כנראה שלעולם לא נדע אם נתניהו עבריין
פונטיוס פילאטוס שאל במהלך משפטו של ישו מהי ה"אמת", כאלף שבע מאות שנים לאחר מכן הפילוסוף הצרפתי פרנסואה-מארי ארואה, הידוע בשם העט שלו וולטר, השיב על השאלה וטען שמבחינה אנושית "אמירת האמת, היא לומר את הדברים כפי שהם". משפט ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהל כבר מספר שנים, דבר שהביא למערכה חסרת תקדים, בין, מחד, חלק מרשויות החוק בישראל ומאידך לחלק מהקשת הפוליטית הישראלית.
סעיף 11(ב) לחוק יסוד נשיא המדינה מאפשר לנשיא המדינה לחון עבריינים, והשאלה האם מוסמך הנשיא לבטל משפט המתנהל מבלי שהנאשם יודה בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לעניות דעתי התשובה על השאלה הינה חיובית. פרשת קו 300, שאירעה בשנת 1984 ובה הרגו אנשים משירות ביטחון הכללי שני מחבלים לאחר שנתפסו בחיים, נשיא המדינה דאז חיים הרצוג חנן את אנשי השב"כ, טרם הגשת כתב אישום כנגדם, ובכך מנע את העמדתם לדין.
בפרשת קו 300 היה ברור כי אנשי שב"כ עברו על החוק, להבדיל מסוגיית האישומים כנגד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שבעניינו דינו טרם הוכרע, וכנראה שההכרעה לא תתקבל בקרוב. בית המשפט משתדל לנהל את משפט נתניהו בקצב מהיר, על-ידי קיום מספר רב של ישיבות בשבוע, דבר שהופרע על ידי אירועים ביטחוניים, החל מפלישת אלפי מחבלים מרצועת עזה אל יישובי עוטף עזה, מלחמת חרבות ברזל, מבצע חצי צפון ומבצע עם כלביא. המלחמות והמבצעים, רק הולכים ומאריכים את משפט נתניהו, וקשה שלא להאמין כי לראש הממשלה אין אינטרס אישי בהארכת משפטו, וברי, כי הדבר נובע מפחד וחשש להרשעתו בפלילים.
מנגנון השלטון הישראלי מאפשר לראש הממשלה להיבחר אין ספור של פעמים ולכהן כראש ממשלה למשך תקופה בלתי מוגבלת בזמן, אלו שני כשלים חמורים שאין כדוגמתם במדינות מערביות, נאורות ומתקדמות, שם כהונת ראשי הממשלות והנשיאים אפריורית מוגבלת. אכן מר נתניהו רשאי, מכוח החוק, להתמודד ולהיבחר בכל בחירות לכנסת ולהיבחר על ידי הכנסת לרשות הממשלה, מצב דברים זה אינו יכול להיחשב כתקין, הכשל הוא בחוק ולא במר נתניהו.
הגשת בקשת החנינה בידי חברי עורכי דינו של מר נתניהו, משמעה בפועל בקשה לביטול המשפט, ובאנלוגיה לפרשת קו 300, שם החנינה נועדה למנוע העמדה לדין. תכליתן של שתי בקשות החנינה היא אחת, מניעת הרשעה בפלילים. הנימוק של מר נתניהו כי ניהול המשפט עד תומו הוא האינטרס האישי שלו, והאינטרס של מדינת ישראל הינו עצירת המשפט ואיחוי הקרעים בעקבותיו, וכביכול לשיטתו של מר נתניהו הוא מעדיף את האינטרס של מדינת ישראל על שלו, וזאת הסיבה להגשת בקשת החנינה. דברים אלה מהווים נימוק שקרי, ברי כי האינטרס של נתניהו הוא ביטול המשפט ואילו האינטרס הציבורי הינו המשך בירור המשפט.
הכרחי שנשיא המדינה מר בוגי הרצוג, עת יבחן את בקשתו של מר נתניהו לקבלת חנינה, לייחס משקל נמוך לאינטרס האישי של מר נתניהו בביטול המשפט, ולייחס משקל רב לאינטרס הציבורי, כאשר המשך המשפט, יביא לקרעים נוספים בחברה הישראלית, ויניע את מר נתניהו לשקול שיקולים אישיים בניהול המדינה, דבר שמהווה סכנה ממשית למדינת ישראל.
בנסיבות, טוב עשה נשיא ארצות הברית מר דונלד טראמפ בנאמו בכנסת ישראל בחודש אוקטובר שעבר, כאשר פנה לנשיא המדינה מר הרצוג וביקש ממנו מעל דוכן הכנסת להעניק חנינה למר נתניהו. אין פתרון קסם לסיטואציה בה נמצאת מדינת ישראל עקב ניהול משפט נתניהו, ועדיף מבחינת האינטרס של המדינה, עצירת המשפט על פני המשך ניהולו. הענקת החנינה למר נתניהו צריך להיות מותנית בפרישתו מהחיים הפוליטיים לצמיתות, וזאת בשים לב לכך, שלבית הדין הגבוה לצדק, ישנה את הסמכות לבטל את הענקת החנינה של נשיא המדינה כפי שנקבע ברע"ב 00\8323 עזיז שנסי נ' שירות בתי הסוהר (נבו 20.12.2000).
הכרחי שאמירתו המפורסמת של הפילוסוף הצרפתי וולטר "אהוב את האמת, אך סלח על הטעות" (Aime la vérité, mais pardonne l'erreur), תשמש כעיקרון על שמדריך את נשיא המדינה מר הרצוג בבחינת עניינו האישי של מר נתניהו, החיפוש אחרי האמת והצדק הם מטרה נעלית אך לא במחיר של המשך והעצמת הפילוג והקרעים בציבור ובין חלק מהרשויות בישראל.
עו"ד חוסין עלי זגייר, משרד עורכי דין ונוטריון
