מראה, מראה שעל הקיר, האם התקנות הצליחו?
על הכישלון של תקנות סדר הדין האזרחי בתיקי נזקי גוף
בשנת 2018, פרצו לעולם בתי המשפט תקנות סדר דין אזרחי חדשות. מדובר היה ברפורמה שהחליפה את כלל התקנות, ב-180 תקנות בלבד. לפי היוזמים של התקנות הן נועדו לקצר באופן ניכר את הזמן בין הגשת תביעה ועד שהיא תסתיים בפסק דין וזאת באמצעות שינוי ההתנהלות של השופטים, עורכי הדין והמתדיינים. לא מדובר היה בבשורה לעורכי דין בלבד, אלא לכל מי שמתדפק על דלתות בית המשפט או נמצא במגע עם הליכים אזרחיים. מאחר והיו קולות מקרב עורכי דין והאקדמיה המשפטית (כולל הח"מ) שביקרו את שטחיות התקנות, אף מונתה ועדה בראשות הנשיא יצחק עמית, שלבסוף אישרה את התקנות והוציאה אותם לדרך החתחתים.
מלכתחילה הצעה זו לא נועדה לטייב את תוכן פסקי הדין, אלא לטפל רק במשך הזמן שבהם התיקים תלויים ועומדים. חרף זאת, על אף בקשות של גורמים שונים, לא נקבעו, וממילא לא פורסמו, יעדי הקיצור, יעדים שהיו יכולים לקבוע בדיעבד האם מדובר בהצלחה או בכישלון מהדהד. מעבר לכך, השינוי בהתמשכות סוגי התיקים השונים, אינו מפורסם ודומה לאי פרסום תוצאות מבחנים כאשר התוצאות מאכזבות.
עתה, לאחר כחמש שנים ממועד כניסת התקנות לתוקף, מפרסמת מחלקת המחקר של הנהלת בתי משפט לציבור באיחור דו"חות מעקב אחרי הרפורמה (הדו"ח פורסם לציבור ב-12.5.2026, אך נושא את התאריך יולי 2025). ראויה לתשומת לב, אבחנה דרמטית המגלה שהתקנות נכשלו. מחלקת המחקר מציינת כי "נושא שעלה משופטים רבים... הוא הצורך בהתאמת התקנות להליך הייחודי שבו מתנהלים תיקי נזקי גוף או החרגתם מהתקנות" וממליצה לתת ביטוי לכך בתקנות, ובלשון מכובסת פחות, לשנות את התקנות. המלצה זו אינה מינורית: תיקי נזקי גוף (הכוללים תאונות דרכים, רשלנות רפואית, תיקי חבות), הם עשרות אחוזים מהתיקים האזרחיים המתנהלים, וחלק משמעותי מזמנו של בית המשפט. לומר כי התקנות מתאימות לכל התיקים למעט נזקי גוף, שקול לאמירה שהצבא מוכן לכל תרחיש למעט מלחמות.
מעבר לכך: בעוד שהתקנות נועדו להביא לשמיעת תיקים מיום ליום, לכך שכברירות מחדל העדויות ישמעו בעל פה ולא בתצהירים, הסיכומים יהיו בעל פה סמוך לשמיעת הראיות ופסק הדין יינתן לאלתר, הרי שדבר לא השתנה: בשל לו"ז הצדדים ובתי המשפט התיקים נמשכים, וברירת המחדל הפכה לחריג.
אין זה פלא שהתקנות נכשלו. הליכי רשלנות רפואית ותביעות פח הם שני יצורים שונים, וניסיון לתפור להם אותה חליפה אינו אפשרי. הספר הרשמי של הרפורמה האנגלית (שמתקיני התקנות הזכירו אותה כמקור השראה) מחזיק כמעט 8,000 עמודים ומאות רבות של הליכים למגוון התביעות. לא ניתן לדחוס הכל לפחות מ-200 תקנות.
הגיע הזמן לעשות סיבוב פרסה, ולהתקין תקנות נפרדות לתיקי נזקי הגוף, וגם בתוכם להפריד בין סוגים שונים של תביעות, למשל רשלנות רפואית ותאונות דרכים. התעקשות על אותה דרך, כדי לא להודות בכישלון, יביא רק לכישלון עמוק ומתמשך יותר.
ד"ר אסף פוזנר, עו"ד היה מרצה במשך עשרות שנים באוניברסיטה העברית ברשלנות רפואית ודיני פיצויים, וחבר במשך שנים רבות בוועדה מייעצת לסדר דין אזרחי. למשרד עו"ד פוזנר
d&b – לדעת להחליט
