האוצר: חוק יסוד לימוד תורה עלול לגרום למשק נזקים בעשרות מיליארדי שקלים
יועמ"ש האוצר דודי קופל סבור כי "פרשנות מסוימת של הצעת החוק עשויה לשנות באופן יסודי את המסגרת הנורמטיבית שעל בסיסה ייבחנו סוגיות מדיניות שונות, לרבות הקצאת משאבים תקציביים בהיקפים נרחבים"; בין השאר, החוק עשוי להביא להשוואת התקציבים של הישיבות וההשכלה הגבוהה
היועץ המשפטי של משרד האוצר, דודי קופל, מזהיר כי חוק יסוד לימוד תורה, שאושר בקריאה ראשונה, עלול לגרום לנזקים של עשרות מיליארדי שקלים למשק בשל השפעתו על שירות המילואים. כמו כן הוא עלול להביא לירידה ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל, בשל פגיעה בשניים מהאתגרים המרכזיים של המשק – שילוב גברים חרדים בצבא ובעבודה. עוד הוא מזהיר כי החוק עלול להביא להשוואת תקציבים להשכלה גבוהה ולישיבות ולהגדלת תקציבים לישיבות ותלמודי תורה ללא תוכנית ליבה.
קופל כתב את הדברים במכתב ליועמ"שית ועדת הכנסת ארבל אסטרחן. ועדת הכנסת צפויה להתחיל השבוע בהכנת חוק יסוד לימוד התורה לקריאה שנייה ושלישית כדי לסיים את העברתו לפני פיזור הכנסת בעוד שבועיים. החוק הועבר לדיון בוועדת הכנסת אף שאין לו שום קשר אליה.
להערכת קופל, לא ניתן בשלב זה להעריך במדויק את העלות התקציבית של ההצעה, משום שהנוסח שלה אינו ברור. לדבריו, "לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע". קופל מציין שמנוסח הצעת החוק נמחק סעיף השוואת הזכויות בין תלמידי ישיבות לחיילים, אבל דברי ההסבר לחוק לא תוקנו בהתאם. הוא מזהיר כי "פרשנות מסוימת של הצעת החוק עשויה לשנות באופן יסודי את המסגרת הנורמטיבית שעל בסיסה ייבחנו סוגיות מדיניות שונות, לרבות הקצאת משאבים תקציביים בהיקפים נרחבים. זאת, תוך פגיעה מהותית בעקרון השוויון, בסדרי העדיפויות של הממשלה וביעדי הממשלה בתחום התעסוקה". לדבריו, הדבר יקרה "ככל שפרשנות חוק היסוד תהיה שהזכות ללימוד תורה גוברת על זכות השוויון או זכויות חוקתיות אחרות".
עוד כותב קופל כי "הדבר עלול להביא להשלכות תקציביות וכלכליות משמעותיות ביותר. מגמות אלה צפויות להביא לפגיעה ברמת החיים של כלל האזרחים – כפועל יוצא מירידה בצמיחה הכלכלית, שחיקת הכנסות המדינה ממסים ופגיעה ביכולת לספק שירותים ציבוריים ברמה נאותה". עוד הוא מזהיר שהחוק יפגע במאמצים להתמודד עם שניים מ"האתגרים הכלכליים המרכזיים של המשק הישראלי" - שילוב הגברים החרדים בצה"ל ובשוק העבודה.
לדבריו, "קיים חשש ממשי כי ההצעה תפגע במאמצים להגדלת היקף המתגייסים החרדים וכך במאמץ לצמצום ימי המילואים במשק". הוא מזכיר שלפי צה"ל יש צורך מיידי בהגדלת מספר משרתי החובה ב-12 אלף, וכיום ממלאים את הפער אנשי מילואים. בשנים 2026-2023 העלות הכלכלית המצטברת של שירות המילואים צפויה לעמוד על כ-170 מיליארד שקל.
קופל קובע עוד כי "לכן, ככל שמשרתי מילואים רבים ימשיכו לשרת כמה חודשים בשנה, העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי שקלים. בנוסף, לגיוס המילואים משמעויות תקציביות כבדות. ההשפעה הוודאית המיידית הצפויה מפרשנות כזו של החוק היא הכבדת נטל השירות על משרתי המילואים והסדיר גם לשנים הבאות, באופן שיביא לפגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית וחשש כבד לעניין יכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו השונות גם בשנים הבאות".
עוד הוא מזכיר כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-50%, ללא שיפור בעשור האחרון, ושכרם הממוצע הוא פחות מ-50% מזה של גברים יהודים לא חרדים. כל זאת, למרות השקעת מיליארדי שקלים לאורך העשור האחרון בתוכניות לשילוב גברים חרדים בשוק העבודה. קופל מזהיר כי "בשל עיקרון איזון הזכויות, עשויה להתאפשר השוואת סל ההטבות הכלכליות הניתן ללומדי תורה לזה הניתן למשרתים בצה"ל, ובין היתר - השוואת תקציבי הישיבות והכוללים לתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה; הגדלת תקצוב מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה; ומתן עדיפות בהקצאת הטבות בעלות היצע מוגבל ללומדי התורה, כדוגמת תוכנית מחיר מטרה, סיוע בשכר דירה, וסבסוד שכר הלימוד במעונות יום. צעדים אלה עלולים לפגוע באופן מהותי במערך התמריצים להשתלבות בשירות הצבאי ובשוק העבודה".
