סגור
שאול אלוביץ' ב דיון ב בית משפט העליון ב ירושלים
שאול אלוביץ' בדיון בבית משפט העליון בירושלים (ארכיון) (צילום: אוהד צויגנברג)

פרשת המרמה בבזק: העליון החזיר את האישומים נגד אלוביץ' ובכירי החברה

ביולי אשתקד החליטה השופטת מיכל אגמון-גונן למחוק את האישומים על עבירות מרמה וני"ע, כשקיבלה טענה לפיה הדלפת מידע מדיוני ועדה בלתי תלויה, אינה מגלמת הפרה של חובת סודיות שכן מדובר במוסד וולונטרי. העליון קבע כי דיוני הוועדה אמורים להיות סודיים, ועל כן יש לנהל את ההליך. העליון: "כתב האישום מפרט עובדות רבות אשר אם יוכחו בבוא היום, יש בכוחן הפוטנציאלי להביא למסקנה כי במקרה זה היה מצג ברור של סודיות אשר הופר במרמה ותוך הפרת אמונים"

פרשת המרמה בחברת בזק: בית המשפט העליון הפך היום (ג') את החלטת בית המשפט המחוזי בת"א למחוק שני אישומים על עבירות מרמה וני"ע נגד בעל השליטה לשעבר שאול אלוביץ', בנו הדירקטור לשעבר אור אלוביץ', סמנכ"ל הפיתוח העסקי לשעבר עמיקם שורר ומזכירת החברה לינור יוכלמן, בטענה שהעובדות בו אינן מגלות עבירה.
במרכז כתב האישום אותו ביטלה השופטת מיכל אגמון-גונן ביולי אשתקד, עמדה טענה כי יוכלמן הדליפה לשלושת האחרים מידע סודי מדיוני הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו על מנת לבחון אישור עסקאות בעלי עניין בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים – בזק-yes ו-yes-חלל. בהחלטתה קבעה אגמון-גונן כי ועדה בלתי תלויה, המורכבת מדירקטורים שאינם נגועים בקשר עם בעל השליטה שחפץ באישור עסקת בעלי העניין, היא וולונטרית, כך שהעברת המידע אינה מגלמת הפרה של חובת סודיות, ולכן לא בוצע כל מעשה של מרמה והפרת אמונים.
הפרקליטות הגישה ערעור, ובהחלטת העליון היום נקבע ראשית כי חובת סודיות של חברי הוועדה הבלתי תלוייה קיימת בדין. זאת משום שהוועדות הוקמו לבדיקת העסקאות טרם אישורן ולשם ניהול המשא ומתן באופן המדמה תנאי שוק, על רקע העניין האישי שהיה לבעלי העניין בעסקאות אשר אמורים להיות בשל כך ממודרים מהדיונים והמידע.
"בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי כי לא הוצגה בכתב האישום כל עובדה ממנה ניתן יהיה להסיק חובת סודיות", נכתב בשל כך בהחלטת העליון, "הרי שכתב האישום מפרט עובדות רבות אשר אם יוכחו בבוא היום, יש בכוחן הפוטנציאלי להביא למסקנה כי במקרה זה היה מצג ברור של סודיות אשר הופר על ידי המשיבים במרמה ותוך הפרת אמונים".
עוד נכתב בהחלטת העליון, שעליה חתומים השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ויעל וינר, כי "תשובה לשאלה האם הדלפת המידע נעשתה במרמה תוך הפרת אמונים בהתחשב בעובדות שפורטו בכתב האישום, תלויה בהיקף חומר הראיות אשר אמור לבסס עובדות אלו ובעוצמת הראיות. אך את המסקנה כי מכלול עובדות אלו בהכרח אינו יכול להצביע על כך, קשה לקבל". ובמילים פשוטות: העליון דחה את החלטת אגמון-גונן כי ניתן להגיע למסקנה כי בוצעה עבירה או לא ללא ניהול ההליך.
טרם נמסרה התייחסות מסנגורי אלוביץ' ובנו, שורר ויוכלמן. מהפרקליטות נמסר: "החלטת בית המשפט העליון שולחת מסר ברור ביחס לחשיבות השמירה על חובות בעלי שליטה ונושאי משרה בשוק ההון, על מנת להגן על ציבור המשקיעים. בית המשפט קיבל את טענת הפרקליטות כי חובת סודיות היא ממאפייניה היסודיים והבסיסיים של ועדה בלתי תלויה, שמטרתה לבחון עסקאות מול בעל השליטה במסגרתן יש ניגוד עניינים מובנה. חשוב להדגיש כי במסגרת ההחלטה צוין כי על פניו, פעילות כזו, ככל שתוכח, אכן עשויה לעלות לכדי הפרת נורמה פלילית של עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד".
עורכי הדין דרור מתתיהו ועומר אבירם, ממשרד פישר (FBC&Co) מסרו בתגובה: ״החלטת בית המשפט העליון מאכזבת אך אנו מכבדים אותה ובטוחים כי בתום הבירור הראייתי בית המשפט המחוזי ישוב ויזכה את אור אלוביץ מכל אשמה״.
מטעמם של עורכי הדין אלון רון, איילת לשם, קרינה קומורוב וז׳ק חן, נמסר: ״אלוביץ׳ מכבד את בית המשפט העליון ואת פסק הדין שניתן הבוקר. בהתאם לפסק הדין, האישומים שבוטלו יוחזרו לשמיעת ראיות בבית המשפט המחוזי. אנו ערוכים לנהל את המשפט, ובטוחים שהתוצאה המשפטית הבטוחה והצודקת, תהיה זיכויו המלא של מר אלוביץ׳ מכל אשמה״.
בערעור בעליון, את הפרקליטות ייצגו עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה ושרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. את ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב מנהלים עוה"ד אמיר טבנקין, יעל ענתות, ניצן וולקן, סתיו גינת, הדס נאמן ומיכל אלבז מפרקליטות מיסוי וכלכלה.