הולכים על רכב חברה? רוב הסיכויים שתצטרכו לבחור חשמלי
גופים גדולים במשק כבר הודיעו לעובדיהם כי היצע הרכבים ייטה לכיוון החשמלי. הגדילה לעשות מיקרוסופט, שהציגה דגמים חשמליים בלבד, וגם המדינה נערכת למכרז לרכב חשמלי. המעסיק נהנה מהוצאות תחזוקה נמוכות, אך לעובדים זו לא בהכרח עסקה כדאית מבחינת ההתנהלות היומיומית. כלכליסט בדק על מה לשים דגש בבחירת רכב חשמלי
במהלך השבועות האחרונים התרחש בענף הליסינג בישראל שינוי מעניין: מספר גופים גדולים במשק הודיעו לעובדיהם כי היצע הרכבים שהעובדים יוכלו לבחור ייטה לכיוון רכב חשמלי. החברה הבולטת ביותר בהיבט זה היא מיקרוסופט ישראל, שהציגה לעובדיה לאחרונה טבלת דגמים שכוללים רכבים חשמליים בלבד. במקביל גם המדינה נערכת לפרסום של מכרז לרכב חשמלי, וחברות אחרות שהציגו כבר את היצע הדגמים לבחירה לשנה הבאה שמות דגש על מכוניות חשמליות. רוב הגופים במשק מציעים לעובדים גם רכבים לא חשמליים ורכבי פלאג־אין הייבריד, אבל עובדתית, הרכבים שמעסיקים יותר לוחצים בכיוונם הם חשמליים.
חשוב לציין, שנת 2026 בפתח ועמה כמה שינויים מהותיים שנוגעים למי שמחזיק רכב חברה או רכב ליסינג. מחזיקי רכב צמוד לא מקבלים אותו בחינם. לשכר הברוטו של מחזיקי רכב צמוד מצטרף סכום שמייצג את ההטבה, כלומר את השימוש ברכב בשעות הפנאי. הסכום עומד על 2.48% מערכו של הרכב כאשר הוא חדש, וסכום זה מצטרף לשכר הברוטו לצורך חישוב מס. מי שמחזיק רכב חשמלי מקבל הטבה חודשית של כ־1,300 שקל, מי שמחזיק פלאג־אין הייבריד מקבל כ־1,000 שקל, ומי שמחזיק היברידית מקבל כ־500 שקל. בעוד כמה שבועות תוצג רפורמה חדשה בתחום זה שככל הנראה תגדיל את ההטבה לרכב חשמלי ותצמצם או תחסל את ההטבות ליתר סוגי הרכב.
מבחינת המעסיקים, ברור שעדיף שהעובד ייקח רכב חשמלי: הוצאות הדלק והתחזוקה נמוכות יותר והתדמית הירוקה מצוינת. אבל מבחינת העובדים, לא תמיד מדובר בעסקה משתלמת מבחינת ההתנהלות היומיומית עם הרכב, האבזור שלו ומידת הנוחות שלו. על רקע המגמה להעביר את הציים לרכבים חשמליים, כלכליסט בדק על מה לשים דגש בבחירת רכב חשמלי.
כיום בחברות רבות מוצעות מכוניות מדגמים מוכרים בכמה רמות גימור, ה"מהודרת" וה"פשוטה". אם במכוניות לא חשמליות עסקינן, רמת גימור פירושה תוספת של גג שמש נפתח לדוגמה. ברכב חשמלי מדובר במצב שונה. לדוגמה, לעובדי מיקרוסופט הוצעו דגמי זיקר X7 בכמה רמות גימור, וגם SEALION של BYD. ההבדל בין הדגמים מתבטא ביותר מתוספת של מסך גדול או מושבים בגימור מהודר. ההבדל טמון גם בקיבולת הסוללה ובמהירות טעינת ה־DC, כלומר כמה הרכב יכול לנסוע וכמה מהר הוא נטען בעמדה מהירה. בל נשכח שטווח הנסיעה ברכב חשמלי עשוי להשתנות בהתאם לגורמים רבים, וכאשר יצרן מצהיר על טווח של 450 ק”מ, במציאות לפעמים מדובר ב־300 ק”מ, טווח סביר עד שצריך לנסוע לחופשה באילת ולהיתקע שעתיים בתור בטעינה בכביש הערבה בגלל בחירה בדגם הפשוט. לעומת זאת, ברמות הגימור הבכירות של לא מעט דגמים הטווח הרשמי הוא מעל 500 ק”מ, והטעינה היא טעינת DC בקיבולת של מעל 200 קילו־ואט, מה שמבטיח שאת הנסיעה החד־שנתית לאילת, כ־330 ק”מ מתל אביב לאילת - יהיה אפשר לעשות בראש שקט.
שוק הרכב החשמלי בישראל נשלט כיום על ידי יצרני רכב סיני. הסיניות זולות (יחסית) ונפוצות. טויוטה, סקודה, פולקסווגן, כל היצרנים האלה נדחקו לשוליים. אבל במקביל התרחש בישראל, וגם בעולם, תהליך שאינו קשור לליסינג אלא לביטחון: שורה של גופים ביטחוניים הודיעו כי הם אוסרים את כניסתן של מכוניות סיניות חשמליות למתקניהם. בישראל זה קרה החודש: משרד הביטחון הודיע כי הוא מקיים עבודת מטה כדי להחליט אם מכוניות סיניות יוכלו לחנות סמוך לבסיסים. רוב החשמליות שמוצעות למחזיקי רכב צמוד הן סיניות, ובימים אלה, למי שעושה 100 ימי מילואים בשנה, יהיה קשה מאוד להגיע לבסיס עם מכונית שאסור להחנות בבסיס או בסמוך לו.
בנוסף, העובדה שמשרד הביטחון קבע כי מכוניות סיניות הן בבחינת גורם בעייתי עשויה לחלחל בנקודה זו או אחרת גם למגזר ההייטק. לכלכליסט נודע כי חברות שעוסקות באבטחת מידע כבר נדרשות בימים אלה לסוגיה לאור העובדה שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבהן עובדי הייטק שעוסקים מדי יום במידע רגיש מחברים את מכשירי הסמארטפון שלהם למכוניות חשמליות סיניות. מסקנות בנושא זה טרם הוגשו, אבל לא נעים לנסוע במכונית שבה אסור לחבר את מכשיר הטלפון.
שווי שימוש לרכב צמוד מחושב, כאמור, לפי 2.48% מערך הרכב. הסכום מתווסף לשכר הברוטו. אבל שווי שימוש בישראל מחושב לפי מחירה של מכונית חדשה מהניילון. לא נלקחת בחשבון העובדה שמכוניות מתיישנות ומזדקנות ומאבדות ערך. העובד משלם שווי שימוש שמתווסף, כאמור, לשכר הברוטו, כלומר גם אם המדינה תיתן בקרוב עוד הטבה של 1,000 שקל למי שיבחר רכב חשמלי, בשכר הנטו של מי שמשתכר מעל 20 אלף שקל בחודש לא מדובר באמת בסכום משמעותי.
במקביל רוכשי מכוניות חשמליות גילו השנה עובדה מצערת: חלקן הגדול מאבד ערך בצורה אגרסיבית. עובד שבוחר עכשיו מכונית חשמלית צריך לקחת בחשבון שהסכום שהוא משלם מדי חודש בתלוש השכר אינו משתנה, אבל המכונית כן מזדקנת במחירון בקצב מואץ. כלומר מי שבוחר כעת חשמלית שעולה 200 אלף שקל ישלם במשך שלוש שנים שווי שימוש לפי 200 אלף שקל. אבל בעולם האמיתי אחרי שנתיים המכונית תהיה שווה הרבה פחות. בלא מעט דגמים חשמליים, במיוחד הסיניים, עדיף להסתכל קדימה ולקחת בחשבון שעדיף לקנות מכונית מלשלם שווי שימוש של רכב חדש על רכב שמחירו האמיתי צולל קשות. איך עושים את זה? בודקים מחירוני רכב.
מי שיסתכל על רשימות הדגמים החשמליים שמוצעים במספר חברות הייטק, במיוחד החודש (אוגוסט), יגלה דגמים שרחוקים מאוד מלהיות להיטי מכירות בישראל: אווטאר, צ'אנגאן דיפאל ואחרים. כמובן שיש יבואני רכב שמציעים לחברות הליסינג את כל מרכולתם, אבל במקרה של יבואנים אחרים, מדובר בפתרון לצרה: היבואנים האלה, שבעבר לא חלמו להציע את מרכולתם לליסינג, הביאו את המכוניות לישראל בשנה שעברה. החוק בארץ קובע שכדי למכור מכונית בישראל כ"יד ראשונה" היבואן חייב למכור אותה בתוך 11 חודשים מהיום שבו יוצרה. חלק מהמכוניות החשמליות הסיניות שמוצעות כעת בליסינג הן כאלה שהיבואן תקוע איתן מעל 10 חודשים, והצעת הרכב לליסינג היא מבחינתו מוצא אחרון. האם החוכרים יודעים שמדובר במכונית שעמדה כמעט שנה בשמש? כנראה שלא. בהתחשב בקצב ההתחדשות המהיר של השוק הסיני, סביר גם להניח שיש לקוחות שיגלו בקרוב שלסינית החדשה שלהם כבר הוצג דור משודרג בסין.
