יו"ר בזן: "להשקיע בארץ, במצב של חוסר ודאות, יהיה חוסר אחריות כלפי המשקיעים שלנו"
משה קפלינסקי העביר בשיחה עם כלכליסט ביקורת על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לבית הזיקוק - בהמשך לפרסום דוחות החברה; "יכולנו להרחיב את היכולות של בזן, יש תוכניות שלא התממשו"; על הצעת הממשלה לסגור את בית הזיקוק במקום לשנות את מיקומו אמר היו"ר: "ישראל לא יכולה להתבסס על יבוא של תזקיקים"
"יש לנו לא מעט תוכניות לפיתוח פעילות בית הזיקוק, וזה גם הזמן הנכון להתפתח כדי להרחיב תפוקות ולייעל את הפעילות, אבל אנחנו חושבים שנכון לשים את הדולר הבא שלנו בחו"ל, כי לשים אותו בארץ במצב של חוסר ודאות יהיה חוסר אחריות כלפי המשקיעים שלנו", אמר יו"ר בזן, משה קפלינסקי, בשיחה עם כלכליסט - בהמשך לפרסום הדוחות הכספיים של החברה הבוקר.
בדבריו התייחס קפלינסקי למהלכי הממשלה לסגירת בזן בתחילת העשור הבא ולביסוס משק האנרגיה הישראלי על דלקים מיובאים. לדבריו, היעדר הוודאות באשר לעתיד פעילותה של בזן כבר הוביל בשנים האחרונות לגניזתה של תוכנית להקמת תחנת כוח בהספק של 400 מגה-ואט בתוך מתחם בזן, וזאת בשל הכוונה להפסיק את פעילותה ואת פעילות התעשיות הפטרוכימיות במפרץ.
"יכולנו להרחיב את היכולות של בזן ואת פעילותה, וכיום אנחנו עדיין משקיעים הרבה מאוד כסף, אבל הוא מופנה לשימור המצב הקיים ולשימור היעילות של החברה. ביחד עם תחנת הכוח שלא בנינו ותוכניות אחרות שלא התממשו, מדובר בהשקעות בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים". מנכ"ל בזן, רפאל ממן, אמר בנושא זה לכלכליסט כי "אלמלא החלטות הממשלה והמגבלות שנובעות מהן, היינו יוצאים, בוודאות, להשקעות נרחבות להגדלת יכולות הזיקוק שלנו".
את התוכנית לסגירת בזן מוביל יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, העומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה. בחודש שעבר חשף כלכליסט כי שמחון מינה צוות בראשותו שיבחן עד סוף השנה מהלכים אפשריים שיאיצו את פינוי בזן, וזאת בשל הצפי לעיכובים הנובעים מהתארכות תהליכי ההקמה של אתרים לאחסון הדלקים שייובאו לישראל, וכן כדי לבחון היבטים ושינויים שחלו בשוק האנרגיה בשל המצב הגאו-פוליטי במזרח התיכון והמלחמה המתמשכת בו.
החלטת הממשלה בנושא התקבלה ב-2022, ולפיה בתי הזיקוק יפונו עד סוף 2029. לפי הערכות עדכניות, פינוי כזה לא יתאפשר לפני 2030. במקביל, שר האנרגיה אלי כהן סבור כי במקום לסגור את בזן יש להעתיק את פעילותה לדרום הארץ. מהלך כזה עלול להימשך שנים ארוכות ולעלות מיליארדי שקלים.
לדברי קפלינסקי, "ישראל לא יכולה להתבסס על יבוא של תזקיקים, לא במציאות שבה אנחנו עדים לכך שכל שינוי מינורי עלול לייצר מחסור. המלאים בכל העולם מתחילים להיגמר, אירופה לא יודעת כיצד תעבור את החורף, עד כדי מצב שהיא מבטלת טיסות כדי לחסוך בדלק סילוני, וכאן בישראל לא מרגישים את המצוקות האלה בשל יכולות הזיקוק העצמיות שלה".
ברקע כל אלה, בזן הציגה גידול חד בתוצאותיה הכספיות ברבעון השני של השנה, בעקבות השלכותיה של הטלטלה בשוק האנרגיה הנובעת מהימשכות המלחמות במזרח התיכון ובמזרח אירופה, שמזניקות את מרווחי הזיקוק.
מרווח הזיקוק של בזן עלה במהלך הרבעון ל-17.9 דולר לחבית, לעומת 10.5 דולר ברבעון השני של 2025, באופן שמבטא את השפעתם הישירה של המתיחויות והאירועים הגאו-פוליטיים על חברות האנרגיה, שהזניקו בחדות את מחירי מוצרי הדלק.
התסבוכת שאליה נקלעה המלחמה באיראן, תוך הימשכות השיבושים באספקת הנפט, חסימת מצר הורמוז ומתקפות חוזרות מצד איראן על תשתיות ומתקני אנרגיה של מדינות במפרץ הפרסי, מתווספת לזו שיצרה המלחמה במזרח אירופה, הניטשת בין רוסיה לאוקראינה זה יותר מארבע שנים.
אוקראינה מגיבה על הפלישה הרוסית אליה במתקפות תכופות המכוונות לבתי זיקוק רוסיים, בניסיון לפגוע בכושר ייצור הדלקים במדינה. רוסיה הגיבה על מתקפות אלה בהארכת איסור היצוא ממנה של סולר ובנזין, תוך גריעתם של תזקיקים אלה מהשוק העולמי, והאירופי בפרט. לדברי המנכ"ל ממן, "מלאי התזקיקים העולמי נמצא כיום בשפל היסטורי שפוגש ביקוש עולמי גבוה, בדגש על סולר ודלק סילוני למטוסים. המלחמות בעולם מדגישות את המחסור המובנה בזיקוק, ואנחנו נמצאים בדיוק בנקודה שבין יכולת הזיקוק העולמית לבין הצריכה העולמית, וזה מצב שלא התקיים אף פעם. בעולם המערבי בונים בתי זיקוק חדשים שיחליפו את אלה הישנים, אך קצב הבינוי איטי ביחס לביקוש ולצריכה. כשמורידים 7 מיליון חביות נפט מהשוק העולמי בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, השוק מגיע לאקסטרים".
ברבעון רשמה בזן רווח נקי של 263 מיליון דולר, לעומת הפסד של 37 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, וה-EBITDA המנוטרל שלה זינק ל-317 מיליון דולר, לעומת 75 מיליון דולר ברבעון המקביל. לצד השיפור בפעילותה השוטפת, בזן נהנתה במהלך הרבעון מהכרה בהכנסות ביטוחיות של 71 מיליון דולר בגין אובדן רווחים בעקבות פגיעת הטילים במתקניה במלחמת איראן הראשונה ביוני 2025, שהיקפו הסתכם, לפי הערכות החברה, בכ-245 מיליון דולר.
יו"ר החברה קפלינסקי העריך כי "מכלול הנסיבות הגלובלי צפוי להמשיך ולתמוך בסביבה העסקית החזקה שבה פועלת בזן גם בהמשך השנה". ברקע התוצאות, הדירקטוריון שבראשותו החליט על חלוקת דיבידנד של 120 מיליון דולר לבעלי המניות.
