צמצום סמכויות יו"ר הדירקטוריון ומינוי מנכ"ל חדש: השינויים שמשרד הבריאות דורש מכללית
המשרד דורש מקופת החולים שורה של שינויים מבניים, על רקע גירעון של חצי מיליארד שקל: מצמצום משרת יו"ר הדירקטוריון לשני שליש משרה והגבלת סמכויותיו ועד שלילת מעורבות הדירקטוריון במינויים בכירים. במשרד שוקלים להציב את הדרישות כתנאי להסכם הייצוב שייחתם עם הקופה, ולהתנגד למינוי קבוע של סמנכ"לית כוח האדם בקופה, אורנית ברטל, למנכ"לית
משרד הבריאות והאוצר גיבשו את תנאי ההסדר בין המדינה לקופ"ח כללית, במסגרת משבר הניהול שפקד את תאגיד הבריאות הגדול ביותר במדינה. מאז מונה יו"ר הדירקטוריון יוחנן לוקר לתפקיד לפני כ-5.5 שנים, התפטרו כבר 3 מנכ"לים - כאשר שניים הוא מינה בעצמו. בחצי השנה האחרונה עזבו את הכללית גם עוד 4 סמנכ"לים בכירים.
התנאי הראשון והמהפכני הוא צמצום תפקיד יו"ר הדירקטוריון לשני שליש משרה. נזכיר כי היום משרת היו"ר היא של 100% משרה, והדירקטוריון מוגדר כ"גוף הניהול העליון" של הכללית. עוד דורש משרד הבריאות בראשות המנכ"ל משה בר סימן טוב כי דירקטוריון הכללית לא יוכל להתערב במינוי בכירים בקופת החולים זולת המנכ"ל עצמו, סמנכ"ל הכספים, מבקר פנימי, היועמ"ש ורו"ח המבקר.
דרישה נוספת של המשרד היא כי ועדות המשנה של הדירקטוריון יצומצמו ויוקמו כאלה הקשורות ישירות לסוגיות הקשורות בפיקוח ובהתווית מדיניות. אך חשוב מכך, יו"ר הדירקטוריון לא יוכל לכהן כיו"ר של אף אחת מוועדות המשנה (על מנת להחליש את השפעתו). כיום למשל משמש לוקר כיו"ר ועדת הכספים בדירקטוריון.
סוגיה נוספת שעלתה בדיונים בין הפקידות המקצועית לבין הנהלת הכללית היא הפגישות התכופות שערכו חברי הדירקטוריון - לרבות היו"ר - עם סמנכ"לים בכירים, מאחורי גבו של המנכ"ל. במשרדי הממשלה דורשים כי פגישות אלו יתמקדו אך ורק בסוגיות הקשורות לפיקוח הדירקטוריון - ורק עם נוכחות המנכ"ל באותן פגישות.
סוגיה נוספת שעלתה היא ההפרדה בין תפקיד מזכירת הדירקטוריון לבין מזכירת המועצה, שבוחרת את הדירקטורים ואת הארכת כהונתם. בתפקיד "הכפול" מכהנת היום זהבית חזן, זה מעל 20 שנה ואין מגבלת קדנציה. במרץ האחרון שלחו שני נציגים בכירים של הרגולטורים (רכז הבריאות של אגף התקציבים וסמנכ"ל הרגולציה של משרד הבריאות) מכתב חריג ללוקר ובו התרעה על משבר הנהלה מתקדם ובא (כפי שזה אכן קרה).
היום ידוע כי שני הרגולטורים ידעו על המתח הגובר בין לוקר והמנכ"ל התורן - אלי כהן - וכבר הועלה חשש כי עזיבתו של כהן היא עניין של זמן. מי שהשיב למכתב לא היה לוקר - אלא חזן בעצמה שהשיבה (מן הסתם על דעתו של לוקר) - "אנחנו גאים בכללית" ולא התייחסה לטענות שהועלו על ידי הרגולטורים, אך כן מצאה לנכון לבקר את שני הנציגים בכך שאלי כהן לא מכותב למכתב - אלא רק לוקר וחברי הדירקטוריון.
עוד נודע לכלכליסט כי הרגולטורים מתכוונים להפעיל מגוון כלים כדי לבצע את השינויים המבניים האלו לרבות שימוש ב"הסכמי ייצוב". אותם הסכמים מהווים "חבילות סיוע" ייחודיות ומיוחדות שמעניק משרד האוצר בתיאום משרד הבריאות, לקופות החולים לצורך התמודדות עם הגירעון - רק בדיעבד, כלומר אחרי סגירת תקציב סל הבריאות. בתמורה לאותם כספים, נוהגים משרדי האוצר והבריאות לדרוש שינויים מבניים ותיקוני עיוותים מקופות החולים. נזכיר כי הכספים האלו מהווים גלגלי הצלה ברגע האחרון.
הקצאות אלו - המקשות מאוד על תכנון וביצוע מדיניות - הגיעו בעבר לכ-10% מסל הבריאות. במסגרת תקציב 2023-2024, הכספים של הסכמי ייצוב ניתנו מלכתחילה והוכנסו לתקציב המדינה הרגיל על מנת לצמצם את התופעה. אלא שעדיין יש צורך בחיזוק מערכת הבריאות על רקע המלחמה - ובעיקר הגירעונות ששוב צצים. במכתב חריג ששיגר חיים הופרט, סמנכ"ל הרגולציה של משרד הבריאות, לקופ"ח כללית ונחשף בכלכליסט, אותו הופרט הדגיש כי לכללית גירעון של חצי מיליארד שקל - ולכן הקופה מאוד זקוקה לכספים של הסכמי ייצוב. אך כדאי לחזור לאותו מכתב ולמהותו: התנגדות משרד הבריאות למינוי קבוע של מי שנבחרה כמ"מ מנכ"לית הכללית במקום אלי כהן, אורנית ברטל - סמנכ"לית כוח אדם בקופת חולים כללית, הזוכה לתמיכת הוועד והדירקטוריון.
לכלכליסט נודע כי גם מינוי מנכ"ל ראוי הוא תנאי הכרחי ומהווה חלק מהשינוי הנדרש - וכי ברטל איננה עומדת בתנאי הזה. שני המועמדים המובילים לתפקיד מנכ"ל הכללית הם פרופ' אורלי ויינשטיין, לשעבר מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים, וגם מנהלת חטיבת בתי החולים של הכללית (שליש ממערך האשפוז); וגם פרופ' רוני גמזו, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה של משרד הבריאות ומנכ"ל איכילוב. מדובר בשתי דמויות מפתח חזקות במערכת הבריאות. לכן, מינויה עלול לסבך מאוד את הכללית בקבלת הסכם ייצוב. קרי, בבריאות ובאוצר עדיין מתעקשים בתוקף כי מדובר במינוי בלתי מתקבל על הדעת. לפיכך, הפתרון לאותו משבר נראה לא קרוב במיוחד כאשר לא ברור מה תהיה התגובה של הכללית לסדרת הדרישות האלו, המיועדות להחליש את מעמדו המבני של יו"ר הדירקטוריון.
הדרישות של המשרדים מגיעות במקביל לעבודת צוות העבודה המשותף שהקים ממלא מקום שר הבריאות חיים כץ (ליכוד) ובו חברים נציגים מטעם משרד הבריאות (שהקים ועדה מקצועית לבדיקת האירועים בכללית לפי סעיף 37 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי) וגם שופט העליון בדימוס יורם דנציגר (הנציג של הכללית). עם זאת, כמחצית מחברי הוועדה שהקים כץ הם חברים של צוות הבריאות (שבינתיים הוקפא) לרבות היו"ר יואל בריס, פרופ' מרים מרקוביץ ביטון - מומחית למשפט - וניר קידר, מנכ"ל מרכז "טאוב". הצוות צפוי להגיש את המסקנות עוד השבוע.
