מדריך כלכליסט
האם "יד ראשונה אפס קילומטר" שווה את המחיר?
רוב מכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר" בישראל נמכרות דרך גופי ליסינג וסוחרי רכב, מה שמשפיע על מועד תחילת טיפולי התחזוקה, תשלום אגרות הרישוי ועלויות נוספות שעלולות להפתיע את הקונה. מדריך כלכליסט לקנייה נבונה
שוק הרכב הישראלי נמצא בימים אלה בנקודה מעניינת: מבחינת היקפי הרישומים (כלומר כמה מכוניות יבואן מכר) המצב נראה על פניו טוב, לפי הנתונים של איגוד יבואני הרכב יש עלייה במכירות. אבל בפועל התמונה שונה: נתוני המכירות מבוססים לא מעט פעמים על מכירות מאסיביות של מכוניות לחברות ליסינג וגופי סחר. חלק מהמכוניות האלה הן מכוניות שהיבואן ניסה למכור במשך מעל חצי שנה - ואז "העביר" לחברות הליסינג וגופי הסחר.
מבחינת יבואני הרכב - מדובר בסידור נוח לנוגעים בדבר. גופי הסחר מהווים מעין "כרית ביטחון" שאינה צריכה לפעול לפי החוקים שחלים על היבואנים. ההסבר פשוט: כאשר יבואן רכב מייבא מכונית לישראל, הוא יכול למכור את המכונית הזאת כחדשה ללקוח שיהיה עליה היד הראשונה במשך שנה אחת ממועד הייצור שלה. אם חלפה מעל שנה מהיום שהמכונית יצאה את שער המפעל - היבואן צריך לרשום את המכונית על שם "יד" (פרטית או חברה). בניגוד ליבואן הרכב - מי שרכש את הרכב מהיבואן למטרת מסחר יכול להחזיק ברכב הזה כמה שרק יחפוץ בלי שתחול עליו חובה למכור אותו אחרי פרק זמן מסוים. יבואני הרכב לא בהכרח מוכרים את המכוניות לגופי סחר אחרי שחלפו בדיוק 11 חודשים ממועד הייצור של הרכב: אם יש עסקה טובה, למשל אחרי חצי שנה ממועד הייצור של הרכב, אז היבואן מוכר אותו לחברת סחר או לחברת ליסינג ואז הרכב עובר להשתזף במגרשי המכירה. יש יבואנים שטוענים כי הם לא מוכרים ל"יד ראשונה אפס קילומטר", אבל בפועל הם מוכרים למגרשי רכב ולסוחרי רכב כמו רוב הגופים העוסקים בענף, כלומר המכונית יצאה מידיהם וכעת היא נמכרת על ידי מישהו שאינו היבואן - שהעביר "יד" על המכונית.
טכנית, לא ניתן לדעת כמה מכוניות הן כאלה שיבואני הרכב מכרו לגופי סחר, אבל על עובדה אחת אין עוררין: אתרי חברות הליסינג וגופי הסחר גדושים במכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר" למכירה. צ'רי, BYD, מאזדה, הונגצ'י, ג'יפ, מרצדס בנץ ועוד יצרנים רבים וטובים. רוב הרכבים האלה הם מודל 2025, כלומר הם עלו לכביש השנה, אבל פה ושם אפשר למצוא גם מכוניות מודל 2024 - ולמרבה המבוכה בשוק היוקרה ניתן גם למצוא מכוניות משנת הייצור 2023 שעדיין לא נסעו קילומטר אחד ומוצעות למכירה. למעשה, כיום חלק מיבואני הרכב מציעים בעצמם מבצעי מכירות בהם הם מוכרים רכבי "יד ראשונה אפס קילומטר" - מקיה ועד מאזדה ושברולט. מבחינת הלקוחות, מדובר בניצול הזדמנות ורכישה של מכונית במחיר יותר נמוך ממחיר היבואן הרשמי. היבואן רשם עסקה והכניס כסף לקופה, הלקוח רכש מכונית בהנחה (אם כי היא כבר יד שניה). אבל בתהליך הזה יש שני "גורמים נעלמים" שעליהם הלקוחות לא נותנים את הדעת, גורמים שתקפים גם לגבי מכוניות חשמליות וגם לגבי מכוניות לא חשמליות - והכוונה היא לעלויות הטיפול ולעלויות האגרות.
ראשית לגבי הטיפול: כיום כל יבואני הרכב בישראל המעניקים ללקוחותיהם ספרי הוראות ושגרת טיפולים לרכב מציינים בספר הטיפול שני מועדים "מנחים" לביצוע טיפול תקופתי הרכב: מועד הטיפול לפי זמן – ומועד הטיפול לפי קילומטראז'. כלומר בעליו של רכב צריך לבצע טיפול לאחר פרק זמן מסוים או כעבור כמות קילומטרים מסוימת. לדוגמה: אם פלוני רכש מכונית ונסע בה כעבור שנה רק 1,000 קילומטרים - הוא עדיין יהיה חייב לעשות טיפול אחרי שנה. אם במקרה אחר מדובר במכונית שנסעה דווקא 30 אלף קילומטרים, אזי יהיה צריך לעשות בה טיפול אחרי 15 אלף קילומטרים לפי הוראות היצרן. בהוראות האלה יש היגיון: ההרכב הכימי של שמנים מידרדר גם אם המכונית כלל לא מונעת. צמיגים מתייבשים, מסנני נייר לא תמיד מחזיקים בחום הישראלי. בדיקה של ספרי הרכב של מספר דגמים פופולאריים מבהירה בדיוק מה מחליפים אחרי שנה או 10,000 עד 15 אלף קילומטרים: במאזדה מדובר במסנן שמן. גם ביונדאי. במקרה של רכב חשמלי, שגרת הטיפולים שונה מבחינת הרכיבים המוחלפים, אבל לא מבחינת החובה לבצע טיפולים בזמן. לדוגמה- ב-MG יש מרווח נדיב של 24 אלף קילומטרים בין הטיפולים – אבל אם לא חלפו 24 אלף קילומטרים, צריך לטפל ברכב אחרי שנה. בג'ילי יש מרווח של 20 אלף קילומטרים -או שנה - בין הטיפולים. במקרה של לקוח שאינו מבצע את הטיפולים לפי הוראות היצרן, קיימת לרוב תקופת חסד מסוימת – ואז הרכב לא יקבל יותר אחריות.
השעון מתקתק מרגע העברת הבעלות. המשותף לכל ספרי הטיפולים של יבואני הרכב, בין אם מדובר ברכב חשמלי ובין אם מדובר ברכב לא חשמלי הוא העובדה שהיבואן לא מציין במסמכים מתי בעצם מתחילים לספור את פרק הזמן שממנו מתחיל "שעון הטיפולים" לתקתק. כלומר האם המועד אשר קובע את תחילת ספירת הזמן עד הטיפול השנתי הוא מועד עליית הרכב לכביש, מועד הייצור או המועד בו הרכב "התחיל לנסוע". טכנית, מדובר במצב שאין בו WIN WIN. כלומר - ליצרן הרכב יש סיבה מאוד טובה מדוע הוא קבע כי יש להחליף רכיבים מסוימים במכונית גם אם היא עומדת ללא תנועה: הרכיבים האלה מתכלים. העובדה שמכונית עומדת חצי שנה במגרש מכירה של גוף סחר או חברת ליסינג אינה "עושה טוב" למכלולים. ויש כמובן עוד בעיה: טיפול תקופתי עולה לא מעט כסף. ולא רק הטיפול התקופתי: גם רישוי עולה כסף. המדינה קובעת כי כאשר מכונית נרשמת לתנועה בישראל - כעבור שנה ממועד העלייה לכביש צריך לשלם עבורה את אגרת הרישוי השנתית. כלומר ייתכן מצב בו הלקוחות לא יודעים שהם קנו מכונית "יד ראשונה אפס קילומטר" שישבה חצי שנה אצל היבואן ועוד כמה חודשים במגרש של הסוחר - ועוד מעט הם כבר יצטרכו לשלם למדינת ישראל את אגרת הרישוי השנתית שלה – וגם לבצע טיפול ראשון. במקרה של אגרת הרישוי - כיום אגרת הרישוי של רכב חשמלי זהה לרכב לא חשמלי - ובכל מקרה זו הוצאה מכובדת שצריך לשאת בה אחרי שנה ממועד עליית הרכב לכביש. ובאשר לטיפול שגם אינו זול - ברגע שהבעלות עברה מיבואן רכב לחברת ליסינג, או לכל גורם אחר שנרשם כ"יד" ברישיון הרכב - השעון מתחיל לספור לאחור.
האם המצב הזה מחייב? תלוי ביבואן. מבדיקת "כלכליסט" עולה שרוב יבואני הרכב דורשים את הטיפול הראשון במועד הכרונולוגי (כלומר לפי הזמן שחלף) שמתחיל ביום העברת הבעלות על הרכב. כלומר - אם מדובר למשל במכונית שדורשת טיפול שנתי שנמכרה לחברת סחר או לחברת ליסינג ו"ישבה" במחסניה חצי שנה, הבעלים החדש שיקנה אותה יהיה חייב לבצע טיפול לאחר חצי שנה - וגם לשלם את אגרת הרישוי. לדוגמה: ביוניון מוטורס, יבואנית טויוטה מסרו כי: "קבוצת יוניון מוטורס מוסרת רכבים רק לאחר רישום ראשוני. בהתאמה - ספירת השנה לטובת קביעת מועד הטיפול הראשון לרכב מתחילה עם רישומו המקורי של הרכב".
גם במקרה של זיקר, אם הרכב נמכר לגוף סחר, השעון הכרונולוגי מתחיל לתקתק ברגע ביצוע המסירה. כך, לפי יבואנית זיקר: "ZEEKR אינה מציעה רכבי יד ראשונה אפס ק"מ, ומעולם לא רשמה גיולים לרכביה. אנו מוכרים את רכבי ZEEKR ללקוחות קצה פרטיים ועסקיים וכן לחברות ליסינג, אשר כפופים כולם לאותה שגרת טיפולים אחידה: טיפול כל שנתיים או בהגעה ל-40,000 ק"מ." גם פריסבי יבואנית אקספנג וצ'רי מדגישה כי המועד הקובע מתי מבצעים את הטיפול הראשון הוא לפי מועד העברת הבעלות לגוף הסחר. כך, לפי פריסבי: "מועד הטיפול הראשון נקבע לפי תאריך העלייה לכביש, שכן הרכב נרשם תחילה על שם חברת ליסינג. הסיבה לכך היא שהמסירה ללקוח נעשית על ידי חברות הליסינג ואינה בשליטת היבואן". כלמוביל יבואנית ג'אקו ויונדאי בחרה שלא להתייחס לדברים – אבל חשוב לציין שיש יבואנית אחת שענתה לפניית כלכליסט והדגישה כי היא מודעת לנושא הטיפולים: לפי תגובת טלקאר יבואנית קיה – כאשר היא מוכרת רכב לגופי סחר כ"יד ראשונה אפס קילומטר" – אם הרכב מתקרב לגיל שנה, היבואנית מבצעת בו טיפול שנתי מיוזמתה.
חשוב לציין שהמצב הזה אינו כולל עוד בעיה: כיום ברחבי מדינת ישראל יש מכוניות שעומדות מאז דצמבר אשתקד במגרשים של יבואני הרכב. חלקן חשמליות, חלקן לא. גם אם מדובר ברכב חשמלי וגם אם לא, אלה רכבים שעומדים בשמש. הצמיגים מתייבשים, שמנים מתחמצנים (גם ברכב חשמלי יש שמנים לרוב) והזמן שחולף לא מיטיב עם הסחורה. מה ניתן לעשות? לברר מתי הרכב יוצר ומתי הוא עבר "יד" אל המוכר שמציע את המכונית "חדשה מהניילון". אם מועד מבחן הרישוי קרוב או אם יש טיפול ראשון יקר בדרך, לפעמים עדיף פשוט לוותר על העסקה מאשר לשאת בעלות נוספת, או לדרוש מהמוכר לשלם את העלויות.
