האוצר מעלה את תחזית הצמיחה ל-4% ב-2026 - גבוה בהרבה מה-OECD
זאת לאחר שתחזית גביית המסים עודכנה גם היא כלפי מעלה ל-567 מיליארד שקל — עודף של 17 מיליארד על התקציב המאושר. אך באוצר מעריכים שרובו יופנה להוצאות ביטחון ושיקום ולא לצמצום הגירעון. ה-OECD, בינתיים, חוזה גירעון של 5.3% תוצר וחוב שיזנק ל-71%. זו תהיה השנה הרביעית ברציפות שהממשלה תרשום גירעון של מעל 5%
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה למשק ב־2026 ל-4%, זאת לעומת תחזית קודמת שנקבעה בטווח שנע בין 3.3% ל-3.8% (בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולמלחמה). כך עולה מתוכנית התקציב התלת שנתית המעודכנת לשנים 2027-2029 שהגיש היום אוצר ("הנומרטור"). נזכיר כי אתמול פרסם ה-OECD תחזית מעודכנת למשק הישראלי לפיה הוא יצמח ב-3.3% בלבד. ובכל זאת, למרות העדכון כלפי מעלה, מדובר עדיין בתחזית נמוכה משמעותית מזו שעל בסיסה נבנה תקציב 2026, אז העריכו באוצר צמיחה של 5.3%.
הגורם המרכזי לשיפור בתחזית הוא ביצועי המשק בתחילת השנה. כלומר, באוצר אופטימיים לגבי המשק וסבורים שכלכלת ישראל צלחה טוב יותר את המלחמה ממה שחשבו קודם. ברבעון הראשון של 2026 נרשמה התכווצות שנתית של 3.3%, אך זו הייתה מתונה בהרבה מהתרחישים הפסימיים שהוכנו במהלך המלחמה, שדיברו על פגיעה של יותר מ־9% בתוצר.
גולת הכותרת של דו"ח הכלכלן הראשי היא העדכון הנוסף כלפי מעלה של תחזית גביית המסים. התחזית החדשה עומדת על 567.4 מיליארד שקל ב־2026 – גבוהה בכ־17 מיליארד שקל לעומת ההערכה שנכללה בתקציב המדינה. לפי התחזיות המעודכנות, רמת ההכנסות הגבוהה צפויה להימשך גם בשנת 2027. מכאן, הפתח ליוזמת ראש הממשלה לנסות ולהוריד את המע"מ ל-17% שנידונה כעת מול שר האוצר.
ברמה התיאורטית, הגידול בהכנסות עשוי היה לתרום לצמצום הגירעון, שתקרתו הרשמית נקבעה על 4.9% מהתוצר. אך באוצר מעריכים שחלק ניכר מהתוספת יופנה למימון הוצאות ביטחון נוספות ועלויות שיקום, בעקבות התמשכות הלחימה והצרכים התקציביים הנלווים לה. יתרה מזו, בדו"ח של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות הנפיק תחזית גירעון של 5.3% תמ"ג לשנת 2026. לפיכך, זו תהיה השנה הרביעית ברציפות שהממשלה רושמת גירעון של יותר מ-5% תוצר. נזכיר כי שיטת חישוב הגירעון של משרד האוצר הישראלי שונה מהמקובלת בעולם (וזו שמחושבת ע"י הלמ"ס) וחלק מהפערים בתחזיות נובעים מאותה סטייה. ארגונים בינלאומיים כגון OECD ו-IMF מתייחסים אך ורק לנתוני הגירעון שמנפיקה הלמ"ס ולא האוצר.
כמו כן, ב-OECD חוזים שהחוב יזנק ל-71% תוצר ויישאר מעל 70% גם בשנה הבאה. רמז לכך ניתן לקבל בתוכנית הרב־שנתית של הממשלה לשנים הבאות שמצביעה גם על עלייה חדה בנטל הריבית על החוב הציבורי. לפי התחזיות המעודכנות, תשלומי הריבית לבדם צפויים להגיע לכ־94.3 מיליארד שקל בשנת 2029 - רמה שטרם נרשמה בעבר.
