משבר בריאות הנפש: 6.5 חודשי המתנה לטיפול ציבורי, 42% פונים למטפל פרטי
דו"ח בנק ישראל לשנת 2025 מציין שהמלחמה הובילה לזינוק של 40% בדיווחים על דיכאון, אך מחסור חמור במטפלים בשירות הציבורי אילץ רבים לוותר על טיפול. 38% לא פנו בגלל תורים ארוכים. לצד התמונה הקודרת: תוספת תקציב של 1.4 מיליארד שקל והסכמי שכר שהעלו את שכר הפסיכולוגים בכ-40% והעובדים הסוציאליים ב-30%
עלייה גדולה בשכיחות המצוקות הנפשיות ובביקוש לשירותי בריאות הנפש הציבוריים נרשמה בעקבות המלחמה, כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2025. הפרק שדן בסוגיית משבר בריאות הנפש קובע שבשל המחסור הגדול במטפלים בשירות הציבורי חלק גדול מהסובלים נאלצו לפנות לשירות פרטי יקר או שוויתרו על טיפול כליל למרות המצוקה. עם זאת הדו"ח מציין לחיוב את הגידול בתקציב בריאות הנפש במהלך המלחמה וכן את הסכמי השכר עם הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים שהושגו בשנים האחרונות.
נקודת המוצא של הדו"ח היא שלטיפול בבריאות הנפש תועלת כלכלית רבה. מחקרים ודו"חות מצאו שהתשואה על השקעה ממשלתית בתחום בריאות הנפש גבוהה ונובעת מצמצום אובדן ימי עבודה, משיפור היעילות, ירידה בהוצאות הבריאות, מניעת שחיקה ותחלואה נלווית ועוד. גם לפעולות מניעה והתערבות מוקדמת בבריאות הנפש תשואה כלכלית גבוהה.
מבדיקה שערך מבקר המדינה עלה שעוד בעשור הקודם זמן ההמתנה לטיפול פסיכותרפי בשירות הציבורי עמד על 150 ימים בממוצע. דו"ח בנק ישראל מציין שמגיפת הקורונה יצרה משבר נפשי רחב בעקבות הבידוד החברתי, אי־הוודאות הכלכלית והחרדה הבריאותית. כל אלה הובילו לעלייה ניכרת בדיווחים על תסמיני דיכאון, חרדה ומצוקה רגשית ולעלייה במספר הפונים לקבלת סיוע וטיפול נפשי.
כלומר מערכת בריאות הנפש התמודדה עם עומסים כבדים בהרבה מיכולתה עוד לפני המלחמה. ע"פ נתוני הלמ"ס, ב-2022 עמד השכר הממוצע של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק בתחתית טבלת השכר של בעלי תואר שני ורק השכר של ספרנים וארכיונאים היה גרוע יותר. הדבר יוצר תמריץ גדול לעזיבת השירות הציבורי ולפתיחת מרפאות פרטיות.
הדו"ח קובע שהמלחמה הובילה לגידול ניכר בשכיחות המצוקות הנפשיות בציבור מול היצע מוגבל של מטפלים בשירות הציבורי. "קיימות אינדיקציות כי חלק לא מבוטל מאלה שהיו זקוקים לטיפול ויתרו על קבלתו או פנו למערכת הפרטית". על פי הסקר החברתי של הלמ"ס שיעור המדווחים על דיכאון נסק ב-40% במהלך המלחמה. הסקר החברתי האירופאי (ESS) בודק תחושות בדידות, דיכאון, עצב או דאגות שמפריעות לישון. בשנת 2014 נמצאה ישראל ברוב המדדים בסביבות החציון. בשנת 2024 עלו כל המדדים של ישראל בשיעור ניכר ושיעורי המדווחים על הרגשת דיכאון או עצב הגיעו לרמות גבוהות מאוד.
דו"ח המבקר משנת 2025 מצביע על זמני המתנה ארוכים במערכת הציבורית של 6.5 חודשים לטיפול נפשי בתקופת המלחמה. סקר שערך מבקר המדינה באפריל 2024, מצא ששיעור גבוה מהאנשים הזקוקים לטיפול לא פנו לקבלתו מסיבות הקשורות לחסמי נגישות: תורים ארוכים בקופות (38%), חוסר היכרות עם האפשרות לקבלת טיפול בקופות (23%) וביטחון נמוך באנשי המקצוע בקופה (19%). מקרב אלה שכן פנו לטיפול, 42% פנו למטפל פרטי ורק 38% טופלו בקופות־החולים.
עם זאת הדו"ח מציין לטובה את הגדלת התקציב השנתי לבריאות הנפש ב-1.4 מיליארד שקל בעקבות המלחמה. כן הושגו הסכמים שמשפרים את השכר והתנאים של מקצועות הטיפול העיקריים. הסכם השכר עם הפסיכולוגים מ-2025 הגדיל את שכרם בהיקף של עד 40%. ההסכם שם דגש על שימור הון אנושי באמצעות הרחבת תוספות הוותק ויצירת מסלולי קידום לתפקידי ניהול ואחריות מקצועית. הסכם השכר של העובדים הסוציאליים העלה את שכרם בין 2022 ל-2025 ב-30 אחוזים. שורת הסכמי שכר עם הרופאים כללו תמריצים לפסיכיאטרים בינתיים ללא הועיל.
