סגור
משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא. הצרכים שהתעצמו אחרי המלחמה אינם הוצאה חד פעמית (צילום: איליה מלינקוב)

משה בר סימן טוב נפרד: ב־2027–2028 יידרשו משאבים נוספים בסל הבריאות

בתדרוך הסיום שלו סימן מנכ"ל משרד הבריאות היוצא את בריאות הנפש כמוקד ההוצאה של 2027–2028, הזכיר שוועדת הכספים עצרה את התוכנית נגד עישון, והסתייג מכניסת בעלי הון למערכת

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, נפרד היום ממשרד הבריאות בתדרוך עיתונאים מיוחד אחרי כתשע שנים במצטבר בתפקיד בשתי קדנציות. המסר המרכזי שלו: שבע השנים האחרונות לא היו פרק חולף של חירום, אלא מצב שבו המערכת חייבת לפעול כדרך קבע. מאחורי האמירה עומדת טענה תקציבית: אם החירום הוא הנחת עבודה ולא חריג, הצרכים שהתעצמו אחרי המלחמה – בריאות הנפש, שיקום, התפתחות הילד – אינם הוצאה חד־פעמית אלא בסיס קבוע - המחייב מימון.

הנחת העבודה: לא תהיה ודאות

לדברי בר סימן טוב, המשרד אינו מניח שתגיע תקופה של ודאות והיעדר חירום. המערכת צריכה להישאר מוכנה לאירועים מכל כיוון, ממזג אוויר ועד אירועים ביטחוניים, ולהניח שבעתיד תופתע מתרחישים שלא הכירה. מכאן הדגש על גמישות, יתירות ותרגול, ועל עבודה משותפת עם כל המערכות. לדבריו, היכולות שנבנו בקורונה הן שאפשרו לתפקד טוב יותר במלחמה, והמעבר למיטות ממוגנות הוא חלק מאותו היגיון. גם הרפואה הפרטית, לדבריו, חייבת להיות חלק מהתפקוד בעת חירום. בריאות הנפש הוגדרה בתדרוך כנושא המשמעותי ביותר. לדברי בר סימן טוב, ברור שב־2027–2028 יידרשו משאבים נוספים בסל הבריאות, כלומר יותר כסף לקופות החולים. במקביל, המשרד צריך לנהל טוב יותר את הטיפול מהבחינה הקלינית ולהגדיר יעדי טיפול. לדבריו, זה לא נעשה כדי לחסוך, אלא כדי לוודא שהטיפול יעיל. את העברת האחריות על התפעול מבתי החולים לקופות הוא מציג כמהלך שאפשר להתמודד עם מצבי החירום. אילו העומס היה נופל על בתי החולים, לדבריו, הם לא היו עומדים בו. המלחמה עיכבה לא מעט מהלכים, כי הקשב אינו אינסופי, אבל חלק ממה שנבנה בחירום ימשיך בשגרה. בריאות הנפש היא הדוגמה המובהקת.

התפתחות הילד: מהחזרים להסדרים

בתחום התפתחות הילד המשרד מתעקש שלא יהיו עוד החזרים. 250 מיליון שקל הועברו לקופות, והמעבר מהחזרים להסדרים נעשה בהדרגה: ילדים שכבר מקבלים שירות לא נפגעו, וההתחלה הייתה בלקויות הקלות, לא בקשות כמו אוטיזם. לדבריו, כבר נרשמה עלייה בנפח הפעילות, ואוכלוסיות שוויתרו על טיפול כי לא היה להן כסף יצטרפו עכשיו, כשהטיפול יינתן ללא תשלום. "מחסום כלכלי לא יכול להיות גורם מונע לקבל טיפול רפואי", אמר. זה בדיוק המנגנון שיגדיל את החשבון. ביטול התשלום מהכיס משחרר ביקוש כבוש, והביקוש הזה ייפול על הקופות. בר סימן טוב עצמו מסיק שנדרשים עוד משאבים.

דמוגרפיה: מיליון איש בכל חומש

מאחורי כל הדרישות עומדת הדמוגרפיה. לדברי בר סימן טוב, האוכלוסייה גדלה בכמיליון איש בכל חמש שנים ומזדקנת, ומספר בני 75 ומעלה צפוי להכפיל את עצמו בעשור הקרוב. מכאן הדגש על גריאטריה כחלק מההיערכות להזדקנות, ועל הצורך לנהל את הגידול בהוצאה הלאומית לבריאות. כאן נמצא המתח המרכזי של המורשת שהוא משאיר. אותו מנכ"ל שמבקש יותר כסף לבריאות הנפש, להתפתחות הילד ולגריאטריה, מדבר גם על ניהול הגידול בהוצאה. הפתרון שלו הוא יעילות ולא קיצוץ: יעדי טיפול, ניהול קליני, תיק קליני לאומי. השאלה היא אם האוצר יקבל את ההבחנה הזאת.
בין ההישגים שמנה: איחוד מרכזים רפואיים, בעיקר פסיכיאטריים, עם בתי חולים כלליים; בניית בית החולים בבאר שבע; והכפלת מספר הסטודנטים לרפואה. את התיק הקליני הלאומי, בכל בית חולים ובכל קופה, הגדיר כאירוע מרכזי שהמערכת שואפת אליו: הוא יאפשר לטפל במטופל בכל מקום, לייעל את התורים ולנייד מידע. לדבריו, "הנגזרות הן אינסופיות". בצד הרגולציה הוא מנה את תחומי המזון והתמרוקים ואת רישוי העסקים, שעובר עכשיו למפרטים אחידים. עוד הדגיש את הרפורמה במענק רשיונות לפתיחת חדרי ניתוח פרטיים. הוא הדגיש את השינוי המרכזי: לא צריכים עוד יותר חדרי ניתוח במרכז - אלא בפריפריה. הוא עדכן כי המשרד פרסם קול קורא לתשתיות בדרום ובצפון והדגיש כי תנאי הכרחי לקבלת הרשיון היא ששיעור הפעילות הציבורית לא יפחת מ־50% ובהעדפה לבעלות ציבורית או לשותפות עם גוף ציבורי. במקביל מקודמת רפורמה בביטוחים הפרטיים, שמתעדפת את השב"ן (הביטוח שמעניקות קופות החולים). הוא ניצל את האירוע כדי להדגיש את תפיסת עולמו בהקשר הזה: הסתייגותו מכניסת בעלי הון למערכת.

עישון, סוכר וועדת הכספים

בר סימן טוב חזר על מחויבות המשרד במיסוי מזון מזיק ומשקאות ממותקים – שבוטל על ידי הממשלה היוצאת על רקע לחץ הסיעות החרדיות (ש"ס ניהל את המשרד עד לאחרונה). לדבריו, ועדת הכספים היא זו שלא אפשרה להוציא לפועל את התוכנית נגד עישון. "עישון והשמנה הם מחוללי מחלה שניתנים למניעה, ואינטרסים כלכליים היו תמיד חלק מהמערכת וצריך להתמודד איתם", הוא הסביר. אחד הפספוסים שלו כלשונו הייתה היעדר התערבות מספקת בהגבלת השימוש של ילדים במסכים וברשתות מסוימות - וסבור שהדבר מצריך התערבות.
ביחס לבחירת הפקידות המקצועית שמנהלת את משרד הבריאות הוא הדגיש שאנשיו נבחרו בזכות כישוריהם: יש מחלוקות על מדיניות, לדבריו, אבל אין שאלה של ערכים ומניעים. בזמן שהשיח הציבורי הקצין, המערכת – עממית בבסיסה, עם מגוון אנושי של מטפלים ומטופלים – שמרה על אחדות המטרה, והמחלוקות לא פגעו בתפקודה". הוא שוב הדדגיש כי "הגוון" שלה (הכוונה היא להשתתפות משמעותית של האוכלוסייה הערבית בישראל) - מהווה "מקור עוצמה ולא אילוץ"- והדגיש כי אין מערכת בריאות ללא האוכלוסייה הערבית. הוא גם מסביר שזו לדעתו הסיבה מדוע אמון הציבור במערכת עומדת על 87% מהגבוהים במדינה. הוא אינו מצפה שהשיח יירגע, אמר, אבל ביקש לזכור שיש מטרה אחת שמאפשרת לשים את ההבדלים בצד: הצלת חיים.
לדבריו, המשרד הכין לממשלה החדשה תוכניות עבודה וגם תקציב - ככל הנראה דו־שנתי לדבריו - מוכנים, ובנה "בנק מטרות" חדש. המשמעות הכלכלית ברורה: חירום קבוע – ביקוש הולך ועולה בגלל ריבוי האוכלוסייה והזדקנותה בקצב מהיר. ד''ר ספי מנדלוביץ', שיחליף את בר סימן טוב, יפגוש את ההגדרה הזאת במשא ומתן מול אגף התקציבים – ובוועדת הכספים, שכבר הראתה איפה היא עוצרת.