בעקבות הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: דירוג האשראי של ישראל עלול להיפגע
הוצאת צווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון לשעבר תקשה על שיקום האמון בכלכלה הישראלית ולא תסייע לתחושת חוסר היציבות שפוקדת את המשק בשנה האחרונה
לצווי המעצר שהוציא בית הדין הבינלאומי (ICC) נגד ראש הממשלה ונגד שר הביטחון לשעבר יש השלכות לא רק על לו"ז הטיסות של נתניהו אלא גם על כלכלת ישראל כולה. הרי הכתם הוא על מדינת ישראל. כלומר, אין מדובר במשבר משפטי או מדיני בלבד, אלא בתוספת סיכון ממשי ומוחשי ליציבות הכלכלית של ישראל ולמעמדה בזירה הפיננסית הגלובלית.
לא בכדי סוכנות הדירוג S&P ציינה במאי 2024 את העובדה שה־ICC כבר החל לקדם את התהליך כאשר מנתה את הסיכונים הגבוהים לדירוג האשראי של ישראל. ביום שישי פנינו לסוכנות הדירוג בבקשה להתייחסות להחלטה בהאג, אך שם ביקשו שלא להגיב.
דירוג האשראי של מדינה משקף לא רק את הנתונים הטכניים שלה (חוב, צמיחה, תעסוקה) אלא גם את היציבות הפיננסית, הכלכלית, הפוליטית, החברתית, ולא פחות חשוב את החוסן המוסדי, האמון הבינלאומי והמוניטין בעולם. יציבות ואמון הם נכסים קריטיים, במיוחד עבור מדינה שהיצוא מהווה כ־30% מהתמ"ג שלה וש־80% מההון של מנוע הצמיחה העיקרי, ההייטק, מגיע מחו"ל. בכוחם של משקיעים ולקוחות זרים להכריע את גורל היצוא וההשקעות ואת עלויות המימון של הכלכלה הישראלית.
החשש הגדול הוא שצווי המעצר יגבירו את אי־היציבות הפוליטית הפנימית והגיאו־פוליטית, שתזלוג למערכת הכלכלית ותגרום לעלייה בתשואות האג"ח, לירידה בערך השקל ולפגיעה בשוקי ההון. לא מעט גופים פיננסיים בינלאומיים (כמו קרנות פנסיה וקרנות עושר ממשלתיות) רוכשים אג"ח ישראליות (ממשלתיות ופרטיות), וההחלטה להדביק לישראל את תג "פשעי מלחמה" אינה מעודדת עסקים והשקעות. שיעור האחזקה של אג"ח ממשלתיות סחירות של מדינת ישראל על ידי זרים ירד מאז מחדל 7 באוקטובר מכ־15% לרמה של כ־9% בחודשים האחרונים. אם המלחמה, התסיסה הפנימית והגברת החרם (על כל גווניו) יימשכו, החשש הוא שמשקיעים זרים עלולים להמשיך ולצמצם את אחזקותיהם וללחוץ לעליית התשואה.
המצב עדין במיוחד בשל התזמון. יחס חוב־תוצר כבר מגיע ל־70% תמ"ג (לעומת כ־60% בתחילת 2023) והחשב הכללי זקוק מאוד לכסף כדי לממן את הגירעון ואת תשלומי הריבית (המלחמה הוסיפה כ־11 מיליארד שקל תשלומי ריבית על החוב). בנוסף, הכלכלה הגלובלית מתמודדת עם לחצי אינפלציה וריביות גבוהות, וישראל — הנזקקת לשוקי ההון הבינלאומיים כדי לממן את המלחמה — מתחרה על אותו כסף. המזל הגדול הוא שאגף החשב הכללי מקפיד לשמור על חוב ארוך טווח שרובו נקוב בשקלים. עם זאת, על רקע הזינוק החד של צורכי הגיוס, התמונה משתנה: נכון לשנת 2024, רק כ־16% מהחוב הממשלתי של ישראל נקוב במט"ח (כ־180 מיליארד שקל מתוך סך החוב הממשלתי הכולל). אולם מאז 7 באוקטובר 2023, כ־25% מהחוב הממשלתי החדש שגויס על ידי מדינת ישראל (שהם כ־40 מיליארד שקל) גויס מחוץ לישראל. כלומר, התלות בשחקני חו"ל גברה והמצב החדש עלול להקשות על משרד האוצר למחזר חוב במט"ח.
בנוסף, נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2024 כבר משקפים תמונת מאקרו־כלכלית רעועה כאשר כלל השחקנים הכלכליים המובילים העיקריים – מבנק ישראל והאוצר ועד גופים בינלאומיים – לא רק שמורידים את תחזית צמיחה לשנה הנוכחית (סביב חצי אחוז בלבד – דבר שמשקף צמיחה שלילית לנפש) אלא גם מתריעים מפני התאוששות איטית והדרגתית במהלך 2025 (זאת, כמובן, בהנחה שהמלחמה מסתיימת). המשך אי יציבות וחוסר הוודאות רק מרחיקים את האפשרות של הורדות ריבית עבור בנק ישראל.
כפי שראינו במשברים קודמים, אמון הוא המפתח: אם ישראל תאבד את אמון המשקיעים יידרשו שנים לשקם אותו בעוד החרמות נגד ישראל, הן המוצהרים והן המוסווים, רק הולכים ומתגברים.
