בעקבות דרישת מערכת הביטחון: הממשלה תקצץ את התקציבים האזרחיים בכ-3 מיליארד שקל
מערכת הביטחון הגישה דרישה ממוקדת ברכש ביטחוני דחוף, בשל הסירוב לפתוח את תקציב 2026; לפי הערכות, כ-710 מיליון שקל מכספי הקיצוץ יהיו בחינוך, וכ-675 מיליון - ברווחה ובבריאות
הממשלה צפויה לאשר קיצוץ רוחבי של בין 2 ל-3 מיליארד שקל בכל משרדי הממשלה, כדי לאשר רכש ביטחוני דחוף. דרישת הרכש הדחופה הגיעה ממערכת הביטחון, ואושרה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקיצוץ צפוי להקטין את תקציב המשרדים האזרחיים ולפגוע בשירותים שמקבל האזרח. אם מתבססים על קיצוצים רוחביים קודמים, אז כ-710 מיליון שקל יבואו מחינוך, וכ-675 מיליון יבואו מתקציבי הרווחה והבריאות.
באוצר מסבירים כי קצב הביצוע של המשרדים החברתיים נמוך בינתיים, ולכן ניתן לבצע את הקיצוץ. או במילים פשוטות, משרדי החינוך, הרווחה והבריאות הוציאו עד לסוף ספטמבר פחות ממה שהוציאו ב-2025, הם עדיין לא התחייבו על כלל התקציבים העומדים לרשותם ב-2026, ולכן ניתן להסיט תקציבים מהמשרדים הללו לטובת משרד הביטחון.
הוויכוח הגדול בין משרדי האוצר והביטחון מתקיים כבר כמה חודשים. הרצון המקורי של נתניהו היה לפתוח את תקציב 2026 ולהגדיל את ההוצאה המותרת לממשלה בשנה הנוכחית, אך ניסיון זה נכשל, לאחר שהפקידות הכלכלית והמשפטית הבהירה כי הדבר בעייתי בשל הבחירות המתקרבות. נתניהו ניסה לרתום את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לפתיחת התקציב, אך לפיד - שלדבריו שוחח עם פקידים בכירים באוצר - סירב.
בעקבות הסירוב לפתיחת תקציב המדינה ב-2026, מערכת הביטחון הגישה דרישה תקציבית קטנה וממוקדת יותר ברכש ביטחוני דחוף. יש הקושרים בין דרישה זו לבין עסקת 12 מסוקי האפאצ'י שמשרד הביטחון לא הצליח להשלים, בשל דרישה של בואינג להקדים תשלומים גם ל-2027 ו-2028. זאת בשונה ממה שהעריכו במשרד הביטחון בהתחלה.
