תפקידה של האקדמיה בשיקום מדינת ישראל
מלחמת חרבות ברזל ואחריה המלחמה עם איראן הותירה פצעים עמוקים, פיזיים, נפשיים וחברתיים. מדינת ישראל, כמדינה קטנה בעלת משאבים מוגבלים, מתמודדת עם אתגר חסר תקדים בניהול המלחמה הארוכה בתולדותיה. הכלכלה שלנו אשר מבוססת על יזמות, תעשייה אזרחית וחדשנות, נדרשת להקצות משאבים עצומים לביטחון ושיקום – על חשבון צמיחה, חינוך ורווחה.
כוח האדם, שכבר סבל ממחסור חמור במקצועות טיפוליים, נשחק עוד יותר כאשר אלפי עובדים גויסו למילואים או נאלצו להיעדר ממקום עבודתם. מוסדות השיקום – בתי חולים, מרכזים לבריאות הנפש, שירותי הרווחה – קורסים תחת עומס חסר תקדים, כשמספר הנפגעים גדול בהרבה מיכולת הקליטה הקיימת.
מדינת ישראל מתמודדת כיום עם מחסור חמור בעובדי רווחה ובריאות. כבר לפני המלחמה התריעו דו"חות על חוסר של כ־3,000 פיזיותרפיסטים, 2,000 עובדים סוציאליים ו־2000 קלינאי תקשורת. כעת, כאשר נכנסו למעגל השיקום למעלה מ־14 אלף חיילים – ועוד רבים במעגלי טראומה אזרחיים אחרים – הצורך הזה רק התעצם.
במציאות כזו, נדרשת היערכות מחודשת – אזרחית, חברתית, כלכלית.
אחת התשובות לאתגרים כה רחבים, נמצאת דווקא באקדמיה, שתפקידה הופך לקריטי. מוסדות ההשכלה הגבוהה אינם רק מוקדי ידע, אלא שחקנים פעילים בשיקום המדינה – הן באמצעות הכשרת כוח אדם מקצועי, והן בפיתוח פתרונות רב-תחומיים להתמודדות עם השלכות המשבר.
מאז פרוץ המלחמה פועלת האקדמיה למלא את הפער הזה והיא יכולה אף יותר. סטודנטים במקצועות הבריאות והרווחה מבצעים התנסות קלינית ועבודות שדה בשטח, ותוך כדי לימודיהם כבר משתלבים בתהליך השיקום בפועל. מאז ה 7 באוקטובר ישנה עלייה מובהקת בהתעניינות בלימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה ומקצועות פרא-רפואיים, דבר המעיד על הרצון העז של הדור הצעיר, לעזור, לסייע ולמעשה להיות חלק בלתי נפרד מהשיקום של מדינת ישראל.
גם במקצועות שאינם כביכול קשורים באופן ישיר לטיפול ושיקום ישנה התייחסות והתמקדות בנושא הזה באופן עקיף. סטודנטים לעיצוב תעשייתי לדוגמא, לוקחים חלק אינטנסיבי בפרויקטים משותפים עם מחלקות שיקום במטרה למצוא פתרונות לצרכיהם של פצועי ונפגעי טראומה - כל אלו עדות לתודעה הגוברת של הדור הצעיר לאחריות החברתית שלו.
לאחרונה פורסם על שינויים בבתי הספר לרפואה שנועדו להכניס עוד סטודנטים למערכת – מהלך חיוני שאינו יכול לעמוד בפני עצמו. מדינת ישראל חייבת להקצות תקציבים ייעודיים לתכניות האקדמיה, לסייע בהקמת פקולטות ללימודי מקצועות השיקום הבריאות. במוסד האקדמי בראשו אני עומדת אנו עמלים להקים פקולטה רב תחומית אשר תכשיר מגוון רחב של אנשי מקצוע בתחומי הטיפול והבריאות, תוך התמקדות בתחום השיקום. יתרה מזאת, בכוונתנו לשדרג ולהרחיב את התשתיות שלנו, זאת על מנת שנוכל להגדיל משמעותית את מספר אנשי מקצוע בתחומים אלו. האקדמיה כולה צריכה להתגייס לשיקום מדינת ישראל ולתת לדור הצעיר הרואה חשיבות בלימודי מקצועות הבריאות את התשתית הנוחה והטובה ביותר על מנת שאותם סטודנטים יהפכו תוך זמן לא רב למשקמי המדינה.
על מקבלי ההחלטות לראות באקדמיה כממלאת תפקיד אסטרטגי בתהליך השיקום הלאומי, תוך שהיא מכשירה את אנשי המקצוע הנדרשים, מטמיעה חשיבה חדשנית ורב-תחומית, ותורמת לקידום ערכים של הכלה, שותפות וחוסן חברתי. אך לשם כך יש צורך בהשקעה ממשלתית אמיצה ורחבת היקף. נדרשים תקציבים, תשתיות ותכנון ארוך טווח. רק כך נוכל לעמוד באתגר ההיסטורי שניצב מולנו.
פרופ' אריאלה גורדון שאג היא נשיאת המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים (לשעבר מכללת הדסה)
