מפתחי קוד בצומת דרכים: ההכרעה בתיק Tornado Cash ושאלת האחריות המשפטית
בנובמבר 2022 כתבתי כאן על דילמת פרוטוקול "טורנדו קאש" - האם הטלת אחריות על מפתחי קוד בשל שימוש פסול בתוצר שהם פיתחו מהווה חציית גבול? כעת, עם הרשעת רומן סטורם, אחד ממפתחי הפרוטוקול, אנו מקבלים תשובה חלקית שעשויה להשפיע על עתיד האחריות המשפטית בעולם הקריפטו
מהטלת סנקציות להרשעה פלילית
לפני כשלוש שנים, כשהוטלו סנקציות על "טורנדו קאש", רבים הזהירו מפני "אפקט מצנן" על חדשנות טכנולוגית. ההחלטה בעניינו של סטורם מספקת תמונה מורכבת. מצד אחד, חבר המושבעים לא הצליח להגיע להכרעה באישומים החמורים של קשירת קשר להלבנת הון והפרת סנקציות. מצד שני, בפועל, הפלטפורמה שימשה בעיקר מלביני הון כמו קבוצת לזרוס וסטורם הורשע בכך שהמשיך לתמוך בהעברות כספים שמקורם בהלבנת הון, כשהוא יודע מי עומד בצד השני. ההבחנה המשפטית קריטית להבנת גבולות האחריות של מפתחי קוד, וחרף צמצום היקף ההרשעה, התקדים שנוצר עשוי לייצר חשש בקרב מפתחים בעולם הקוד הפתוח ובקריפטו בפרט.
הבחנה קריטית: פיתוח מול הפעלה
פסק הדין מסמן הבחנה בין פיתוח טכנולוגיה לבין הפעלתה. לא מדובר רק בפיתוח הכלי, אלא גם במידת המעורבות בהפעלתו ובמודעות לשימושים הפסולים. במקרה של סטורם, הראיות הצביעו על מעורבות אקטיבית, ובעיקר, ידיעה (או העלמת עין) - הוא לא רק פיתח את הטכנולוגיה אלא גם קידם את השירות והפיק רווחים מהפעלתו, תוך מודעות לשימושים הפסולים והגורמים העבריינים שעושים בו שימוש. המשמעות היא שבמקרה של פיתוח בלבד, ללא מעורבות אקטיבית, ייתכן שלא תוטל אחריות משפטית.
הקו הדק בין חדשנות לרגולציה
המקרה מדגיש את הקו הדק שבין חדשנות טכנולוגית לרגולציה ומעלה שאלה מורכבת: באיזו נקודה הופך מפתח קוד למפעיל שירות פיננסי החייב ברישיון? הרשעתו של סטורם באישום של הפעלת עסק להעברת כספים ללא רישיון, בעוד שחבר המושבעים לא הצליח להגיע להכרעה באישומים החמורים יותר, מצביעה על כך שבתי המשפט מתחילים לפתח מסגרת מדויקת יותר להטלת אחריות. זוהי התפתחות משמעותית מהגישה הגורפת שננקטה על ידי OFAC בהטלת הסנקציות.
לקראת מסגרת משפטית מאוזנת
ההחלטה בעניין סטורם, יחד עם הסדר הטיעון שהושג עם מפתחי המיקסר Samourai Wallet, מסמנת מגמה לעניין יחס בתי המשפט בארה"ב לטכנולוגיות פרטיות בתחום הקריפטו. המקרה מדגיש את הצורך במסגרת משפטית מאוזנת שתאפשר חדשנות טכנולוגית מחד, ותמנע ניצול לרעה של טכנולוגיות מתקדמות מנגד. הפתרון אינו בהטלת אחריות גורפת על מפתחי קוד, אלא ביצירת הבחנות ברורות:
1. פיתוח מול הפעלה: הבחנה בין פיתוח טכנולוגיה לבין הפעלתה כשירות פיננסי.
2. מבחן המודעות והכוונה: האם המפתח היה (או יכול היה להיות) מודע לשימושים הפסולים ופעל לאפשר אותם?
3. מידת השליטה: האם למפתח הייתה שליטה על אופן השימוש בטכנולוגיה והאם פעל לתחזק את הפלטפורמה?
4. אמצעי זהירות: האם המפתח נקט באמצעים למנוע שימוש פסול בטכנולוגיה?
סיכום: לקראת איזון חדש
פסק הדין מקדם אותנו לקראת מסגרת משפטית ברורה יותר, המבחינה בין פיתוח טכנולוגי לגיטימי לבין הפעלת שירותים פיננסיים החייבים ברישוי.
עבור קהילת הקריפטו, פסק הדין מהווה תמרור אזהרה: מפתחים אינם חסינים מפני אחריות משפטית, במיוחד כשהם מעורבים בהפעלת הטכנולוגיה שפיתחו.
האתגר העומד בפני המחוקק ומערכות המשפט הוא למצוא איזון שיאפשר חדשנות טכנולוגית וסביבת עבודה בטוחה למפתחים, תוך הגנה על האינטרס הציבורי במניעת פשיעה פיננסית. פסק הדין בעניינו של סטורם הוא צעד חשוב, אך לא אחרון, בדרך למציאת איזון זה.
מאת עו"ד (רו"ח) אורי ציחור, שותף וראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, פישר (FBC)
d&b – לדעת להחליט
