סגור
כספומט 2016
כספומט (צילום: דנה קופל)

בנק ישראל מאריך את מנגנון ה"עקוב אחריי" במעבר בין בנקים עד 2029

רשת הביטחון למעבר בין בנקים מתארכת: הפיקוח על הבנקים מציע להאריך את שירות הניתוב האוטומטי עד אוקטובר 2029. הסיבה: ניתובים רבים נרשמים גם בחלוף שלוש שנים, ונדרש שיפור בעבודה מול הגופים המחייבים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום (א') טיוטת הנחיה חדשה, המציעה להאריך בשלוש שנים נוספות את שירות הניתוב האוטומטי ("עקוב אחריי") הניתן ללקוחות המעבירים את חשבונם מבנק אחד לאחר. המנגנון, שנועד להבטיח כי חיובים, זיכויים ושיקים המגיעים לחשבון הישן יועברו אוטומטית לחשבון החדש, היה אמור לפקוע עבור הלקוחות כעבור שלוש שנים ממועד המעבר. לפי התיקון המוצע, הוראת המעבר תורחב כך שתקופת הניתוב לכלל הלקוחות שביצעו או יבצעו מעבר מקוון עד ל-21 בספטמבר 2026 תימשך עד ל-16 באוקטובר 2029.
בבנק ישראל מבהירים כי הכלל הבסיסי בחוק – לפיו שירות הניתוב ניתן מראש למשך שלוש שנים ממועד המעבר – ימשיך לחול בעתיד על מעברים חדשים. עם זאת, כדי לא לפגוע בלקוחות שכבר עברו או יעברו בשנים הקרובות, הוחלט להחיל הוראת מעבר מיוחדת המאריכה באופן גורף את שירות הניתוב עבורם עד לאוקטובר 2029.
מנגנון "עקוב אחריי" הוקם כחלק מרפורמת "מעבר בקליק", שנועדה להקל על מעבר בין בנקים ולהגביר את התחרות במערכת הפיננסית. המערכת המקוונת מאפשרת ללקוחות להעביר את פעילותם מבנק אחד לאחר באופן נוח, מאובטח וללא עלות. כדי למנוע תקלות וקטיעה של הוראות קבע, חיובים וזיכויים במהלך המעבר, נקבע מנגנון ניתוב אוטומטי המעביר אותם לחשבון החדש – שירות שהוגדר במקור לשנתיים, הוארך בהמשך לשלוש שנים, וכעת מוארך בפעם השנייה.
ההחלטה להאריך את התקופה נובעת מכך שגם בחלוף שלוש שנים ממועד ניוד החשבון, עדיין נרשמת במערכת כמות נכבדת של ניתובים פעילים, דבר המעיד על כך שהציבור מסתמך על השירות באופן מהותי. לצד זאת, בבנק ישראל מודים מבעד לשפה הרגולטורית כי נדרשת עבודה נוספת מול התאגידים הבנקאיים והגורמים המחייבים והמזכים (כמו חברות אשראי, מעסיקים ורשויות), כדי ליישם באופן אפקטיבי את עדכון פרטי החשבון החדשים במקור ולצמצם את כמות הניתובים הנדרשת למינימום האפשרי.
הרפורמה הושקה ב-2021 כאמור במטרה להסיר את אחד החסמים המרכזיים בתחרות במערכת הבנקאית – החשש של צרכנים מהסרבול והפגיעה הרציפה שכרוכים בהחלפת חשבון בנק. הנתון שמציג הפיקוח על הבנקים, לפיו מעל 200 אלף לקוחות השלימו מעבר מקוון מוצלח, מקבל משנה תוקף לאור מחקר חדש שפרסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל במאי האחרון: לפי המחקר, הרפורמה הובילה להכפלת ההסתברות השנתית למעבר בין בנקים – מ-0.6% בלבד טרם הרפורמה ל-1.4% לאחר החלתה. על פי חוקרי בנק ישראל, העלייה במעברים (שבלטה במיוחד בקרב צעירים) לא הייתה קפיצה חד-פעמית אלא שינוי מבני שנשמר לאורך זמן, ואף הביאה לירידה במרווח הריבית על אוברדראפט גם עבור לקוחות שלא עברו בנק בפועל.
עם זאת, כפי שמציינים החוקרים, שיעור המעבר האבסולוטי נותר נמוך יחסית לכלל משקי הבית. הארכת מנגנון הניתוב עד 2029 מיועדת אפוא לשמור על רשת הביטחון עבור אותם לקוחות שנקטו צעד תחרותי, לצד ניסיון מתמשך להשלים את התשתיות הטכנולוגיות שאמורות היו לייתר את הניתוב הממושך מראש.