ההייטק צריך שר משלו בממשלה
ההייטק הוא קטר מרכזי של המשק, אך הסמכויות הנוגעות אליו מפוזרות בין משרדי הממשלה. הממשלה הבאה זקוקה לשר בעל סמכויות שיתכלל את המדיניות וייצג את האינטרס ארוך הטווח של התעשייה – בלי להקים עוד משרד ממשלתי מנופח
מדינת ישראל אוהבת להתגאות בזירה העולמית בהיותה "אומת הסטארט־אפ", ובצדק. במשך עשרות שנים הפכה תעשיית ההייטק הישראלית לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של המדינה – מנוע של צמיחה, יצוא, תעסוקה איכותית, חדשנות והכנסות למדינה. די להביט בתקופה האחרונה, שבה נרשמו בהייטק הישראלי אקזיטים ומכירות שהכניסו הון רב לכלכלה הישראלית.
אלא שקיים פער בין החשיבות שאנחנו מייחסים להייטק לבין האופן שבו הממשלה מנהלת את התחום.
נכון, יש בישראל שר מדע וטכנולוגיה, שבין תחומי אחריותו נמצאים גם נושאים הנוגעים לעולם הטכנולוגיה והחדשנות. אלא שבפועל, אין כיום סביב שולחן הממשלה שר אחד שמחזיק בסמכויות הנדרשות כדי להוביל מדיניות כוללת עבור תעשיית ההייטק הישראלית. סמכויות והחלטות קריטיות מפוזרות בין משרדי ממשלה שונים: שר אחד עוסק בהיבטי מיסוי, אחר ברגולציה ואחר בקידום חדשנות או ביחסי החוץ הכלכליים.
לכן הממשלה הבאה צריכה למנות שר טכנולוגיה והייטק בעל כוח וסמכויות ממשיות.
ההחלטה משבוע שעבר להסיט הקצאה של כ־850 מיליון שקל שיועדה להשקעה בהקמת מפעל של אינטל ולהעביר את הכסף לצורכי תקציב הביטחון ממחישה היטב את הבעיה. מבלי להיכנס לצורך הביטחוני עצמו, כאשר סכום משמעותי שיועד להשקעה אסטרטגית בתעשיית הטכנולוגיה יכול לעבור ליעד אחר, צריך שיהיה סביב שולחן הממשלה שר שתפקידו לייצג את האינטרס ארוך הטווח של ההייטק הישראלי ולוודא שהשלכותיה של החלטה כזו על עתיד התעשייה מונחות על שולחן הממשלה.
זה לא אומר שצריך להקים עוד משרד ממשלתי מנופח. להפך. צריך גורם מתכלל, בעל אחריות וסמכות, שרואה את התמונה המלאה ובוחן החלטות ממשלה גם דרך שאלה פשוטה: כיצד הן ישפיעו על יכולתה של ישראל להמשיך להתחרות בזירה הטכנולוגית העולמית?
והתחרות הזו רק הופכת קשה יותר. מדינות ברחבי העולם משקיעות סכומי עתק כדי למשוך אליהן חברות, יזמים, משקיעים וטאלנטים. במקביל, החברות הישראליות מתמודדות עם אי־ודאות גיאופוליטית, תנודות בשערי המטבע, תחרות בינלאומית גוברת, יוקר מחיה ושינויים טכנולוגיים דרמטיים, ובראשם מהפכת הבינה המלאכותית.
במציאות כזו, אסור להתייחס להצלחת ההייטק הישראלי כמובנת מאליה. היתרון שלנו נבנה במשך עשרות שנים על ידי מיטב המוחות, אבל הוא אינו מובטח לעשורים הבאים.
מינוי שר לתפקיד הזה חשוב לחוסן הכלכלי של ישראל ואינו יכול להיות רק טייטל מכובד. במיוחד בימים אלה, מפלגות צריכות להבהיר כיצד יפעלו להסרת חסמים ורגולציה מיותרת, להשקעה בחינוך הטכנולוגי מגיל צעיר, לעידוד השקעות, לחיזוק חברות כחול־לבן שצומחות מכאן לעולם ולמניעת החלטות קצרות טווח שפוגעות ביכולת של ישראל להתחרות לאורך זמן.
ההייטק הישראלי הוא קטר מרכזי של המשק ונכס לאומי. אם אנחנו רוצים שהוא ימשיך להוביל את הכלכלה הישראלית גם בעשור הבא, הוא זקוק לא רק למחמאות ולסיסמאות, אלא לשר טכנולוגיה והייטק עם כוח, סמכויות ויכולת אמיתית להיאבק על עתיד התעשייה.
אבי טראוב הוא מנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים
