חזון טריליון הדולר 2031
עם סיום המלחמה הארוכה ישראל ניצבת בצומת אסטרטגי. הזינוק החריג בצמיחה ב-2025, יחד עם ביקוש עולמי לעסקאות נשק והפריצה של בינה מלאכותית וטכנולוגיות עומק, יוצר חלון הזדמנויות קצר. כדי לתרגם את המומנטום למסלול בר קיימא יש לכוון את הכלכלה לארבעה מנועי צמיחה מתואמים ולמכפילי צמיחה מערכתיים. יעד תמ"ג של טריליון דולר עד סוף 2031 יכול למקם את ישראל בשורת 20 הכלכלות הגדולות ולחזק את מעמדה
אחת המסקנות הברורות שחיזקה המלחמה נוגעת לכך שהכלכלה הישראלית תלויה בהקשר הביטחוני והגיאו-פוליטי. פרמיית הסיכון נקבעת לא רק לפי נתונים כלכליים אלא גם לפי הערכת היציבות האסטרטגית בעיני המשקיעים. הרתעה אפקטיבית, המבוססת על תגובה נחרצת להפרות האויב ושינוי דוקטרינת הביטחון, יחד עם פער טכנולוגי ברור, תשדר לשווקים עוצמה ושליטה. הברית עם ארצות הברית ותיאום מדיני הדוק עם וושינגטון יכולים להרחיב בריתות אזוריות, להחזיר את אמון המשקיעים ולהוריד את פרמיית הסיכון. ירידה כזו עשויה להוסיף בין חצי אחוז לאחוז לצמיחה הריאלית.
מנוע ראשון: בינה מלאכותית כהכפלת פריון
ענף ההייטק הוא עמוד התווך של הכלכלה הישראלית עם תרומה של כ-17%-20% מהתמ"ג. בינה מלאכותית מייצרת קפיצה תשתיתית ביכולת לייצר ערך, לא רק ככלי עזר אלא כבסיס חדש לשיפור פריון רוחבי. יישום נרחב של טכנולוגיות בינה מלאכותית בהייטק ובמגזרים כמו תעשייה, בריאות, פיננסים ושירותים עשוי להוסיף בין נקודה אחת ל 1.8 נקודות אחוז לצמיחה הריאלית לאורך מספר שנים, בתנאי שיוקם מערך מדיניות התומך בהכשרה, תמריצים ותשתיות מחשוב.
מנוע שני: יצוא ביטחוני וטכנולוגיות עומק
יצוא ביטחוני ישראלי מהווה כיום כ-3% מהתוצר עם פוטנציאל גידול משמעותי. השקעה בלייזרים, מחשוב קוונטי, מערכות בקרה ורובוטיקה מבוססת בינה מלאכותית יכולה לחזק את ההרתעה ולהרחיב את סל המוצרים בעלי הערך המוסף הגבוה. פיתוח ממוקד של תחומים אלה עשוי להוסיף בין 0.2-0.5 נקודות אחוז לצמיחה השנתית.
מנוע שלישי: מסדרון הסחר הודו-המפרץ-ישראל
יוזמת המסדרון המחבר בין הודו, מדינות המפרץ, ישראל ואירופה נעצרה זמנית אך לא נעלמה. חידושה עשוי למצב את ישראל כצומת מרכזי בשרשראות האספקה בין מזרח למערב. השקעות תשתית ושדרוג לוגיסטי, כולל קיצור זמני שילוח, יחזקו את מעמד ישראל וייצרו תלות הדדית עם מדינות האזור, עם תוספת של בין 0.3-0.6 נקודות אחוז לצמיחה השנתית.
מנוע רביעי: עלייה איכותית מהמערב
גלי אנטישמיות באירופה ובצפון אמריקה יוצרים הזדמנות לקליטת עשרות עד מאות אלפי עולים איכותיים. אם מדיניות הקליטה תתבסס על מיסוי תחרותי, חיבור מהיר להייטק ולתעשיות מתקדמות, מערכות חינוך גמישות ותשתיות דיור ותעסוקה, העלייה יכולה להפוך למנוע פריון והשקעות. בהערכה שמרנית אפשר לדבר על תרומה של בין 0.2-0.5 נקודות אחוז לצמיחה הריאלית השנתית.
מנועי הצמיחה פועלים טוב יותר יחד מאשר לבד. בצד גורמי הייצור נמצאים הון אנושי, בינה מלאכותית ותשתיות סחר ולוגיסטיקה, ובצד תנאי המעטפת פרמיית הסיכון, עלות ההון ורגולציה חכמה. כאשר השיפור מגיע משני הכיוונים בו זמנית התשואה השולית של כל השקעה עולה ונוצר מכפיל צמיחה המגדיל את האימפקט המצטבר.
צמיחה בסיסית של 3%-4%, יחד עם תרומת ארבעת המנועים, יכולה להוסיף בין 3-6 נקודות אחוז ולמקם את הצמיחה הכוללת בטווח של 6%-10%. זהו קצב המאפשר מעבר מתמ"ג של כ-610 מיליארד דולר כיום לטריליון עד סוף 2031, בתנאי שישמר ממוצע של יותר מ-8% לשנה.
כדי לממש את התרחיש האופטימי נדרשים שלושה מהלכים עקביים: מדיניות לאומית לבינה מלאכותית המבוססת על מדדי פריון ואימוץ בפועל, יישום דוקטרינת איום אמין הכוללת תגובה חדה להפרות ובניית פער טכנולוגי מתמשך, ומהלך מדיני אזורי שמחזיר את ישראל לעמדת צומת חיונית במסדרונות הסחר והבריתות.
חזון טריליון הדולר איננו רק יעד מספרי אלא מצפן אסטרטגי לעשור הקרוב. בעולם שבו ביטחון, טכנולוגיה וכלכלה נשזרים זה בזה ישראל חייבת לחשוב ולפעול באופן מערכתית. אם ישראל תדע לשלב מדיניות חדשנית, יציבות אסטרטגית והובלה טכנולוגית, היא לא רק תעמוד ביעד אלא גם תעצב מחדש את מעמדה בזירה הבינלאומית.
ד"ר כפיר תשובה הוא מומחה לתורת המשחקים, חוקר המזרח התיכון ומרצה במכללה האקדמית רמת גן
