"מוסף כלכליסט" מציג: המדריך לחילוני החרד
"אני גרה כבר 22 שנה בצור משה, מושב חילוני שהוקם במקור בידי ההתיישבות העובדת, חקלאים ואנשי עבודה. זה הצביון שלו", אומרת ד"ר עפרי דון טופילד (57), רופאת משפחה וגיל מעבר ואם לארבעה. "במושב יש גם קומץ משפחות דתיות, ואחת לכמה שנים מופעל לחץ שנקים כאן מקווה. עכשיו, זה לא שאין מקוואות באזור — יש כמה ביישובי הסביבה, כך שלא צריך לנסוע רחוק כדי לטבול. אבל במושב עצמו אין מספיק אוכלוסיה שתשתמש במקווה כדי להצדיק הקמה שלו, והחשש הוא שכזה מהלך ישנה את האופי של המקום. עשו הצבעה על זה לפני כמה שנים ו־90% מהתושבים התנגדו. ובכל זאת זה עולה בכל פעם מחדש. לכן התחושה היא שהלחץ להקים מקווה נועד כדי לעשות שריר ולהבהיר: 'הדת קודמת לכל, ויהיה פה מקווה על אפכם ועל חמתכם, כי אנחנו מתחילים פה שינוי צביון".
הקמה של מקווה תשנה את צביון המושב?
"זה לא הלחץ היחיד שמפעילים כאן הדתיים. נגיד חג שבועות. זה חג שתמיד היה חגיגה גדולה במושב, עם טרקטורים ועגלות מקושטות, כמו בכל המקומות שבהם החקלאות עוד קיימת. אבל בשנים האחרונות מופעל לחץ על כל המושב להזיז את החגיגות מיום החג לבוקר של ערב החג או ליום למחרת — למרות שאלה ימי עבודה. הנימוק הוא שצריך להתחשב בדתיים, אפילו שעל יד אחת אפשר למנות את המשפחות הדתיות. ומה עם להתחשב בי וברוב התושבים שרוצים לחגוג ביום שהם בחופש ולא ביום עבודה?
"זה ככה כבר כמה שנים. 'תתחשבו ותתחשבו'. 90% מהאוכלוסייה צריכים להתחשב בקומץ, אבל לא להפך. יש לפחות שתי משפחות בצור משה, שבהן אחד מבני הזוג לא יהודי. אולי אני אכריח את המושב לשים בחג המולד עץ אשוח במרכז הדשא הגדול כדי להתחשב בהן? למה נדרש להתחשב רק באוכלוסייה מסוימת? ואם מישהו אומר 'מה פתאום', אז מיד תוקפים אותו שהוא 'שונא יהדות'. אבל אני יהודייה לא פחות מכל אחד אחר. מי שנוסע בשבת הוא לא פחות יהודי ממי שלא נוסע.
"זו כוחנות ואלה מהלכים של השתלטות. תיכף ירצו לסגור כמה רחובות בשבת. ואז יגידו לנו 'זה רק רחוב מסוים, מה אכפת לך?'. אחר כך זה יהיה רק את ההמשך שלו, ואז 'רק נסגור את השערים – מה אכפת לך? תצאי מהשער השלישי'. אין לזה סוף. אנחנו רואים את הזליגות האלה בכל הארץ. לכן העניין של המקווה חשוב. אל תשנו את הצביון של המקום שהגעתם אליו. זה הבית שלנו. ואם הוא לא מתאים למישהו, אז הוא יכול לבחור מקום אחר לגור בו. כפי שאני לא אעבור למושב דתי ואגיד 'סליחה, אני לא דתייה אז תתחשבו בי', אני מצפה שהם ייתנו לי לגור בצביון החיים שבחרתי לי. זה הכל".
"מוסף כלכליסט" מציג: המדריך לחילוני החרד
