פרסום ראשון
עדכנו את העובדים כי עמיתה בחברה בשמירת הריון וחויבו לפצותה
בית הדין לעבודה קבע כי חשיפת מצבה הרפואי של עובדת ללא הסכמתה מהווה פגיעה בפרטיות - גם כשנעשית בתום לב. המעסיקה חויבה לפצות את העובדת ב-15 אלף שקל לאחר שהמנהלת שלחה מייל לכלל העובדים על יציאתה לשמירת הריון, ובמקביל ניתבה את תיבת המייל הפרטית שלה לעצמה
האם מעסיק רשאי לפרסם את דבר הריונה או שמירת הריונה של עובדת שמבקשת לשמור על כך בסוד? בית הדין לעבודה קבע כי מדובר בפגיעה בפרטיות גם אם הדבר נעשה בתום לב. במקרה הנוכחי הורתה השופטת לפצות את העובדת - שלבסוף עברה למרבה הצער לידה שקטה - בסכום של 15 אלף שקל. זאת, בגין עוגמת נפש בשל הפגיעה בפרטיותה.
התובעת הועסקה אצל הנתבעת, שהינה חברה פרטית הפועלת בתחום המסחר. מפסק הדין עולה כי התובעת הודיעה לסמנכ"ל החברה ולמנהלת הישירה שלה על היותה בחודש השני להריונה וביקשה כי דבר הריונה ישמר בסוד. מספר חודשים לאחר מכן הודיעה התובעת לשניים על יציאתה לשמירת הריון. באותו היום שלחה המנהלת הישירה של העובדת הודעת דוא"ל לעובדי החברה על כך שהתובעת נכנסה לשמירת הריון ועל חלוקת הלקוחות שלה בין יתר העובדים במחלקה. בעקבות זאת, העובדת שלחה הודעה למנהלת הישירה שלה והלינה על שליחת המייל. מנגד זו השיבה לה כי היא מתנצלת אם פגעה בה וכי עשתה זאת בתום לב.
בהיותה בחודש השישי להריונה עברה התובעת, למרבה הצער, לידה שקטה. התובעת צילמה את הוולד המת ובהמשך שלחה את תמונתו לכתובת הדוא"ל שלה במקום העבודה. באותו היום שלחה לה המנהלת הישירה הודעת דוא"ל ובה כתבה כי היא משתתפת בצערה, ובמענה לכך השיבה לה התובעת: "המיילים שלי עוברים אלייך? אני מבקשת לא לפתוח את המיילים האישיים". בהמשך הודיעה התובעת על התפטרותה.
התובעת טענה באמצעות עו"ד קובי חן כי המנהלת הישירה שלה הפיצה את הודעת הדוא"ל בדבר יציאתה לשמירת הריון תוך הפרה בוטה של הבטחתה לשמור את הדבר בסודיות מוחלטת. בנוסף, עשתה "העבר" של תיבת הדוא"ל שלה, כך שכל הודעה שנשלחה אליה התקבלה בתיבה של המנהלת וכך למעשה נחשפה למידע אישי ורגיש של התובעת, ללא שעדכנה אותה כי בכוונתה לעשות כן.
מנגד טענה החברה הנתבעת, באמצעות עו"ד אייל אברמוב כי הודעת הדוא"ל ששלחה המנהלת הישירה לעובדים בדבר יציאתה של התובעת לשמירת הריון נועדה למנוע שאלות ביחס להיעדרות התובעת ומקורה בטעות בשיקול הדעת ובתום לב והיא התנצלה על כך. עוד נטען כי כחלק מנהלי החברה וכפי שהובהר לתובעת, בכל היעדרות של מי מחברי הצוות, נותבו הודעות הדוא"ל שהתקבלו אצל העובד הנעדר על ידי המנהלים – לחברי הצוות האחרים. הדבר היה כחלק משגרת העבודה בידיעתה ובהסכמתה של התובעת, כאשר מתוך דאגה לתובעת, דאגה המנהלת הישירה שלה כי הסבת הודעות הדוא"ל תעשה אליה ישירות.
השופטת ערמונית מעודד קיבלה את התביעה בחלקה וקבעה כי התובעת זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש בשל הפגיעה בפרטיותה. "דומה כי אין חולק כי מידע על הריון כמו גם על שמירת הריון הוא מידע אישי רגיש, והמעסיק אינו רשאי לגלותו לאחרים ללא הסכמת העובדת. הואיל והנתבעת גילתה מידע זה ללא קבלת הסכמתה של התובעת, הרי שהיא פגעה בפרטיותה שלא כדין. לצד זאת, שוכנעתי כי שליחת הדוא"ל (כי העובדת יצאה לשמירת הריון-ל.ד) לא נעשתה בזדון אלא בשל טעות בשיקול הדעת, עליה התנצלה המנהלת בסמוך לאחר שהתובעת העמידה אותה על טעותה". השופטת קבעה כי משלא הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונת מכוון אלא בשל שיקול מקצועי ובהתחשב בכך שלא נמסר לעובדים מידע רפואי נוסף מלבד עצם היציאה לשמירת הריון, היא העמידה את הפיצוי בגין הפגיעה בפרטיותה של התובעת על סך 5,000 שקל.
בנוגע למקרה השני של ניתוב הודעת דוא"ל פרטית עם תמונה רגישה לתיבת המנהלת הישירה פסקה השופטת פיצוי של 10 אלף שקל. "אין חולק כי תיבת הדוא"ל שהוקצתה לתובעת הייתה "תיבה מעורבת". אמנם הנתבעת לא חדרה לתיבת הדוא"ל של התובעת, אולם, ניתוב ההודעות המתקבלות לתיבה כמוה כמעין חדירה לתיבה שכן כל התוכן המתקבל בתיבה של התובעת מועבר לעיון המעסיק". במקרה השלישי שעסק בהפצת דבר לידתה של התובעת ללקוחת החברה ולכן אינה בעבודה, דחתה השופטת בקשת התובעת לפצותה.
עו"ד דפנה שמואלביץ, מייסדת משרד המתמחה בייצוג מעסיקים בדיני עבודה שלא ייצגה בתיק, מציינת כי "פסק הדין מחייב מעסיקים להסדיר בנוהל ברור את גבולות הפרטיות במקום העבודה, הן ביחס למידע אישי ורפואי של עובד והן ביחס לשימוש בתיבת דוא"ל שמוקצה לעובד במקום העבודה, כדי שלעובד יהיו ציפיות לפרטיות מוגדרות ויוכל לחשב את צעדיו בהתאם. מעסיק שמסתמך על אלתור או שגרת עבודה מעורפלת ביחס לפרטיות העובד, מסתכן בתשלום פיצוי כספי על פגיעה בפרטיות. מצד שני, פסק הדין מצייד את העובד בכלים לבירור מראש של גבולות פרטיותו בעבודה, ומאפשר לו לחסום גישה פולשנית מדי מצד מעסיק".
עו"ד קובי חן, בא כוח העובדת מסר: "אין זה סוף פסוק בסוגייה והפיצוי הנמוך נובע מהסכמת העובדת להשאיר את התביעה בבית הדין לעבודה בנושא הפגיעה בפרטיות לפי הפסיקה בעוד שזכותה לתבוע את החברה גם על פי חוק הגנת הפרטיות, שם הפיצוי הצפוי הוא גבוה בהרבה. צעדיה נשקלים בימים אלו ממש".
מהנתבעת לא נמסרה תגובה.
