המיקס שבונה את המוצר: איך באמת נותנים את הטון, כשכולם רק מגבירים את הווליום
לקוחות מציפים בקשות, טכנולוגיה מזהה אפשרות חדשנית, הפיתוח מאותת על מורכבות – ומנהלי המוצר נדרשים לייצר את "המיקס" הנכון ולהבין איזו החלטה תהיה נכונה. כשעושים את זה נכון, הם סוחפים איתם את כל הרחבה – וגם את כל התעשייה
לפני הרבה שנים, עוד לפני שנכנסתי לעולם המוצר, הייתי תקליטן. עד היום מוזיקה היא חלק משמעותי מהחיים שלי: אני עורך קטעים, בונה מוזיקה לשיעורי ספינינג ומשחק עם קצב, אנרגיה ומעברים. יש משהו שלמדתי שם הרבה לפני שהכרתי את השפה המקצועית של עולם המוצר: תקליטן טוב לא מנגן בהכרח את השיר הטוב ביותר. הוא מנגן את השיר הנכון, ברגע הנכון.
לקח לי זמן להבין עד כמה זה דומה לעבודה במוצר. בעידן של בינה מלאכותית, הדמיון הזה נעשה אפילו מדויק יותר. במשך שנים, המגבלה המרכזית בחברות טכנולוגיה הייתה היכולת לבצע. לא היו מספיק מפתחים, לא היה מספיק זמן, מחקר ארך שבועות ואב טיפוס דרש חודשים. כאשר אפשר לבחון רק מעט רעיונות, גם הבחירה מצטמצמת.
הבינה המלאכותית משנה את המשוואה. היא מקצרת את הדרך מרעיון לאב טיפוס, מאפשרת לעבד כמויות גדולות של משוב ומרחיבה מאוד את טווח האפשרויות. אבל היא אינה מבטלת את הצורך בשיקול דעת. היא מחדדת אותו. אם אפשר לייצר עשרים כיוונים במקום שלושה, תפקיד המוצר אינו להוסיף כיוון עשרים ואחד. הוא להחליט אילו מהם מבטאים בעיה אמיתית, ואילו רק נשמעים מבטיחים. בהתאם, השאלה החשובה אינה רק כמה מהר אפשר לבנות, אלא מה, מכל מה שאפשר לבנות, באמת ראוי לבנות.
ערוצים שצריך לכוון יחד
דוגמה לכך ניתן לראות דרך תהליך שקורה באופן תדיר. לקוח גדול מבקש יכולת הגנה חדשה. אנשי המכירות, ובצדק, מזהים הזדמנות עסקית ממשית שחשוב לקדם אותה. צוותי התמיכה מזהים דווקא בקשה אחרת שחוזרת במספר שיחות ודוחפים לקידום שלה. מחלקת הפיתוח מבהירה שמדובר בפתרונות שיחייבו התאמות מורכבות וייצרו "חוב טכנולוגי". ואם כל אלו לא מספיקים, נתוני השימוש מצביעים על כך שמדובר בפתרונות שרוב הלקוחות לא בהכרח זקוקים להם.
כל אלו הם הרבה מעבר ל"רעשי רקע": מדובר בטיעונים מקצועיים שמגובים בניסיון, בידע ובהיכרות אמיתית עם השוק ועם הלקוחות. כל החלטה שתתקבל מגיעה גם עם ויתורים וסיכונים משמעותיים שחשוב להניח על הכף.
אבל לפני שמחליטים איזו בקשה מנצחת, צריך להבין מה באמת עומד מאחוריה. לקוחות ואנשי מכירות מגיעים באופן טבעי עם פתרון בראש; תפקיד המוצר הוא לזהות אם כמה פתרונות שונים בעצם מצביעים על אותה בעיה, ולתת לה מענה רחב במקום לצבור עוד טלאי נקודתי.
איל כהן
(צילום: יח"צ)
כאן גם נכנס ביתר שאת תפקידו העדכני של מנהל המוצר, וגישת "מיקס המוצר" שנשענת על עולמות התקלוט. ניתן להסתכל עליה כמיקס של חמישה ערוצים:
הלקוח ומה שהוא באמת מנסה להשיג;
העסק והתוצאה שאנחנו רוצים להשיג עבור הלקוח ועבור הארגון;
הטכנולוגיה, האפשרויות שהיא פותחת והיכולת של המוצר להשתלב בסביבה שבה הלקוח כבר עובד;
האנשים והאופן שבו הם יאמצו את השינוי;
וכמובן - התזמון.
אלו אינם שלבים שמסמנים עליהם וי, אלא ערוצים שצריך לכוון יחד. לפעמים הלקוח מוביל. לעיתים הטכנולוגיה פותחת אפשרות שהלקוחות עדיין אינם יודעים לבקש. במקרים אחרים דווקא השיקול העסקי מחייב לומר לא לרעיון טוב, או שהתזמון מחייב להמתין.
שיקול דעת מוצרי הוא היכולת להבין איזה ערוץ צריך לקבל יותר משקל עכשיו, ולתת לארגון הסבר ברור שאפשר לפעול לפיו.
אבל כמו ברחבת ריקודים, המיקס אינו נשאר קבוע לאורך כל הערב. אחרי שמקבלים החלטה צריך לראות מה קרה בפועל: האם הלקוחות אימצו, איפה הם נתקעו, האם התוצאה שרצינו באמת השתנתה ומה למדנו מהשוק. ואז מכוונים שוב. החלטת מוצר טובה אינה רגע אחד של בחירה, אלא רצף קצר של בחירה, הקשבה והתאמה.
זה למעשה חלק משמעותי מהגדרת התפקיד החדשה של מנהל המוצר.
ההרמוניה שמרגישים ברחבה - ובמשרד
הגישה המוצעת כאן מאפשרת גם להפיק ערך מרבי מתהליכי העבודה ומכל מחלקה בארגון. במידה רבה, "מיקס המוצר" מייצר הרמוניה שאפשר ממש להרגיש ברחבה - וגם במשרד.
מוצר לא נבנה בחדר אחד. אנשי התמיכה והמכירות אינם רק מקור לבקשות, ואנשי הפיתוח אינם רק מי שאמורים לבצע. כל אחד מחזיק פיסה אחרת של המציאות, וההחלטות הטובות נולדות כשנותנים לפיסות האלה להיפגש מספיק מוקדם בתהליך.
בינה מלאכותית אולי יכולה להפוך את השיח הזה ליעיל ומהיר יותר, אך היא לא צריכה לצמצם אותו. ההפך הוא הנכון: ככל שהטכנולוגיה מאפשרת לייצר יותר, כך חשוב יותר לשמור על צוותים שיודעים לעצור, להתווכח מקצועית, להבין את ההשלכות ולקחת אחריות על הבחירה. כשעושים את זה באופן עקבי ונכון, זה גם ניכר במוצרים ובערך שהלקוחות מפיקים מהם.
כל זאת מתכתב גם עם אחד המאפיינים המרכזיים של ניהול מוצר. בסופו של דבר, מוצר הוא גם מקצוע של עריכה. לא במובן של צמצום לשם צמצום, אלא של יצירת בהירות. כאשר התהליך עובד נכון, אפשר להבין מה הסיפור, מה המטרה, מה דורש תשומת לב עכשיו ומה נכון להשאיר מחוץ לגרסה הבאה.
הקשבה חשובה לא פחות מהידע
כולנו כבר מבינים שהעולם לא הולך להיות שקט יותר, בטח ובטח שלא בעולמות הסייבר והטכנולוגיה. יהיו יותר כלים, יותר נתונים, יותר מודלים ויותר דברים שאפשר לבנות.
דווקא בגלל זה היתרון הוא לא אצל מי שיודע להגביר את כל הערוצים, אלא אצל מי שיודע להקשיב להם, לקרוא נכון את החדר ולהבין את התזמון.
הוא גם זה שיידע איזה שיר הכי נכון להשמיע - ויסחוף את הרחבה.
מאת איל כהן – מנהל של מנהלי מוצר, טאלס אימפרבה
d&b – לדעת להחליט
