סגור
השופת יצחק עמית ב דיון ב בג"ץ נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר 8.4.25
נשיא העליון יצחק עמית (צילום: שלו שלום)

שלב נוסף בהפיכה: ועדת השרים אישרה את הצעת רוטמן להפקיע את קביעת ההרכבים מהנשיא עמית

הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן, שמצטרפת למהלכי ההפיכה המשטרית של הקואליציה, תפקיע מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים ותועבר למחשב; היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת, ובמערכת המשפט מזהירים מפגיעה בעצמאות השיפוטית

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אחר הצהריים (א') את הצעת החוק שהגיש יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שמפקיעה מנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיונים בבית המשפט העליון. במקום זאת, ההרכב ייקבע על ידי מחשב. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הביעה התנגדות להצעת החוק.
ההצעה צפויה לגרור התנגדות עזה של מערכת המשפט וארגונים אזרחיים, בשל פגיעה במעמדו של נשיא בית המשפט העליון — בהמשך ל"הפיכה המשטרית".
מליאת הכנסת אמורה לדון ביום רביעי בהצעת החוק, אך בשל הודעת הסיעות החרדיות יהדות התורה וש"ס בשבוע שעבר על "חרם הצבעות" בעד הצעות חוק של הקואליציה — לא ברור אם תיערך הצבעה.
בהצעת החוק נקבע כי "על מנת להביא למצב בו לא ניתן יהיה לשלוט בתוצאת עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון עוד בטרם החל הדיון, מוצע לקבוע כי קביעת הרכבי הדיון בבית המשפט העליון תיעשה באופן קבוע באמצעות מחשב, כך שאף גורם אנושי לא יוכל להשפיע על הרכב היושבים בדין, וממילא לא ניתן יהיה להשפיע על תוצאות ההליך עוד בטרם החל".
בנוסף, ועל מנת למנוע מציאות שבה דחיית בקשה לדיון נוסף תיעשה על ידי שופט שאליו הופנתה הבקשה על ידי נשיא בית המשפט העליון - מוצע לקבוע כי במידה שהוגשה בקשה לדיון נוסף, יביעו שופטי העליון את עמדתם בנוגע לבקשה, וככל שרוב שופטי העליון יסברו כי מדובר בבקשה שיש לקיים בה דיון נוסף - יקיים בית המשפט דיון נוסף בהרכב של כל שופטיו.
הצעת החוק הוגשה ב־25 בינואר 2025, וכעת מבקש רוטמן לקדמה ולחוקקה כבר בכנס הקיץ של הכנסת. בעצם, ההצעה הזו מהווה נדבך נוסף במהלכי ה"הפיכה המשטרית" להחלשת מערכת המשפט והעומד בראשה, השופט עמית — מהלכים שמקודמים על ידי הממשלה, הקואליציה וועדת החוקה בראשות רוטמן.
בהצעת החוק נקבע כי "מטרתו של תיקון זה היא להביא לכך שהרכב בית המשפט העליון ייקבע באופן בלתי תלוי, וללא התערבות גורם אנושי. תיקון זה נחוץ, שכן לעיתים קביעת הרכב בית המשפט בשבתו כבית משפט גבוה לצדק עשויה לקבוע את תוצאת הדיון עוד בטרם החל. אשר על כן, ובייחוד נוכח העובדה שבשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי - ראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך שלא ניתן יהיה לקבוע מראש את תוצאת הדיון".
"סעיף 27(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, קובע כי קביעת מותב בית המשפט העליון שיישב בדין תיעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון. במהלך השנים העבירו נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם את קביעת הרכבי בית המשפט שידון בעתירות לבג"ץ למזכירות בית המשפט — דבר שנעשה ללא סמכות בדין. גם לאחר העברת הסמכות הכללית לקביעת ההרכבים למזכירות, במקרים שבהם נראה היה לבית המשפט כי מדובר בנושא חשוב, התערבו נשיאי בתי המשפט בהרכב, תוך שהם משנים אותו בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי".
עוד נכתב כי "הנוהג בבית המשפט העליון היה במשך שנים כי שופט תורן המקבל תיקים ומעוניין לדחות אותם, מצרף על פי בחירתו שניים מחבריו על מנת שיתמכו בפסק הדין.
פרקטיקה זו, שאפשרה לשופט התורן לבחור בעצמו את ההרכב שידחה יחד עמו עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, הופסקה על ידי הנשיאה אסתר חיות בנוהל שפרסמה בנובמבר 2017, בו קבעה כי זהות השופטים שיצטרפו לשופט התורן תיעשה בהתאם לסדר התורנות בבית המשפט, כך שהשופטים שתורנותם קבועה לשבועות שאחרי השופט התורן הדן בתיק - יצטרפו אליו באופן אקראי ולא על פי בחירתו".