מחקר: המס על משקאות ממותקים עבד, הפחית צריכת סוכר משמעותית – וביטולו היה טעות
לפי המחקר הישראלי, המס שהוטל ב-2022 העלה את מחירי המשקאות הממותקים הגדולים ב-42% וגרם לירידה של עד 30% בצריכתם. גם לאחר ביטולו, המכירות לא חזרו לרמות הקודמות. אם ממשלת ישראל רוצה מדיניות בריאותית מבוססת ראיות – המס צריך לחזור בהקדם
מחקר אמפירי חדש שנכתב על ידי צוות חוקרים ישראלי מתחומי בריאות הציבור, כלכלה ואפידמיולוגיה, ופורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי Public Health , הוכיח כי המס על המשקאות הממותקים במתכונתו כפי שיושם בשנת 2022 היה האפקטיבי ביותר וגרם להעלאת מחירי המשקאות המזיקים – ובעיקר לירידה בצריכתם. המחקר, המתבסס על ניתוח נתוני מחירים ומכירות משוק הקמעונאות בישראל, מספק תמונת מצב ברורה על מה שבאמת קרה למחירים ולצריכה – לפני הטלת המס, במהלכו ואחרי ביטולו. המסקנה המרכזית: המס היה אפקטיבי, ממוקד – וביטולו החליש כלי מדיניות שעבד, למרות שהאפקט שלו נמשך גם לאחר ביטולו.
הממצא הראשון של המחקר חד־משמעי: המס גולגל כמעט במלואו למחיר לצרכן, ובעוצמות שונות לפי הקטגוריה (המשקאות חולקו ל-6 קטגוריות לפי גודל הבקבוק ומידת המס). לפי המחקר, בקטגוריה המרכזית והבעייתית ביותר – משקאות באריזות גדולות החייבות במס מלא – נרשמה בתקופת המס עליית מחיר חדה של כ־41.76%. גם באריזות גדולות עם מס מופחת נרשמה עליית מחיר דו־ספרתית משמעותית של בין 24% ל-30%. לעומת זאת, באריזות קטנות ההתייקרויות היו מתונות יותר, ובמשקאות שלא חויבו במס כלל נרשמו עליות מחיר קלות בלבד. ממצא לא פחות מעניין הוא כי לאחר ביטול המס חלה ירידה מסוימת במחירים אך לא חזרה מלאה לרמות שלפני המס – עדות לכך שחלק מההתייקרות נותרה קבועה.
אלא שהחלק המעניין ביותר הוא מה קרה למכירות - שכן ממשלת השינוי בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד שהטילה את המס לא התכוונה להגדיל את הכנסות המדינה באמצעות אותו מס אלא להיפך: להקטין את הכמות הנצרכת עד כדי ביטול ההכנסות ממסים מצריכת מוצרים מזיקים אלו. בתקופת המס חלה ירידה מובהקת במכירות משקאות ממוסים, ובעיקר של משקאות גדולים עתירי סוכר. באריזות גדולות עם מס מלא נרשמה ירידה של כ־24%–30% במכירות. יתרה מזו, גם באריזות גדולות עם מס מופחת (משקאות דיאט או דל סוכר) נרשמה ירידה דו־ספרתית משמעותית. מנגד, באריזות קטנות ממוסות הירידה הייתה מתונה יותר ולעיתים לא מובהקת. יתרה מכך, במשקאות קטנים שלא חויבו במס נרשמה אף עלייה מסוימת במכירות, המעידה על אפקט "תחלופה": חלק מהצרכנים עברו למוצרים זולים ופחות ממוסים -קרי - פחות "מתוקים".
המחקר מזהה גם סף תגובה ברור: עליית מחיר של כ־17% ומעלה כבר גוררת ירידה מובהקת במכירות. כאשר העלייה מתקרבת ל־40% – כמו במקרה של האריזות הגדולות והממוסות במלואן – הפגיעה בצריכה עמוקה ומתמשכת.
ביטול המס הוביל לעלייה מחודשת במכירות המשקאות הממוסים, אך לא לחזרה מלאה לרמות טרום המס. גם לאחר הביטול, מכירות משקאות גדולים עתירי סוכר נותרו נמוכות ב-12%–24% בהשוואה לתקופה שקדמה למס. כלומר, למס הייתה השפעה מתמשכת על דפוסי הצריכה – גם לאחר שבוטל. הנתונים הללו מחזקים מאוד את המסקנות שהיו קיימות קודם ולא משאירים הרבה מקום לפרשנות: המס העלה מחירים בצורה חדה ומכוונת, הפחית משמעותית את הצריכה של המוצרים עתירי הסוכר, השפיע בעיקר על אריזות גדולות – שהן גם רוב נפח הצריכה והותיר חותם גם לאחר ביטולו. מדובר באחד המקרים הברורים שבהם כלי פיסקלי פשוט הצליח לשנות התנהגות צרכנית בקנה מידה רחב.
אם ממשלת ישראל מבקשת לקדם מדיניות בריאותית מבוססת ראיות, המסקנה המתבקשת ברורה: המס על משקאות ממותקים צריך לחזור – ככלי מדורג וממוקד, עם דגש על אריזות גדולות עתירות סוכר.
