סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 14.5.23
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (משמאל) ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: EPA/GIL COHEN-MAGEN / POOL)

פרשנות
סמוטריץ' חי בלה־לה לנד, המשק ישלם ביוקר

סקירת כלכלני ה־OECD על ישראל מבהירה שהמשק מצוי בהאטה, הצריכה הפרטית ירדה, היצוא צעד לאחור וההייטק נעצר. ואם לא די בכך האזהרה החמורה היא מפני הגברת הסיכונים של ההפיכה, לצד ביקורת על התקציב. אך לסמוטריץ' המטייל בפריז המנגינה הזו ערבה לאוזן

1. התמונה המאקרו־כלכלית ששרטטו כלכלני ה־OECD בפרק על המשק הישראלי בדו"ח התחזית הכלכלית העולמית (WEO) שהתפרסם אתמול לא משאירה הרבה מקום לאופטימיות.
הנה היא בתמציתה: הצריכה הפרטית הצטמצמה, מדד אמון העסקים נחלש, שיעור המשרות הפנויות ממשיך לרדת – במיוחד במגזר ההייטק, ההכנסות ממסים מאטות כאשר צמיחת התמ"ג מתמתנת. כמה גורמים זמניים שהשפיעו על ההכנסות ממסים, כמו מחירי נדל"ן גבוהים, מתפוגגים. היצוא ייעצר בגלל התמתנות בביקושים העולמיים, גיוס ההון של חברות הייטק כבר ירד במידה ניכרת בהשוואה לרמות הגבוהות ב־2021 ובתחילת 2022, השקל נחלש בחמשת החודשים הראשונים של השנה, ושוק המניות הראה ביצועי חסר לעומת המדדים הגלובליים.
יש בכל זאת שתי נקודות אור בתיאור: שוק העבודה חזק וההשקעות עדיין חיוביות. אלא שמייד מובעת בדו"ח הסתייגות ונכתב כי "העלייה בריבית הריאלית ואי הוודאות הגבוהה צפוית להאט את ההשקעות כאשר שוק העבודה יתקרר מעט ככל שהצמיחה תתמתן".
מיפוי הסיכונים העתידיים שבדו"ח מבהיר כי יש סיכוי גבוה יותר להידרדרות המצב העתידי לעומת הסיכוי לשיפורו. "הסלמת הסכסוך באוקראינה עלולה להשפיע לרעה על הכלכלה באמצעות ביקוש נמוך יותר של שותפות הסחר, והתחממות מחודשת של הלחצים בשווקי האנרגיה העולמיים עלולה להוביל לאינפלציה גבוהה יותר. שיעורי ריבית גבוהים יותר – בעולם ובישראל – עלולים להוביל לתנודתיות גבוהה יותר בשווקים הפיננסיים. האטה בולטת יותר במגזר ההייטק העולמי תשפיע לרעה גם על הצמיחה בישראל", נכתב.


והנה משפט המחץ שצריך להדיר שינה, שהוא מעין משפט סיכום: "התגברות האירועים הביטחוניים והמשך המתיחות הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית עלולים להעלות את הסיכונים, להוביל להקשחת הסביבה הפיננסית ולהכביד על הסנטימנט העסקי ועל ההשקעות במשק".
2. הנה מספרי ההאטה והעצירה של המשק הישראלי: הצמיחה תעמוד על 2.9% השנה ועל 3.3% בשנה הבאה – תחזיות די זהות לאלו שראינו בדו"ח האחרון שהתפרסם בנובמבר. זאת למרות שכלכלני ה־OECD העלו את תחזית הצמיחה של העולם מ־2.2% ל־2.7% ב־2023 ומ־2.7% ל־2.9% ב־2024, ולמדינות המפותחות בפרט מ־0.8% ל־1.4% השנה ובשנה הבא הותירו את התחזית על 1.4%.
אז נכון, גם לפי ה־OECD שיעור הצמיחה בישראל יהיה גבוה במקצת מזה של העולם ובאופן משמעותי מזה של ה־OECD. אך כדאי להסתכל על הנתונים ביושר: ישראל היא בעלת שיעור הריבוי הטבעי הגבוה ביותר במערב והאוכלוסייה שלה גדלה ב־2% בממוצע כך שצמיחה כללית של 2.9% מגלמת צמיחה לנפש של פחות מ־1%. אלו נתונים כלל לא טובים. דו"ח ה־OECD מפרט גם איך תיראה ההאטה כאשר הנתון המטריד ביותר הוא היצוא שצפוי לרדת (צמיחה שלילית) בשנה הנוכחית – כלומר לא רק לא לצמוח או לצמוח מעט. מדובר במנוע עיקרי של המשק. אך המנוע הכי חזק שלו, הצריכה הפרטית, צפוי להאטה ממשית (מ־7.8% ב־2022 ל־2.7% בלבד ב־2023) ולהתאושש קצת בשנה הבאה.
גם ההשקעות, שנכון לרבעון הראשון הראו עלייה מסוימת, צפויות לרשום האטה בצמיחה – אפילו אל תוך 2024: מ־9% ב־2022, ל־6.2% ב־2023 ובשנה הבאה לצמוח רק ב־4%. ההשקעות הן הגורם המרכזי לצמיחה העתידית. התוצאה לא מפתיעה: כלל הביקושים במשק יצמחו רק ב־2.6% בעיקר בגלל ההוצאה הממשלתית הגבוהה.
ומה צפוי לגדול יותר? התקציב ואת זה ראינו. כתוצאה מכך הגירעון יגדל מעודף תקציבי לגירעון של יותר מ־1% תמ"ג. לכלכלני ה־OECD יש הערות ביקורתיות על אותו תקציב שאושר וכך הם ביקשו לסיים את הדו"ח: "התמודדות עם אתגרים דמוגרפיים, הקשורים לעלייה בחלקן של קבוצות אוכלוסייה בעלות השתתפות נמוכה בשוק העבודה, חיונית לשמירה על הצמיחה העתידית ועל הקיימות הפיסקלית (היכולת לנהל גרעונות נמוכים ולרסן את החוב, א.פ.). הדבר ידרוש קביעת תמריצי עבודה מתאימים, תמיכה טובה יותר בהורים עובדים, לרבות על ידי הרחבת שירותי טיפול בילדים באזורים מוחלשים, שיפור מיומנויות בכל שלבי מחזור הלמידה, וכן הקלת ניידות ומתן גישה למשרות וחברות עם פריון גבוה". למרות המרחק מפריז לתל אביב, גם שם הבינו כי התקציב החמיץ את המטרה – לא טיפל בבעיה אקוטית ביותר של כלכלת ישראל – שילוב חרדים בשוק העבודה, גידול בפריון והשקעה בתשתיות.
3. כל הנתונים, ההערכות, האומדנים והאזהרות של כלכלני ה־OECD לא מפריעים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנמצא בימים אלו בפריז, במטה הארגון, להמשיך להתקיים בעולם הדמיוני שבנה לעצמו: "אני מודה לארגון ה־OECD על תחזית הצמיחה המצוינת שניתנה לנו. התקציב המצוין שהעברנו לאחרונה, יחד עם חוק ההסדרים הגדול ביותר, מוסיפים נקודות זכות רבות לתדמיתה של ישראל כמדינה המעודדת צמיחה ופועלת רבות להזנקת כלכלתה. בעזרת השם נמשיך לפעול לחיזוקה של ישראל ולביצור מעמדה כאחת מהמדינות המפותחות והיציבות בעולם".
הנתק בין מה שכתבו כלכלני הארגון לבין דמיונותיו של סמוטריץ' הוא מוחלט. הוא ממשיך להכחיש את הבעיות של כלכלת ישראל, שבעצמו טיפח עם תקציב שערורייתי וסקטוריאלי שרק עודד בטלה, הדתה, בורות, הנצחת עוני, תוך התנגשות חזיתית בכלל המלצות היסוד של ה־OECD.
גם לא המציאות עצמה והבעיות האקוטיות של המשק, לרבות יוקר המחיה שלא עוצר ושוחק את משקי הבית בישראל, לא מצליחים לשכנע את סמוטריץ' שהוא בדרך הלא נכונה. אף בכיר ממשל צרפתי לא הסכים לפגוש אותו. גם לא שרים השייכים למדינות המפותחות (למעט שני שרים של קולומביה וקוסטה ריקה, שתי המדינות הנחשלות ביותר בארגון) ושר סינגפורי (מדינה לא דמוקרטית שלא ששייכת ל־OECD).
גם הצילומים שנשלחו על ידי דובריו של סמוטריץ' הן עם יהודים או פקידים ישראלים בתפקיד ששכרם מגיע מהקופה שסמוטריץ' מנהל. גם רשימת "אנשי העסקים" החשובים והמפורסמים שנועדו איתו הם לא אחרים מישראלים, או ישראלים לשעבר, שלא מכהנים בתפקידים בכירים בכלכלה הצרפתית ובסך הכול מחפשים פרסום, מזוהים אידאולוגית עם הציונות הדתית או בעלי אינטרסים עסקיים בארץ.
אחרי מופע האימים של הגרנדמייזר מתברר כי הצרפתית שלו אינה טובה יותר מהאנגלית ועדיף לפגוש דוברי עברית. ניתן להתנחם בעובדה שהפעם, בניגוד לאופן שבו הגיב לאחר הורדת תחזית הדירוג בידי סוכנות מודי'ס, הוא לא תקף את כלכלני ה־OECD במשרדיהם בבירה הצרפתית והאשימם בחוסר הבנה, למרות שגם הם מייחסים להפיכה המשטרית (ולא למחאה נגדה) חלק גדול מהסיכונים. זה חסך מבוכה דיפלומטית נוספת מבית מדרשו של סמוטריץ' ובימים אלו גם זה משהו.
4. בזמן ששר האוצר מטייל בפריז כדאי לשאר השחקנים הכלכליים – רה"מ, פקידי האוצר, הנגיד, המגזר העסקי, הפיננסי ומשקי הבית להתעמק בדו"ח, ולא רק בחלק המוקדש לישראל. אף שניכרת אופטימיות בגרסה הנוכחית לעומת זו של נובמבר, עדיין התמונה הגלובלית רוויה תמרורי האזהרה ברורים. ההתאוששות שאנו עדים לה תהיה חלשה, מזהירה ד''ר קלייר לומבארדלי, הכלכלנית הראשית החדשה של הארגון. "להבטיח צמיחה חזקה ובת קיימא יהיה קשה. אינפלציית הליבה נותרה עקשנית מדי. רמות החוב גבוהות מדי. והצמיחה הפוטנציאלית נמוכה מדי", התריעה.
ניכר כי כלכלני ה־OECD מוטרדים מאוד מהתפתחות של האינפלציה שנראית הרבה יותר עיקשת ומושרשת, לא רק בישראל אלא גם בעולם. הסכנה ברורה: ב־OECD מפצירים בבנקים המרכזיים לשמור מכל משמר על מדיניות מוניטרית הדוקה (ריבית גבוהה) "עד שיהיו סימנים ברורים שהלחצים האינפלציוניים הולכים ופוחתים", כאשר מדגישים כי "כלכלות מסוימות המתמודדות עם אינפלציית ליבה גבוהה ועקשנית עשויות להידרש להעלאות ריבית נוספות". זה תרחיש האימים ממנו יש להיזהר: אינפלציה עיקשת ששוחקת את ההכנסה, יחד עם ריבית גבוהה מתמשכת שמכבידה עוד, והמשך ירידה בצריכה תוך פגיעה בשוק העבודה.