סגור
שאול אלוביץ' ב דיון ב בית משפט העליון ב ירושלים
שאול אלוביץ' בדיון בבית משפט העליון (צילום: אוהד צויגנברג)

פרשת המרמה בבזק: הפרקליטות ערערה על מחיקת האישומים נגד אלוביץ' ובכירי החברה

ביולי החליטה השופטת מיכל אגמון-גונן למחוק את האישומים על עבירות מרמה וני"ע בטענה כי הדלפת מידע מדיוני ועדה בלתי תלויה אינה מגלמת הפרה של חובת סודיות שכן מדובר במוסד וולונטרי. בהודעת הערעור שהגישה הפרקליטות נטען כי ביהמ"ש שגה בקביעה זו שכן מוסדות החברה ראו את דיוני הוועדה כסודיים

פרשת המרמה בחברת בזק: הפרקליטות ערערה היום (ג') לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי בת"א למחוק שני אישומים על עבירות מרמה וני"ע נגד בעל השליטה לשעבר שאול אלוביץ', בנו הדירקטור לשעבר אור אלוביץ', סמנכ"ל הפיתוח העסקי לשעבר עמיקם שורר ומזכירת החברה לינור יוכלמן.
במרכז כתב האישום אותו ביטלה השופטת מיכל אגמון-גונן ביולי עומדת טענה כי יוכלמן הדליפה לשלושת האחרים מידע סודי מדיוני הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו על מנת לבחון אישור עסקאות בעלי עניין בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים – בזק-yes ו-yes-חלל. בהחלטתה קבעה אגמון-גונן כי ועדה בלתי תלויה, המורכבת מדירקטורים שאינם נגועים בקשר עם בעל השליטה שחפץ באישור עסקת בעלי העניין, היא וולונטרית, כך שהעברת המידע אינה מגלמת הפרה של חובת סודיות, ולכן לא בוצע כל מעשה של מרמה והפרת אמונים.
לטענת המדינה, כתב האישום נגד בכירי בזק מגולל מסכת של פעולות מרמה שביצעו המעורבים נגד מוסדות חברת בזק ונגד ציבור המשקיעים תוך הפרת חובת האמונים שלהם כלפי בזק, וקיבלו בכך מידע שהיה גלום בו יתרון תחרותי בניהול המשא ומתן.
במסגרת הודעת הערעור שהגישו מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו היסודית כי לא קיימת חובת סודיות על דיוניה של ועדה בלתי תלויה ועל המידע שנדון בה. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בפרשנות הדין בעניין זה וכי חובת הסודיות היא מאפיין מרכזי של הוועדה הבלתי תלויה, שכן בלעדיה לא ניתן לממש את תכליתה כמוסד המדמה הליך תחרותי בעסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות.
עוד נטען בערעור כי מוסדות החברה ראו את דיוני הוועדה כסודיים, וכי לא היה מקום לבטל את האישומים בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, נוכח התכלית של גילוי נאות העומדת בבסיס חובות אלה. על כן טענה הפרקליטות כי בית המשפט שגה בבטלו את האישומים מהטעם שהמיוחס בהם אינו מתאים לאכיפה פלילית ויש להותירו במישור האזרחי, שכן "כתב האישום מייחס למשיבים מעשים חמורים המצדיקים שימוש בכלים פליליים", כפי שנכתב בהודעת הערעור.
לטענת הפרקליטות, "החלטת בית המשפט מבוססת על לא מעט הנחות עובדתיות מורכבות, אשר אינן מתבקשות מהעובדות המפורטות בכתב האישום. במצב דברים זה ראוי היה לאפשר למערערת להביא את ראיותיה, המבססות לשיטתה את יסודות העבירות שיוחסו, ולקבל את ההכרעות המורכבות על בסיס מכלול שלם של נתונים עובדתיים ומשפטיים".
עוד נטען כי "לו היה בית המשפט קמא עקבי עם החלטתו, היה עליו לבחון את השאלה אם ביחס לוועדות אלה, היתה חובת סודיות שהופרה, ואם הוצג מצג הנוגד את המתואר בכתב האישום. בחירתו של בית המשפט קמא שלא לקבל, למעשה, את עובדות כתב האישום כהווייתן, במסגרת החלטתו המקדמית, היא בפני עצמה שגגה המצדיקה את קבלת הערעור".