ה-OECD מזהיר: ״הרפורמה המשפטית מעלה את הסיכון לכלכלה הישראלית״
ה-OECD מזהיר: ״הרפורמה המשפטית מעלה את הסיכון לכלכלה הישראלית״
עם זאת בארגון בחרו להשאיר את תחזית הצמיחה של ישראל ללא שינוי על 2.9% השנה ו-3.3% ב-2024. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמצא כעת בפסגת שרי האוצר השנתית של ה-OECD בפריז
"התגברות האירועים הביטחונים והמשך המתיחות הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית עלולים לעלות את הסיכון, להוביל להקשחת הסביבה הפיננסית ולהכביד על הסנטימנט העסקי ועל ההשקעות במשק הישראלי", אלו אזהרות כלכלני ארגון המדינות המפותחות (OECD) הבוקר (ד׳) על הכלכלה המקומית. אזהרות אלו מגיעות כחלק מתחזית כלכלית עולמית ובזמן ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמצא כעת בפסגת שרי האוצר השנתית של ה-OECD בפריז.
למרות שכלכלני הארגון עדכנו כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לעולם מ-2.2% ל-2.7% ול-OECD מ-0.8% ל-1.4%, הם הותירו את התחזית של ישראל לשנתיים הבאות ללא שינוי על 2.9% ו-3.3%, בהתאמה. ב-OECD סבורים כי הסיכונים בכלכלה העולמית הם כלפי מטה (יותר סיכויים להדרדרות המצב לעומת שיפור המצב העתידי): "הסלמת הסכסוך באוקראינה עלולה להשפיע לרעה על הכלכלה באמצעות ביקוש נמוך יותר של שותפות הסחר״.
ב-OECD סבורים כי הצמיחה של המשק הישראלי תהיה גבוהה מזו לעומת שאר המדינות המפותחות ועדיין גבוהה מתחזיות של שאר הגופים הבינאלומיים (חברות דירוג וקרן המטבע). לפי הארגון החולשה בצמיחה תבוא לידי ביטוי בירידה ביצוא ובהאטה חריפה בצריכה הפרטית ובהשקעות. לפי ה-OECD, רק הצריכה הממשלתית (תקציב) צפוי לצמוח יותר מבעבר. כתוצאה מכך, הביקוש המצרפי של המשק הישראלי צפוי להאט בחדות ולגדול ב-2.6% בלבד לעומת 7.3% בשנה שחלפה.
"גיוס ההון של חברות הייטק ירד במידה ניכרת בהשוואה לרמות הגבוהות ב-2021 ובתחילת 2022״
כלכלני ה-OECD מתארים תמונה על הכלכלה הישראלית לפיה הצריכה הפרטית הצטמצמה, אמון העסקים נחלש ושיעור המשרות הפנויות ממשיך לרדת - במיוחד במגזר ההייטק. לפי הסקירה ההכנסות ממסים בהאטה בעוד שהצמיחה מתמתנת, כאשר כמה גורמים השפיעו על אותן הכנסות - בעיקר כתוצאה מהתמתנות במחירי הנדל"ן. "גיוס ההון של חברות הייטק ירד במידה ניכרת בהשוואה לרמות הגבוהות ב-2021 ובתחילת 2022, השקל החלש ושוק המניות שהראה ביצועי חסר לעומת העולם", מוספים ב-OECD אך מדגישים כי עדיין שוק העבודה חזק וההשקעות עדיין חיוביות.
כלכלני הארגון מוטרדים מאוד מהתפתחות של האינפלציה ומדגישים כי היא מעל היעד כאשר אינפלציית הליבה (האינפלציה הכללית ללא מזון ואנרגיה) גבוהה מאוד.
ב-OECD גם מתייחסים לממשלה לגבי המדיניות השגויה כלפי עידוד אי תעסוקה של חרדים ושם כותבים: "התמודדות עם אתגרים דמוגרפיים, הקשורים לעלייה בחלקן של קבוצות אוכלוסייה בעלות השתתפות נמוכה בשוק העבודה, חיונית לשמירה על הצמיחה העתידית ועל הקיימות הפיסקלית (היכולת לנהל גרעונות נמוכים ולרסן את החוב - א.פ.). הדבר ידרוש קביעת תמריצי עבודה מתאימים, תמיכה טובה יותר בהורים עובדים, לרבות על ידי הרחבת שירותי טיפול בילדים באזורים מוחלשים, שיפור מיומנויות בכל שלבי מחזור הלמידה, וכן הקלת ניידות ומתן גישה למשרות וחברות עם פריון גבוה".
