רק 153 מיליון שקל במס: ההליך לגילוי מרצון הסתיים בקול ענות חלושה
823 נישומים בלבד פנו לרשות המסים לאורך שנת המבצע, כמחציתם עשו זאת באוגוסט, חודש הסיום. במבצעי הגילוי הקודמים נגבו בממוצע כ־770 מיליון שקל בשנה - ביטול המסלול האנונימי והחולשה בשוק הקריפטו פגעו בהיענות
נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים הגיע לסיומו ב-31 באוגוסט 2026 בקול ענות חלושה. לפי הנתונים שפרסמה הרשות היום (ב'), לאורך שנת המבצע הוגשו 823 בקשות בלבד לחשיפת הון והכנסות שלא דווחו כדין, בהיקף כספי כולל של כ-1.89 מיליארד שקל. סכום המס המשוער שיזרום לקופת המדינה מכלל הבקשות הללו מוערך בכ-152.6 מיליון שקל בלבד, כאשר כחצי מכלל הבקשות הוגשו בבהילות רק במהלך אוגוסט 2026, החודש האחרון לתוקפו של ההליך.
ברשות המסים לא פרסמו תחזיות גבייה רשמיות עם השקת המבצע באוגוסט 2025, אך התוצאות הסופיות מחווירות כנראה אל מול הציפיות של גורמי המקצוע. הפער הגדול בין התחזיות למציאות אינו נובע בהכרח מהיעדר הון שחור, אלא משינוי כללי המשחק שפגע בהיענות הכללית: ביטולו של "המסלול האנונימי". בעוד שבמבצעי עבר יכלו עורכי דין ורואי חשבון לפנות בשם לקוחותיהם מבלי לחשוף את זהותם, לגשש ולנהל משא ומתן מול פקיד השומה ורק בסופו להחליט אם לחתום על הסכם, הנוהל הנוכחי דרש חשיפה מלאה של הנישום כבר מהרגע הראשון. בהיעדר רשת הביטחון הזו, ועל רקע החשש שפנייה גלויה שתידחה תסבך אותם בהליכים פליליים, נישומים רבים בכל ענפי המשק העדיפו פשוט להמתין ולהמשיך להסתיר את נכסיהם.
האכזבה בלטה במיוחד בזירת הקריפטו, שסומנה כקהל היעד המרכזי של הנוהל ובה הוערך פוטנציאל הגבייה ב-2 עד 3 מיליארד שקל – הערכה שאף קיבלה הד בדוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, שציטט פרסומים בתקשורת הכלכלית כדי להמחיש את היקפי ההון הלא מדווח בקרב מאות אלפי בעלי ארנקים דיגיטליים בישראל. אלא שמעבר לחשש מאובדן האנונימיות, בשוק המטבעות המבוזרים פעלו חסמים ייחודיים נוספים: בענף מצביעים על כך שחלק ניכר מההון נותר "על הנייר" ולא מומש בפועל לכדי חבות מס, וכי תזמון הנוהל – בעיצומה של תקופת ירידות שערים בשוק – צינן עוד יותר את הרצון להנזיל רווחים. כתוצאה מכך, בתחום הנכסים הדיגיטליים הוגשו לבסוף 203 בקשות בלבד, שבהן דווח על הון בהיקף של כ-482.5 מיליון שקל ומס משוער של כ-51 מיליון שקל בלבד.
נוהל גילוי מרצון נועד לאפשר למי שעברו על חוקי המס לתקן את דרכם, להצהיר על כספיהם, לשלם את מלוא חבות המס כדין ובתמורה לקבל חסינות מפני העמדה לדין פלילי. אלא שסביב הכלי הזה קיים מתח מובנה ומוכר: לצד הפיתוי הממשלתי לגייס הכנסות מיידיות לקופה, ההסתמכות החוזרת ונשנית על "מבצעי חנינה" שוחקת את ההרתעה ומייצרת מוסר תשלומים ירוד. ככל שהרשות פותחת את השערים שוב ושוב, כך גובר התמריץ של עברייני המס "לשבת על הגדר" ולא לדווח בזמן אמת, מתוך הנחה שבמוקדם או במאוחר יוכרז מבצע נוסף שימחל על המחדל. נהלים דומים הופעלו בישראל בעבר בהוראות שעה בשנים 2011–2012, 2014–2016 ו-2017–2019. במסגרתם טופלו כ-9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ-5 מיליארד שקל – ממוצע של כ-770 מיליון שקל בשנה, קצב הגבוה כמעט פי חמישה מתוצאות הנוהל שהסתיים כעת.
בעוד תחום הקריפטו נותר מאחור, התפלגות הנתונים מלמדת כי תחום הנדל"ן תפס את המקום הראשון במספר הפניות. הסעיף המרכזי שבו ביקשו אזרחים לתקן מחדלי עבר היה הכנסות לא מדווחות משכר דירה למגורים, עם 324 בקשות (כ-40% מכלל הפניות), הון מדווח של כ-358.2 מיליון שקל ומס משוער של כ-32.3 מיליון שקל.
הנתון הזה מדגיש שוב את ה"שטח המת" שבו פועל שוק השכירות הישראלי: לפי הדין הקיים, בעלי דירות שהכנסתם החודשית משכירות נמוכה מתקרת הפטור ממס (העומדת על כ-5,654 שקל) פטורים לחלוטין מכל חובת דיווח לרשות המסים. במשרד האוצר מעריכים זה שנים כי היעדר הדיווח מהווה כר פורה להעלמות מס, שכן משכירים רבים מנצלים את הפטור הגורף כדי לא לדווח גם על הכנסות גבוהות בהרבה מהתקרה. על רקע זה, באוצר ניסו שוב ושוב לקדם בחוק ההסדרים חובת דיווח כללית על כלל חוזי השכירות – גם כאלה הפטורים ממס – מתוך כוונה לבנות מאגר נתונים מקיף ולצמצם אובדן הכנסות שהוערך באוצר בכ-3 מיליארד שקל בשנה. אלא שיוזמות אלו נבלמו פעם אחר פעם בכנסת בלחץ פוליטי, והותירו את הרשות תלויה במבצעים נקודתיים כמו נוהל הגילוי מרצון כדי להגיע למשכירי הדירות.
תחום חשבונות הבנק בחו"ל הוביל בהיקף ההון שנחשף, עם 197 בקשות שכללו הון של כ-623.1 מיליון שקל ומס משוער של כ-41.9 מיליון שקל. הדין בישראל אינו אוסר על תושבי המדינה להחזיק חשבונות בנק מעבר לים, אולם מאז המעבר לשיטת מיסוי פרסונלית ב-2003, חלה חובת דיווח ותשלום מס על כל רווח שנצבר בהם – החל מריבית ודיבידנדים ועד רווחי הון מניירות ערך. בנוסף, התקנות מחייבות כל אזרח להגיש דוח שנתי מלא אם שווי נכסיו וחשבונותיו מחוץ לישראל עולה על כ-2 מיליון שקל, גם אם לא הפיק מהם הכנסה באותה שנה.
הבקשות שהוגשו במסגרת הנוהל נגעו בעיקר לחשבונות שלא דווחו כלל, או לכאלה שהכספים שהופקדו בהם במקור נבעו מהכנסות שהועלמו מרשויות המס. יתר הבקשות שהוגשו ברשות נגעו לרווחי הון אחרים, ירושות, יהלומים והכנסות מעסקים, כאשר ברשות מציינים כי בחלק מהמקרים קיימת חפיפה בין התחומים וכי הסכומים מתבססים על הצהרות ראשוניות של המבקשים שטרם נבדקו ואושרו במלואן.
ההיענות הדלה אינה הפתעה מוחלטת למי שעקב אחר התגבשות המהלך. כבר במהלך עבודת הביקורת של מבקר המדינה ב-2024, הזהיר פורום חברות הקריפטו כי הנוהל המתגבש נדון לכישלון. "העיכוב שבו פורסם נוהל גילוי מרצון היה ברגע שכבר נכנסנו לתוך ירידות השערים, לתוך שוק דובי", אמר לכלכליסט מנכ"ל הפורום, ניר הירשמן רוב. "גם אם היה בן אדם שאמר לעצמו 'הגעתי לאיזשהו שיא של כל השיאים ואני רוצה לממש', ההתלהבות שלו מאוד הצטמצמה כשביטקוין נחתך בחצי. לזה הצטרפה הדרישה לדווח על יתרות לפי סוף 2024, שהייתה תקופת שיא בשוק, והחשש שיפתחו שומות על בסיס נתונים שכבר אינם רלוונטיים. לכל זה מצטרפת הנקודה של האנונימיות".
לדברי הירשמן, הפתרון לגבייה יעילה הוא הסדרה מבנית, ובראשה אימוץ המלצות דוח הכלכלנית הראשית באוצר מ-2022. הדוח המליץ להתאים את כללי המס לאופי הענף באמצעות מעבר לדיווחים תקופתיים מרוכזים, במקום החובה הבלתי ישימה לדווח בתוך 30 יום על כל פעולת המרה. בנוסף, מציין הירשמן כי יש להרחיב את מנגנון ניכוי המס במקור דרך זירות המסחר הישראליות הפועלות ברישיון, בדומה למסחר בניירות ערך.
