גילוי מרצון 2026: ההזדמנות האחרונה להסדיר הכנסות, לפני שיהיה מאוחר מדי
ידעתם לנצל נכון הזדמנויות והרווחתם מפעילות כלכלית? לצד ההצלחות, קיימת גם אחריות ברורה, חובת דיווח מלאה לרשויות המס
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מצאו את עצמם מרוויחים ממקורות הכנסה מגוונים: נדל״ן בארץ ובחו״ל, השקעות בשוק ההון, מסחר במטבעות דיגיטליים, פלטפורמות כמו Polymarket, זכיות, ולעיתים גם הכנסות צדדיות שלא תמיד דווחו בזמן.
אבל לצד ההזדמנויות הכלכליות, קיימת גם אחריות ברורה, חובת דיווח מלאה לרשויות המס.
כאן נכנס לתמונה נוהל גילוי מרצון, שמאפשר להסדיר את העבר בצורה חוקית.
מהו גילוי מרצון ולמה זה רלוונטי עכשיו?
נוהל גילוי מרצון של רשות המיסים בישראל נועד לאפשר לאנשים פרטיים ובעלי עסקים לדווח על הכנסות שלא דווחו בעבר, בין אם במזיד ובין אם בשוגג, ולהסדיר את חובם למדינה.
המשמעות היא פשוטה אך קריטית, מי שפונה מיוזמתו, מדווח ומשלם את המס, נמנע מהליך פלילי.
המדינה אף הגדירה את התקופה הנוכחית כהזדמנות חד-פעמית עד 31 באוגוסט 2026, להסדיר את כל ההכנסות הלא מדווחות, כולל הכנסות מחו״ל ומקריפטו ללא הליך פלילי. נישומים יכולים לבצע הסדרה מול רשות מס ההכנסה באמצעות רואה החשבון שלהם, ולהמשיך לפעול עסקית בנחת וללא חשש שמע פקיד השומה ידפוק על הדלת.
מה יקרה אחרי אוגוסט 2026?
כאן חשוב להיות ישירים, אחרי סיום הנוהל, מי שלא ידווח על כלל הכנסותיו, מסתכן משמעותית.
הסיכונים כוללים, בין היתר:
• קנסות כספיים גבוהים
• ריבית והצמדה על חובות עבר
• חקירה פלילית
• ואף מאסר בפועל בגין עבירות מס
החוק בישראל רואה בהעלמת מס עבירה פלילית לכל דבר, ולא רק עניין טכני או בירוקרטי.
אילו הכנסות חייבות בדיווח?
ישראלים רבים, חושבים שמדובר רק בעסקים גדולים, אך בפועל כמעט כל מקור רווח חייב בדיווח:
השכרת דירות ונכסים, גם בישראל וגם בחו״ל, רווחים ממכירת נכסים, השקעות בשוק ההון, מסחר במטבעות קריפטוגרפיים כמו Bitcoin ו-Ethereum, פעילות בזירות דיגיטליות ותחזיות, זכיות והכנסות חד פעמיות שונות.
גם אם מדובר בהכנסה “קטנה” או כזו שלא הייתה ברורה לכם מבחינת חובת הדיווח, עדיין קיימת חובה חוקית.
אמנות לחילופי מידע: למה כבר אי אפשר להסתיר הכנסות
אחת הסיבות המרכזיות לכך שגילוי מרצון הפך לכל כך רלוונטי בשנים האחרונות היא שיתוף הפעולה ההולך ומתרחב בין מדינות בעולם בכל הנוגע למידע פיננסי.
במרכז המהפכה הזו עומד תקן ה-CRS (Common Reporting Standard), שפותח על ידי OECD, מדובר במנגנון בינלאומי שמאפשר חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות לצורכי אכיפת מס.
בפועל, המשמעות היא שמוסדות פיננסיים, בנקים, בתי השקעות וגופים נוספים, אוספים מידע על חשבונות של תושבים זרים ומעבירים אותו לרשויות המס במדינה שלהם. משם, המידע מועבר למדינת התושבות של בעל החשבון, באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי.
המערכת הזו נבנתה כך שתהיה רחבה ומקיפה במיוחד, היא כוללת הגדרות רחבות למוסדות פיננסיים, תהליך בדיקה מסודר לזיהוי חשבונות של תושבים זרים, והעברת מידע פיננסי מפורט על אותם חשבונות. המטרה ברורה, לצמצם משמעותית את האפשרות להסתיר הכנסות מעבר לים.
בנוסף, התקן נשען גם על מודלים משלימים כמו FATCA, מה שמחזק עוד יותר את היכולת של רשויות המס לאתר הכנסות שלא דווחו.
השורה התחתונה פשוטה, בעולם של היום כמעט ואין “מקומות מסתור” לכסף לא מדווח. מידע זורם בין מדינות באופן קבוע, והסיכוי שהכנסות לא מדווחות ייחשפו, הולך וגדל.
גילוי מרצון: לא רק הגנה, גם התחלה חדשה
מעבר להימנעות מהליך פלילי, יש כאן יתרון חשוב נוסף, הסדרה מלאה של המצב הפיננסי.
אנשים רבים שמבצעים גילוי מרצון מדווחים על תחושת הקלה משמעותית, הם יכולים להכניס כספים לבנקים ללא חשש, לבצע השקעות בצורה חוקית, לנהל פעילות עסקית מסודרת, ולישון בשקט.
איך מבצעים גילוי מרצון נכון?
ההליך עצמו דורש מקצועיות, דיוק וניסיון, במיוחד כאשר מדובר בהכנסות מורכבות כמו קריפטו או פעילות בינלאומית. מומלץ לבצע את התהליך בליווי מקצועי של מומחים בתחום.
אל תחכו לרגע האחרון
הטעות הנפוצה ביותר היא דחייה. רבים מניחים שיהיה זמן, אך בפועל ככל שמתקרבים למועד הסיום, העומס גדל והאפשרויות מצטמצמות. אם יש לכם הכנסות שלא דווחו, זה הזמן לפעול.
נכתב באדיבות: רו"ח עופר צ'רדמן – משרד רו"ח שטיינמץ עמינח ושות'
