הארנק הסודי של הגירושים: איפה מסתתרים הביטקוין, האופציות והמיליונים של בני הזוג
הביטקוין לא מופיע בתלוש: כך הפכו הגירושים למרוץ אחר הנכסים הסמויים הביטקוין
ארנקים דיגיטליים, חשבונות מסחר בחו"ל, אופציות, מניות חסומות ואחזקות בחברות פרטיות שינו את כללי המשחק בגירושים. כיום כבר לא מספיק לבדוק את חשבון הבנק ואת הפנסיה — מי שלא יודע לחפש את הנכסים של הכלכלה החדשה, עלול לוותר על מיליוני שקלים.
בעבר, חלוקת רכוש בגירושים נראתה פשוטה יחסית. בני הזוג הציגו דפי חשבון, בדקו את יתרת המשכנתה, העריכו את שווי הדירה, איזנו חסכונות ופנסיות — וחילקו את הרכוש.
היום התמונה שונה לחלוטין.
ההון המשפחתי המודרני כבר אינו מוחזק בהכרח בבנק שבו מתנהל החשבון המשותף. הוא עשוי להימצא בארנק ביטקוין, בזירת מסחר זרה, בחשבון השקעות על שם חברה, באופציות שטרם הבשילו, במניות של סטארט־אפ פרטי, באסימונים דיגיטליים, בקרנות זרות או בחשבון שנפתח באמצעות אפליקציה בתוך דקות.
חלק מהנכסים האלה תנודתיים, חלקם אינם נזילים, חלקם כפופים לחסימות ולתנאי הבשלה — וחלקם ניתנים להעברה בלחיצת כפתור, לעיתים מבלי להשאיר עקבות שקל לזהות במסמכים הבנקאיים הרגילים.
לכן, אחד האתגרים המרכזיים בהליכי גירושים כיום אינו רק כיצד לחלק את הרכוש, אלא קודם כול כיצד לגלות שהוא קיים.
הארנק הדיגיטלי שאינו מופיע בדף הבנק
ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אינם כסף דמיוני. הם נכסים בעלי ערך כלכלי ממשי, הניתנים לרכישה, למכירה, להעברה ולהמרה.
רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות וירטואליים ככלל כאל נכס לצורכי מס, ולא כאל מטבע רגיל. מכירת מטבע דיגיטלי עשויה אפוא ליצור אירוע מס ורווח הון, ובנסיבות של פעילות עסקית — אף הכנסה עסקית.
מבחינת דיני המשפחה, המשמעות פשוטה: כאשר מטבעות דיגיטליים נרכשו במהלך החיים המשותפים מכספים משותפים, הם עשויים להיות חלק ממסת הנכסים שיש לאזן בין בני הזוג, גם אם הארנק רשום על שם אחד מהם בלבד וגם אם בן הזוג האחר כלל לא ידע כיצד הוא פועל.
אולם בניגוד לחשבון בנק, אין בהכרח גוף מרכזי שאליו ניתן לשלוח צו ולקבל בתוך ימים יתרה מסודרת.
מטבעות יכולים להיות מוחזקים בזירת מסחר ישראלית או זרה, בארנק דיגיטלי מקוון, בארנק חומרה קטן השמור בבית או אפילו באמצעות מילות שחזור הכתובות על דף נייר. אדם שמחזיק במפתחות הפרטיים יכול להעביר את הנכסים במהירות לכתובת אחרת — בארץ או מחוצה לה.
זו בדיוק הסיבה לכך שהשאלה “האם יש לך ביטקוין?” אינה מספיקה.
צריך לבחון את תנועות הבנק והאשראי, העברות לזירות מסחר, הודעות דואר אלקטרוני, דיווחים לרשות המסים, אפליקציות בטלפון, רישומי רכישה, חשבוניות, קבצים דיגיטליים ותנועות בין ארנקים. רשות המסים עצמה דורשת, בהליכים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים, מסמכים בדבר מקור הכספים ונתיב תנועת המטבעות לאורך תקופת ההחזקה — נתונים שיכולים להיות רלוונטיים מאוד גם לבירור רכושי בין בני זוג.
אפשר להעביר את המטבע — אבל לא תמיד למחוק את העקבות
העובדה שמטבע דיגיטלי ניתן להעברה מהירה אינה הופכת אותו לבלתי ניתן לאיתור.
רשתות בלוקצ'יין רבות מתעדות את העסקאות באופן פומבי וקבוע. כאשר מאתרים כתובת ארנק הקשורה לאחד מבני הזוג, אפשר במקרים מתאימים לעקוב אחר תנועות הנכסים, מועדי ההעברה והארנקים שאליהם הועברו.
הקושי המרכזי הוא לחבר בין הכתובת הדיגיטלית לבין האדם שמחזיק בה.
לשם כך עשוי להידרש שילוב בין צווים משפטיים, חקירה כלכלית, מומחי מחשוב ובדיקת מסמכי מס. במקרים מורכבים, חוות דעת של מומחה לניתוח בלוקצ'יין יכולה להבחין בין פעילות רגילה לבין העברות שנועדו להרחיק נכסים לקראת פרידה.
גם כאן חשוב לפעול במהירות. כאשר קיים חשש ממשי להברחת נכסים, המתנה ממושכת עלולה לאפשר העברת המטבעות בין ארנקים רבים, המרתם לנכסים אחרים או שימוש בזירות המצויות במדינות המקשות על קבלת מידע.
לא רק ביטקוין: חשבונות ההשקעות עברו לחו"ל
הבעיה אינה מוגבלת לקריפטו.
יותר ויותר ישראלים מחזיקים חשבונות השקעות באמצעות ברוקרים זרים, פלטפורמות מסחר מקוונות ובתי השקעות מחוץ לישראל. החשבון יכול לכלול מניות, קרנות סל, אג"ח, אופציות, חוזים עתידיים, מזומנים במטבע זר ולעיתים אף נכסים דיגיטליים.
חשבון כזה אינו מופיע בהכרח באישור היתרות מהבנק בישראל. לעיתים האינדיקציה היחידה לקיומו תהיה העברה כספית ישנה, חיוב בכרטיס אשראי, דיבידנד שהתקבל או דיווח בדוח מס.
בהליכי גירושים, לא די לקבל צילום מסך של שווי התיק ביום מסוים.
יש לבחון את מלוא תנועות החשבון: אילו נכסים הוחזקו במועד הקרע, האם בוצעו מכירות או משיכות חריגות סמוך לפרידה, האם נוצרו הפסדים אמיתיים או מכוונים, האם הועברו ניירות ערך לחשבון אחר ומהי חבות המס הגלומה בתיק.
תיק השקעות בשווי מיליון שקל אינו בהכרח שווה למיליון שקל נטו. אם הנכסים נרכשו במחירים נמוכים וצברו רווח משמעותי, מכירתם עלולה ליצור חבות במס רווחי הון. חלוקה שמתעלמת מן המס עלולה להביא לכך שצד אחד יקבל נכס נזיל ונקי, ואילו האחר יקבל נכס שעל גבו רובץ מס עתידי משמעותי.
מניות חסומות: שכר עתידי או רכוש משותף?
אחד הנכסים המורכבים ביותר בחלוקת רכוש הוא תגמול הוני לעובדים — אופציות, מניות חסומות ויחידות RSU.
במקרים רבים העובד מקבל הקצאה במהלך הנישואים, אך המניות מבשילות בהדרגה במשך מספר שנים. חלקן עשויות להבשיל לאחר מועד הפרידה, וחלקן יפקעו אם העובד יעזוב את מקום העבודה.
השאלה אינה מוכרעת רק לפי התאריך שבו המניה הבשילה.
צריך לבדוק מדוע הוענק התגמול: האם הוא ניתן עבור עבודה שכבר בוצעה, כבונוס על הישגי העבר; האם הוא נועד לתמרץ עבודה עתידית; או שמא מדובר בשילוב בין השניים.
במילים אחרות, לא כל מניה שמבשילה לאחר הפרידה היא בהכרח רכוש נפרד, ולא כל הקצאה שניתנה במהלך הנישואים היא בהכרח משותפת במלואה.
הפתרון דורש ניתוח של הסכם ההקצאה, מועדי ההענקה וההבשלה, תנאי ההעסקה, הסיבה למתן החבילה ולעיתים גם חוות דעת כלכלית. בתיקי הייטק, טעות בסיווג של חבילת מניות אחת יכולה להיות שווה מאות אלפי שקלים ואף מיליונים.
החברה שווה מיליונים — אבל לפי מי?
כאשר אחד מבני הזוג מחזיק בחברה פרטית, הבעיה מורכבת אף יותר.
בחברה ציבורית ניתן בדרך כלל לראות מחיר שוק. בחברה פרטית אין תג מחיר יומי, ולעיתים אין עסקה חיצונית שממנה ניתן ללמוד על השווי.
בעל המניות יכול לטעון שהחברה תלויה בו, שההכנסות אינן יציבות, שהלקוחות עלולים לעזוב ושאין כל אפשרות למכור את מניותיו. בן הזוג האחר עשוי לטעון כי הכנסות נשארות בחברה במכוון, כי משכורתו של בעל השליטה נמוכה באופן מלאכותי, כי הוצאות פרטיות משולמות מכספי החברה או כי נכסים הועברו בין חברות קשורות.
כדי להעריך את שווי החברה יש לבדוק, בין היתר, דוחות כספיים, תחזיות, תזרים מזומנים, התחייבויות, נכסים בלתי מוחשיים, הסכמי בעלי מניות, הלוואות בעלים, עסקאות עם צדדים קשורים ותלות בבעל השליטה.
גם הגיוס האחרון אינו בהכרח שווי החברה לצורך איזון רכושי.
אם סטארט־אפ גייס לפי שווי של 100 מיליון דולר, אין פירוש הדבר שמניות המייסד ניתנות למימוש מיידי לפי אותו שווי. ייתכנו זכויות עודפות למשקיעים, העדפות בפירוק, מגבלות מכירה, דילול עתידי, תנאי הבשלה וסיכון ממשי שהחברה לא תגיע לאירוע נזילות.
מצד שני, גם הטענה “המניות אינן שוות דבר עד האקזיט” אינה יכולה להתקבל אוטומטית.
נכס לא נזיל אינו נכס חסר ערך.
הנכס קיים — אבל איך מחלקים אותו?
גם לאחר שאותרו הנכסים והוערכו, נותרת השאלה כיצד לחלק אותם.
בקריפטו ניתן לעיתים להעביר בפועל מחצית מן המטבעות לארנק נפרד של בן הזוג האחר. אלא שהעברה כזו מחייבת זהירות טכנית, תיעוד מדויק והסדרה ברורה של האחריות לתשלום המס.
בתיק השקעות ניתן לחלק את ניירות הערך בעין, במקום למכור אותם, וכך שני הצדדים נושאים במשותף בסיכוי, בסיכון ובחבות המס העתידית.
באופציות ובמניות חסומות, לעומת זאת, לעיתים לא ניתן להעביר את הזכויות לבן הזוג שאינו עובד בחברה. במקרים כאלה אפשר לקבוע מנגנון של נאמנות, תשלום בעת ההבשלה או המכירה, דיווח שוטף ואיסור לבצע שינוי בזכויות ללא ידיעת הצד האחר.
בחברה פרטית אפשר להעביר מניות, אך מהלך כזה עלול להפוך בני זוג גרושים לשותפים עסקיים כפויים. לעיתים נכון יותר שהצד המחזיק בחברה ירכוש את חלקו של האחר, באמצעות תשלום חד־פעמי או פריסה. במקרים אחרים, כשהשווי אינו ודאי, ניתן לקבוע מנגנון תשלום עתידי במקרה של מכירה, גיוס או חלוקת דיבידנד.
אין פתרון אחד שמתאים לכל הנכסים. המבחן אינו רק מה שווי הנכס היום, אלא מי שולט בו, מתי ניתן לממש אותו, מה הסיכון הכרוך בו ומי יישא במס.
הסתרה כלכלית הפכה קלה יותר — אך גם מסוכנת יותר
הכלכלה הדיגיטלית העניקה לאנשים שליטה וגמישות שלא היו קיימות בעבר. אלא שבמקביל היא יצרה אפשרויות חדשות להסתרת נכסים.
בן זוג יכול לפתוח חשבון השקעות בחו"ל, לרכוש מטבע דיגיטלי, להעביר כספים לחברה פרטית או לדחות מימוש של תגמול הוני — והכול מבלי שהפעולה תופיע מיד בחשבון המשותף.
אבל הסתרת נכסים בהליך משפטי אינה תכנון פיננסי. היא עלולה להוביל לצווים, לחקירות, לחיוב בהוצאות, לקביעות קשות בנוגע למהימנות ואף להשפיע על אופן חלוקת הרכוש.
חוק יחסי ממון קובע כי בעת פקיעת הנישואים זכאי כל אחד מבני הזוג, ככלל, למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק. החוק גם מעניק לבית המשפט כלים להתמודדות עם פעולה שנועדה לסכל את זכותו של בן הזוג האחר.
לכן השאלה אינה רק אם ניתן להסתיר נכס, אלא מה יקרה כאשר הוא יתגלה.
אי אפשר לחלק את מה שלא יודעים לחפש
הליכי גירושים כבר אינם מסתכמים בבדיקת הדירה, חשבון הבנק וקרן הפנסיה.
הם מחייבים הבנה של טכנולוגיה, שוק ההון, דיני חברות, תגמול הוני ומיסוי. במקרים המתאימים נדרש צוות הכולל עורך דין, אקטואר, רואה חשבון, מעריך שווי ולעיתים גם מומחה לנכסים דיגיטליים.
רשות המיסים עצמה מרכזת כיום מידע נפרד בנוגע למטבעות קריפטוגרפים, אסימונים דיגיטליים ו-NFT, עדות לכך שהנכסים האלה כבר אינם תופעת שוליים אלא חלק מן המערכת הכלכלית והמשפטית.
הטעות הגדולה ביותר היא להניח שאם נכס אינו מופיע בדף החשבון, הוא אינו קיים.
בעידן שבו הון יכול להיות מוחזק באפליקציה, בקוד או במניות של חברה שאיש עדיין אינו יודע כיצד תתפתח, המאבק על חלוקת הרכוש מתחיל הרבה לפני שאלת האחוזים.
הוא מתחיל בשאלה אחת בסיסית:
מה באמת יש למשפחה — ואיפה הוא נמצא? והאם יהיה קל לאתר אותו בהליך משפטי?
מאת עו"ד שני לוי - מייסדת ובעלים, שני לוי רוזנבלום - משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
