אותנו לחדשנות, ואנחנו נעשה עוד רכישות ונמשיך להיות אגרסיביים בענן. הוא ממציא מחדש את העולם, ארגונים צריכים לבנות בתוך שנתיים־שלוש את כל המערכות שלהם מחדש, ולכן גם לנו יש עוד הרבה מה לעשות. הענן אולי כבר לא בקצה הקרחון, אבל עדיין בשליש העליון שלו".
אלא שעד היום צ'ק פוינט, יש מי שאומרים בהובלתו השמרנית מדי של שויד, לא מיהרה לבצע רכישות, בוודאי לא גדולות, אלא הסתפקה ברכישת סטארט־אפים בשלבים מוקדמים. העסקה הגדולה ביותר שלה היתה רכישת דום 9 תמורת 175 מיליון דולר, ובשוק רוצים לראות את צ'ק פוינט עושה מהלך הצהרתי, בולט ביחס לחברה שמעולם לא חילקה דיבידנד, אך מקפידה על רכישה חוזרת של מניותיה מתוך קופת מזומנים דשנה של כ־3 מיליארד דולר. האם שויד מסוגל למהלך שכזה? "זה יותר עניין של תיאבון, מאשר של יכולת", אומר גונן, "המחירים כבר עלו ב־30% ואנחנו מבינים שנצטרך לשלם יותר. עד היום הצלחנו בארבע מתוך ארבע רכישות הענן, ואני מקווה שבעוד שנתיים זה יהיה שמונה מתוך שמונה. אני יודע שחסרה לנו החוצפה. צ'ק פוינט לא היתה חוצפנית אף פעם, גם כשהיא המציאה את אחד התחומים הגדולים בסייבר. אבל מה שקורה ב־2021 הוא שונה מאוד ממה שהיה מקובל ב־1993, היום לחוצפה יש משמעות".