הדולר מאבד גובה גם אחרי הודעת בנק ישראל - נסחר ב-3.154 שקלים
הדולר נסחר סביב רמתו הנמוכה מפברואר 2022; היציג היום עמד על 3.158 שקלים, בטרם החלטת הריבית; בשישי נסחר הדולר ב-3.18 שקלים; היורו נופל ל-3.69 שקלים; בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4%; במקביל, הדולר מתחזק במתינות בשווקים בעולם, לאחר הפעולה של ארה"ב בוונצואלה
הדולר מאבד גובה גם אחרי הודעת בנק ישראל - שהוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4%. הדולר נסחר ב-3.154 שקלים.
זאת על אף העלייה בדולר בשווקים העולמיים, לאחר הפעולה של ארה"ב בוונצואלה ותפיסת השליט מדורו, (אי הוודאות הנוגעת למצב במדינה, בעלת עתודות הנפט מהגדולות בעולם).
הדולר נסחר סביב רמתו הנמוכה מאז פברואר 2022. היציג היום עמד על 3.158 שקלים, בטרם החלטת הריבית. בשישי נסחר הדולר ב-3.18 שקלים. היורו נופל ל-3.69 שקלים.
בנק ישראל משפר את התחזיות ומוריד ריבית בפעם השנייה ברציפות כאמור ל-4%. ההחלטה על הורדת הריבית ב־0.25% לאחר שבנובמבר הפחית הבנק את הריבית לראשונה זה כשנתיים; בנק ישראל שיפר את התחזיות לשנתיים הבאות בעקבות סיום המלחמה: התמ״ג צפוי לצמוח ב-5.2% ב-2026 והאינפלציה תאט ל-1.7%. הנגיד: ״אנחנו כנראה לא רחוקים מהרמה של הריבית הנורמלית״.
בשווקים העולמיים: הדולר אינדקס (מול סל המטבעות) עולה ב-0.2% ל-98.6 נקודות; היורו יורד ב-0.3% ונסחר מעט מתחת ל-3.17 דולר; הפאונד ללא תנועה מהותית, נסחר מעל 1.34 דולר.
גיל טופז והגר פרץ דיין, מנכ״לים משותפים ומייסדים של אלטשולר שחם אשראי: "ההשפעה הישירה של הורדת הריבית היא על עלות המימון לעסקים קטנים שבנויים על הלוואות לרוב בריבית משתנה, מסגרות אשראי ואשראי ספקים. בטווח הארוך אנו צפויים גם לראות הגדלת ביקושים מצד משקי בית ועסקים ולכן עסקים בעלי תשתית תפעולית יציבה צפויים לחוות עליה בביקושים שיחד עם צמצום הוצאות המימון תתורגם לצמיחה.
"הורדה מתמשכת של הריבית צפויה גם להשפיע לחיוב על שוק העבודה. כאשר הוצאות המימון יורדות, תזרים שהיה "נעול" בשירות חוב של העסק הופך זמין להשקעה בהון אנושי – גיוס עובדים, הרחבת שעות פעילות, פתיחת סניפים.
"בנוסף, את ההשפעה המהירה ביותר נראה בענף הנדל"ן והבנייה, ענף התשתיות והתעשייה משום שבענפים אלה עלויות המימון הן חלק מרכזי מהמודל . במעגל השני אנו צפויים לראות ענפים כמו קמעונאות, סיטונאות ולוגיסטיקה, ענפים בהם התלות באשראי מתרכזת בעיקר במימון הון חוזר: מלאים, שכר, ספקים והיערכות עונתית".
רונן מנחם כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות: "בניגוד לרוב ציפיות השוק, בנק ישראל הודיע שהריבית תרד ברבע אחוז לרמה של 4%. בתוך כך, לפי התחזית החדשה של בנק ישראל, במהלך 2026 תרשום הריבית ירידה מצטברת של ½% מרמתה כיום (ל-%½3).
"נציין כי הודעת הריבית הקודמת – אז ירדה הריבית ב-%¼ - הייתה ב-24/11/25 וכי התחזית המקרו-כלכלית הקודמת פורסמה ב-29/9/25. החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-23/2/2026. עד אז יפורסמו מדדי המחירים לצרכן עבור החודשים דצמבר-25 וינואר-26.
"בהשוואה לדברי ההסבר של הודעת הריבית הקודמת, ניכר כי: להמשך עליית השקל כנגד האירו הייתה כנראה חשיבות של ממש בקבלת ההחלטה ומבחינת גורמי ההסבר הוא אף הוזכר שני, כאשר בהודעת הריבית הקודמת הוזכר אחרון. צריך לזכור כי השקל רשם ייסוף של 1.3% כנגד הדולר לפני החלטת הריבית הקודמת וייסוף נוסף של 3.1% כנגד הדולר לפני הודעת הריבית היום קרי – השפעתו הממתנת גדלה.
"כמו כן הוסיף בנק ישראל לתיאור שוק העבודה ההדוק הסתייגות שבנתוני הקצה יש אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע – מה שיכול למתן את לחצי המחירים בהמשך. עוד נקודה ראויה לציון הינה בהתנסחות מעודנת מעט יותר לפרמיית הסיכון של המשק. אין שינוי בהתייחסות לתוואי האינפלציה, שאמורה לרדת במרוצת הרבע הראשון של השנה לסביבת מרכז היעד.
"מבחינת הנתונים על פעילות המשק, בנק ישראל כותב כי הם מצביעים על המשך התרחבות וככאלה הם לא היו הגורם שהניע אותו להורדת ריבית להערכתנו. אגב, חשוב יהיה להמתין לתרשומת על הדיונים שקדמו לקבלת ההחלטה על מנת לברר את מידת תמימות דעים סביבה, בין השאר על רקע מחלוקות מהסוג שפוקדים לאחרונה את ה-Fed.
"מכל מקום, ייתכן כי בנק ישראל העדיף להוריד את הריבית היום, ולא בחודש הבא, כפי שרבים צפו, משום שבחודש הבא האינפלציה אמורה לעלות, זמנית, מה שעשוי היה לגרום לעיתוי הורדת הריבית אז להיות נוח פחות.
"אשר לתחזית הכלכלית החדשה: להערכתנו, עצם שיפור הנחת העבודה המדינית-ביטחונית, שבתחזית הקודמת מחודש ספטמבר הייתה כי הלחימה בעזה תסתיים ברבע הראשון של 2026, וכעת מתבססת על המשך רגיעה יחסית בחזיתות השונות, נוכח הקדמת הפסקת האש, אפשר לבנק ישראל לחוש נוח יותר עם הורדת הריבית השנייה ברציפות.
"כך גם לגבי תחזית האינפלציה לארבעת הרבעים הבאים, שירדה מ-2.4% בתחזית הקודמת ל-1.7% בתחזית הנוכחית, כך שתהייה מתחת למרכז טווח היעד.
"עוד נתון שעשוי להסביר את הורדת הריבית הינה התחזית המעודכנת לגירעון בתקציב המדינה לשנת 2026, העומדת על 3.9% , שווה ליעד הממשלה. היות וחשש מהתרחבות תקציבית עשוי היה לגרום לבנק ישראל להמתין מעט, ייתכן כי תחזית זו אפשרה, מבחינתו, את המהלך.
"אולם, חשוב להדגיש: אמנם הריבית ירדה, במפתיע, אך התחזית של בנק ישראל לגובה הריבית בעוד שנה הופחתה בשיעור דומה של %½, ל-3½%, כך שבנק ישראל סבור שתרד פעמיים בלבד, בשיעור מצטבר של ½%, מה שלהערכתנו מצביע על המשך נקיטת מדיניות זהירה, תלוית נתונים".
