פרשנות
לימונדה מהלימונים: כך מנסה נתניהו למסגר את צמצום הסיוע האמריקאי
בריאיון ל"אקונומיסט" נתניהו מציג את המהלך של ארה"ב כבחירה ישראלית עצמאית, אך מאחורי הקלעים נרקם מתווה של גמילה מדורגת מהכסף האמריקאי
דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון ל"אקונומיסט" בסוף השבוע, על "צמצום הדרגתי של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל בעשור הקרוב", הם ניסיון לעשות לימונדה מערמת הלימונים ששופך עליו הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. נתניהו מבקש להציג את המגמה שמוביל הממשל האמריקאי לצמצום הזרמת מיליארדי הדולרים המסייעים לבניין כוחו של צה"ל, כמהלך עצמאי ויזום של ישראל. לפי הנרטיב שהוא מקדם, מדובר בהחלטה הנובעת מעוצמה כלכלית ומדינית הולכת וגוברת של ישראל, ולא מלחץ אמריקאי.
נתניהו אמר כי הציג את עמדתו בנושא בפני טראמפ בפגישה שקיימו לפני כשבוע וחצי בפלורידה. לדבריו, הביע בפני טראמפ את הערכתו על הסיוע הביטחוני שארה"ב העמידה לישראל לאורך שנים רבות, אך הוסיף כי "התבגרנו ופיתחנו יכולות", וכי הכלכלה הישראלית צפויה להגיע בעשור הקרוב להיקף של טריליון דולר.
היקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל עומד כיום על 3.8 מיליארד דולר בשנה, במסגרת מתווה לעשור שסוכם בסוף כהונתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה. המתווה יפקע בסוף 2028. כספי הסיוע משמשים בעיקר לרכש מערכות נשק מתוצרת התעשיות הביטחוניות בארה"ב, ובהן מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מסוקי קרב ותובלה, חימושים ייחודיים וכן לפיתוח ולהצטיידות במערכות הגנה אווירית.
פקיעת מתווה הסיוע הנוכחי מצויה על סדר יומה של מערכת הביטחון זה זמן רב, שכן כבר בחודשים הקרובים יידרשו ישראל וארה"ב לפתוח בהתדיינות על גיבוש מתווה הסיוע לעשור הבא. בקרב גורמים ביטחוניים שוררת אי־ודאות באשר לאופיו של ההסכם העתידי — היקפו, התמהיל שלו ותנאיו — בשל היעדר הבנות ברורות בין הדרג המדיני בישראל לבין הממשל האמריקאי.
במשרד הביטחון ובמטה לביטחון לאומי החלו לעסוק בנושא, תוך מיפוי הצרכים הביטחוניים העתידיים שיידרשו להסכם הבא. המשמעות של צמצום או הפסקת הסיוע האמריקאי היא שכל טייסת קרב חדשה שחיל האוויר יבקש להצטייד בה תירכש מתקציב שקלי מלא, על כל המשתמע מכך.
גורם ישראלי העריך כי למתווה הסיוע הבא יהיה אופי של "גמילה מדורגת" מהכסף האמריקאי, והוא יכלול הבנות על הידוק שיתופי פעולה בין התעשיות הביטחוניות הישראליות והאמריקאיות, לרבות פיתוחים משותפים של מערכות לחימה. זאת, על רקע יוזמת הענק שמקדם טראמפ לפיתוח מערכת "כיפת זהב", שנועדה להגן על ארה"ב מפני טילים בליסטיים, טילים היפר־סוניים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים. לתעשיות הישראליות, ובראשן התעשייה האווירית ורפאל, ניסיון וידע נרחבים בתחום, והן עשויות לסייע לארה"ב לקצר תהליכים.
טראמפ הצהיר על כוונה להגדיל את תקציב הביטחון האמריקאי החל מ־2027 לכ־1.5 טריליון דולר, לעומת כ־900 מיליארד דולר כיום. בישראל סבורים כי פתיחת שערי השוק הביטחוני האמריקאי בפני חברות ישראליות עשויה להביא להרחבה ניכרת של היצוא הביטחוני. במערכת הביטחון רואים בהגדלת היצוא מקור פוטנציאלי להגדלת תקציב הביטחון, להרחבת הייצור המקומי, לחיזוק העצמאות בתחום החימושים ולהפחתת התלות ביבוא.
מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, ארה"ב הגבירה את הסיוע הצבאי לישראל ושיגרה אליה רכבת אווירית של חימושים ואמצעי לחימה. נוסף לסיוע השנתי הקבוע, העמיד הנשיא לשעבר ג'ו ביידן סיוע ישיר של כ־18 מיליארד דולר לרכש חימושים ולהאצת ייצור טילים ומערכות הגנה אווירית בתעשיות בישראל. במקביל פרס צבא ארה"ב בישראל סוללות יירוט מתקדמות מסוג THAAD. מטוסי קרב אמריקאיים סייעו גם ביירוט כטב"מים וטילי שיוט איראניים. חבילות הסיוע הצבאי לישראל בשנתיים האחרונות הסתכמו בכ־32 מיליארד דולר.
במהלך השנה האחרונה טראמפ עמד לצד ישראל מול איראן, ואף הפעיל מפציצי B–2 נגד מתקני הגרעין שלה. מנגד, הוא מקדם מכירת מטוסי F–35 לסעודיה והצהיר כי מטוסים מסוג זה יסופקו גם לטורקיה. צעדים אלה ננקטים תוך התעלמות מהעיקרון האמריקאי המסורתי של שמירה על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל במזרח התיכון. בשלב זה לא ידוע אם ישראל תקבל פיצוי כלשהו שיבטיח את עליונותה האזורית לנוכח מכירת הנשק המתקדם לסעודיה ולטורקיה.
הסיוע הביטחוני האמריקאי נתפס במשך עשרות שנים גם כמנגנון לסבסוד תעשיות הנשק בארה"ב, שכן רובו הוקצה לרכש מערכות מתוצרת אמריקאית והבטיח להן זרם הזמנות קבוע מישראל. בשנים האחרונות, בעיצומה של התחמשות עולמית חסרת תקדים, קווי הייצור של החברות האמריקאיות עמוסים ממילא — ובוושינגטון כבר לא ממתינים בדריכות לטלפונים מהקריה.
