מדריך
תיעוד צפירות וקנס של עד 500 שקל: כל מה שצריך לדעת על מצלמות האכיפה החדשות
המערכת החדשה של עיריית תל אביב תתעד צפירות אסורות ותחלק קנסות; בפתח תקווה כבר פועלת מערכת דומה, וערים נוספות נערכות להצבת מצלמות. איפה הן ימוקמו, באילו מקרים מותר לצפור ואיך אפשר לערער על הדוח?
אתמול (ראשון) הודיעה עיריית תל אביב כי היא מצטרפת לשורה של עיריות ברחבי הארץ המפעילות מערכות ל"אכיפת צפירות כלי רכב שלא לצורך". כלומר, מערכות שיתעדו מצבים שבהם נהגים יצפרו בנסיבות שאינן מוצדקות, והמערכת, שתיכנס לפעולה ברבעון הראשון של השנה הבאה, תטיל עליהם קנסות.
לפי עיריית תל אביב, המערכת החדשה תופעל ב־11 מיקומים ברחבי העיר, בהם כיכר רבין ורחוב בוגרשוב. המערכת של עיריית תל אביב אינה מערכת אכיפת הצפירות הראשונה, והיא מצטרפת לשלל מערכות אכיפה שהוצבו בכבישי ישראל – מערכות שמצלמות, מתעדות ושולחות את הדוח לנהג. חלק מהמערכות האלה, למשל מערכות האכיפה של נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, מופעלות על ידי עיריות. מערכות חדישות אחרות שהוצבו במהלך החודשים האחרונים מופעלות על ידי משטרת ישראל.
בכל מקרה, הנהגים ישלמו. במקרה של המערכות החדשות לאכיפת השימוש בצופר, מדובר במערכות שקשה שלא "ליפול" ברשתן: כולם מתעצבנים פה ושם בעיר, ולמכונית יש כמובן צופר. כך שקל לקבל קנס. כיצד יש להתייחס למערכות האלה? האם ניתן להימנע מהקנס, והאם יש צפירות שהן בכל זאת מוצדקות?
מה זה בעצם מערכת לזיהוי צפירות של רכב?
בכל מכונית יש צופר, והוא משמש אותנו בדרך כלל כדי להזהיר נהגים אחרים מפני סכנות. אבל לפעמים השימוש בצופר אינו מוצדק. אפשר, למשל, לאותת לחברים שירדו למטה גם בלי להשתמש בצופר. אפשר גם לרמוז לנהג אחר שהוא חוסם את נתיב הנסיעה, בלי לצפור לעברו צפירות עצבניות וממושכות. הצפירות האלה פוגעות באיכות החיים של מי שמתגורר באזור, ולכן הוקמו המערכות האלה, שמזהות צפירות "שלא לצורך".
ברכב שלי יש צופר. הוא שם כדי לצפור. מה זאת אומרת צפירה שלא לצורך? מה הבסיס החוקי?
זהו שלא. הצופר אינו מיועד לתקשורת בין נהגים או למטרת הטרדה. לפי תקנות ההתגוננות האזרחית (תעבורה בדרכים), תשי"ז, "לא יתקע אדם בצופר או במכשיר אזהרה אחר שברכב המצוי בדרך עירונית, אלא למתן אות אזהרה כדי למנוע סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר, ובלבד שהצפירה לא תהיה דומה לאות אזעקה או אות ארגעה".
כלומר, כבר כמה עשרות שנים החוק בישראל אוסר על נהגים להשתמש בצופר הרכב בעיר, אם מדובר בתרחיש שאינו מיועד למניעת מצב חירום בכביש. וגם אז מדובר במצב חירום "שאין למנוע באופן אחר".
זה לא האזכור החוקי היחיד. תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1993, קובעות כי: "לא יפעיל אדם ברכב צופר, פעמון, אות או אמצעי אזהרה הגורמים רעש כיוצא בזה, אלא אם כן הדבר דרוש לשם אזהרה מפני סכנה קרובה שאין למנוע אותה אחרת".
אגב, זו אפילו שאלה שמופיעה במבחן התיאוריה. התשובה, ניחשתם נכון, היא שמותר להפעיל את הצופר רק כדי למנוע סכנה שאין דרך אחרת למנוע – למשל, כניסה של רכב לצומת שעלולה לגרום לתאונה, או התפרצות של ילד לכביש.
הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. לא שמעתי על שום מקום אחר בעולם שיש בו את הדבר הזה
אז זהו, שיש. אבל תלוי איך אוכפים. בפריז, למשל, יש מערכת אוטומטית שמבוססת על ציוד אקוסטי, כמו בישראל. במומבאי המערכת לא קונסת נהג ספציפי, אלא מאטה את הרמזורים במקומות שבהם נשמעות צפירות. בארה"ב צריך שוטר כדי לתת את הקנס.
ישראל אינה רק תל אביב. איפה עוד יש מערכות כאלה?
תל אביב אינה הראשונה. בפתח תקווה כבר הותקנה מערכת. יש עוד עיריות, אבל בפועל עדיין אין בהן מצלמות. מדובר בעיריות שמשתתפות במיזם של המשרד להגנת הסביבה, שבמסגרתו הן מקבלות מימון להצבת המצלמות. סביר להניח שגם בהן יותקנו מצלמות כאלה.
הרשימה כוללת את אשדוד, חיפה, כרמיאל, עכו, קריית ביאליק, רעננה, בת ים, ירושלים, נהריה, ראשון לציון, חולון, כפר סבא, נוף הגליל, קריית אונו ורמת גן. איך יודעים שהמצלמות יותקנו בהן? משום שהן מקבלות מימון מהמשרד להגנת הסביבה, לפי פרסומיו.
רגע, זה קנס של עירייה או קנס של משטרה? למה בעצם מותר להם לעשות את זה?
זה קנס של עירייה. המשטרה עוסקת יותר בעבירות מסכנות חיים. אבל היכולת לתת קנסות לנהגים מצפצפים אינה דבר ש"בא טבעי" לעיריות.
ניקח לדוגמה את עיריית תל אביב, שסביר להניח שתהיה העירייה שבה יישמעו הכי הרבה צפירות, פשוט בגלל נפח התנועה בעיר. בשנת 2024, זמן רב לפני שהמצלמות החדשות יצאו לדרך, עיריית תל אביב ביצעה תיקון בחוק העזר העירוני למניעת רעש והוסיפה לו סעיף שקובע כי צפירה תהפוך לעבירת קנס. עד אז צפירה נחשבה למעשה אסור, אבל לא כזה שניתן להטיל בגינו קנס. מועצת העירייה אישרה את המהלך, וכך גם ועדת החוקה בכנסת. גם בערים נוספות נדרש תהליך דומה.
אוקיי, יש מצלמות חדשות שמתעדות צפירה. איך אפשר לדעת היכן הן ממוקמות?
לעת עתה, לאפליקציות לזיהוי מצלמות ואמצעי אכיפה עדיין אין יכולת לתעד את מיקומן של מצלמות הרעש. אולי בעתיד תהיה להן. אבל לפחות העיריות עצמן כבר דואגות ליידע היכן נמצאות המצלמות. בתל אביב הן עדיין לא נפרסו, אבל כבר יש מפה מוכנה שעליה יופיעו המיקומים.
באתר של עיריית פתח תקווה מצוין במפורש כי המצלמות ממוקמות ברחובות זרובבל, הרב מלכה וגיסין. סביר להניח שגם עיריות אחרות יפרטו בבוא היום היכן בדיוק ימוקמו המצלמות בשטחן. לעיריות יש אינטרס שלתושבים יהיה שקט.
אוקיי. צפרתי. תקנסו אותי. כמה כסף זה יוצא?
תלוי. בתל אביב הקנס על צפירה הוא 250 שקל למי שצופר בפעם הראשונה. אם מדובר בצופר סדרתי, הקנס הוא 500 שקל. כלומר, אם פלוני נוסע מדי יום ברחוב בוגרשוב, בפעם הראשונה שיצפור הוא יקבל קנס של 250 שקל. אם כעבור שבוע, או אפילו יום, יצפור שוב – הקנס יהיה 500 שקל.
מבחינה חוקית, בישראל רכבי חברה נכללים בקטגוריה שונה. מבחינת המשטרה, עבירה ברכב חברה גוררת קנס שגובהו פי ארבעה מגובה הקנס הרגיל, אם החברה טוענת שלא הצליחה לאתר את הנהג. עיריית תל אביב דורשת רק פי שניים אם הנהג לא יאותר. יצוין כי בעבר עיריית תל אביב כבר ביצעה מהלכים שיועדו להטלת קנס בגובה 475 שקל, אבל המהלך לא עבר את ועדת הכספים.
תל אביב אינה לבד, אבל היא יקרה יותר מערים אחרות: תושבי פתח תקווה מקבלים קנס של 245 שקל, ואין כפל קנס למי שלא למד לקח וצופר שוב. באתר המשרד להגנת הסביבה מצוין קנס של "כ־250 שקל". בהערת אגב, המשרד אינו אומר דבר על כפל קנס למצפצפים סדרתיים. זו כבר החלטה של עיריית תל אביב, ולעת עתה ערים אחרות לא קיבלו החלטה דומה.
כמה כסף יכניסו העיריות מהמערכת החדשה?
התשובה נעה בין "הרבה" ל"מעט מאוד", כלומר, הכול תלוי בהתנהגות הנהגים. לא צריך להיות מומחה לדיני תעבורה כדי להבין שהתשובה תהיה ככל הנראה "הרבה".
מכיוון שהמערכות האלה חדשות ובחלקן הגדול טרם הוקמו, לא ניתן לדעת כמה דוחות הן יפיקו. אבל אפשר לדעת כמה כסף עיריות מכניסות מדוחות. לפי התנועה לחופש המידע, עיריית תל אביב הכניסה לקופתה כ־573 מיליון שקל מדוחות חניה ונתיבי תחבורה ציבורית בין 2024 למאי 2026.
לפי הבקשה שהגישה אורפז שרפי ב־2024, ניתנו 1.095 מיליון דוחות חניה ונת"צ בשנת 2024, וב־2025 ניתנו 1.075 מיליון דוחות. כלומר, מי שנוסע בתל אביב לא לומד. סביר להניח שהמצלמות החדשות בהחלט יעשירו את קופת העירייה.
נתפסתי צופר ברחובות העיר. אני משוכנע שאני לא אשם. יש מה לעשות?
כמובן. עצם התפעול של המערכת מסורבל יחסית, ולמען האמת יש בו לא מעט חורים ופרצות.
המערכת מבוססת על תהליך שדורש זיהוי של רכב ספציפי במרחב העירוני. לאחר מכן המערכת צריכה "להצמיד" לו את הצפירה. את כל התהליך הזה צריך לאשר פקח עירוני. בקיצור, יש פוטנציאל ללא מעט שגיאות בדרך.
כמו בכל מערכת מהסוג הזה, כולל מערכת שאוכפת נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, אפשר לערער דרך אתר העירייה. העירייה תצטרך לספק תיעוד שמוכיח שאכן הנהג שקיבל את הדוח הוא זה שצפר, ולא למשל נהג ברכב אחר, שעלול לשבש את מהימנות הנתונים.
אם הצפירה נועדה למנוע מצב חירום, יש סיכוי שאכן מדובר במצב כזה, למשל התפרצות של הולך רגל לכביש. כלומר, יש כאן פוטנציאל רב לערעורים, וסביר להניח שיהיו לא מעט פסקי דין תקדימיים שיטילו ספק במהימנות המערכת.
בכל מקרה, לא מומלץ למהר ולשלם את הקנס.
