דעהאיך החברה הישראלית תגיע להסכמה רחבה?
דעה
איך החברה הישראלית תגיע להסכמה רחבה?
מחקרים מראים שאספות אזרחים הן דרך בטוחה להגיע להסכמות בנושאים רגישים, כי הציבור תופס את חברי האספה "נקיים" יותר מפוליטיקאים, ואת האספה כמייצגת יותר של החברה. ממשלה שרוצה בטובת הציבור הישראלי צריכה לשקול שימוש בכלים דמוקרטיים חדשים - אולי אפילו באספות אזרחים
החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של משבר אזרחי חסר תקדים. החשש העצום בקרב רבים הוא שההפיכה המשפטית מחסלת את הדמוקרטיה הישראלית ומבטלת את עצמאות בית המשפט. מנגד, רבים אחרים טוענים שהממשלה קיבלה מנדט מהציבור לקדם את הרפורמה המשפטית וביטולה היא מחיקה של רצון הבוחר. שתי העמדות משקפות היטב את הקיטוב ההולך וגובר בחברה הישראלית, ואין זה משנה אם עמדה אחת נאמנה למציאות יותר מהשנייה - צו השעה הוא שיש להגיע לפשרה בהסכמה רחבה.
תפיסות שונות של המציאות הן פועל יוצא של הקיטוב המתגבר. קשה למצוא מכנה משותף כשהמרחק האידיאולוגי בין הצדדים נראה בלתי ניתן לגישור – ואולי חשוב יותר – כאשר עוינות, חוסר אמון ואיבה (ידועים גם כקיטוב רגשי) הם המאפיינים הבולטים של הקשר בין המחנות. אולם, קיטוב הוא לא נחלתם הבלעדית של הישראלים, אלא תופעה רחבה שמופיעה ביתר שאת בדמוקרטיות ליברליות בשנים האחרונות. האם ניתן ללמוד משהו על תהליך קבלת ההחלטות בסביבה מקוטבת אצל מדינות אחרות?
מסתבר שניתן להגיע להסכמות רחבות על נושאים נפיצים אפילו יותר מהרכב הוועדה למינוי שופטים. באירלנד, ארץ שידעה שסעים חברתיים רבים הצליחו בשנת 2018 להתגבר על אחד מהנושאים הכי רגישים בחברה האירית - הזכות להפלה. כדי להגיע לקונצנזוס בנושאים כה רגישים צריך להבין את הפסיכולוגיה של הקיטוב. האיריים הבינו שיש לפוגג את המתיחות אם רוצים תמיכה רחבה מהציבור, ולכן כינסו באירלנד "אספת אזרחים". תשעים ותשעה אזרחים (שנדגמו באופן מייצג למבנה הדמוגרפי של אירלנד) התכנסו למספר דיונים לאורך שנה וחצי, בה שמעו המלצות מומחים ודנו בינם ובין עצמם על הנושאים שעמדו על הפרק. בסוף התהליך, הגישה אספת האזרחים את המלצותיה לממשלה שהביאה אותם למשאל עם. באחד בינואר 2019, החלו שירותי הבריאות באירלנד להציע הפסקת הריון למי שחפצה בכך.
לאחרונה מצטברות עוד ועוד עדויות מהספרות המחקרית שאספות אזרחים הן דרך מבטיחה להגיע להסכמות רחבות בנושאים רגישים (האחרונה שבהן פורסמה השבוע ע"י חוקרים מאוניברסיטת פומפאו בברצלונה ואוניברסיטת דבלין סיטי באירלנד). למה זה עובד? הציבור תופס את חברי האספה כנציגים "נקיים" יותר מפוליטיקאים, ואת האספה עצמה כמייצגת נאמנה יותר של שלל הקבוצות בחברה.
ישראל נדרשת לשינוי. יתכן שמדובר בשינוי מערכת המשפט, אבל השינוי המשמעותי יותר הוא של אמון הציבור במוסדות המדינה. ממשלה שרוצה בטובת הציבור הישראלי צריכה לשקול ברצינות שימוש של כלים דמוקרטיים חדשים. כינוס אספת אזרחים יכול להוביל לשינוי שיזכה לתמיכה ציבורית רחבה. מי יודע, אולי אפילו נגיע לכינון חוקה בישראל.
ד"ר אלמוג שמחון הוא פסיכולוג חברתי, עמית מחקר בכיר באוניברסיטת בריסטול בקבוצת המחקר טכנולוגיה, דמוקרטיה וקוגניציה וחבר סגל נכנס באוניברסיטת בן-גוריון
