כחצי מהתחייבות צה"ל לבג"ץ: רק 1,721 חרדים התגייסו מיולי
מעדכון שהגישה הפרקליטות לבג"ץ עולה גם כי רק 177 מהמתגייסים החרדים הגיעו בעקבות 10,000 הצווים שכבר נשלחו, והיתר בדרכים אחרות. כ-2,300 צעירים חרדים נמצאים בהליכים של הכרזה כמשתמטים והוצאו להם צווי מעצר
מספר המתגייסים החרדים בשני שליש הראשונים של שנת הגיוס עומד על 1,721 איש בלבד. המשמעות היא שבקצב שנתי צה"ל צפוי לגייס ב-2,600 חרדים בלבד במקום 4,800 שלהם התחייב לבג"ץ. מספר החרדים הנמצאים בהליכי הכרזה כמשתמטים והוצא גדם צו מעצר עומד על 2,322. כך עולה מעדכון שהגישה המדינה לבג"ץ בנושא מצב גיוס החרדים. בעקבות העדכון הקודם ענו השופטים שהוא אינו מניח את דעתם. קשה להאמין שהעדכון הזה משפר את המצב.
בסוף יוני 2023 פקע תוקף חוק השתמטות האחרון ועימו בוטל הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות. ביוני 2024 הורה בג"ץ שעל הצבא לפעול לגייס את כל הצעירים החרדים. למרות שיש 80 אלף צעירים חרדים שאיבדו את מעמד דחיית השירות או כלל לא קיבלו אותו, צה"ל הוציא עד כה רק כ-10,000 צווי התייצבות. התנועה לאיכות השלטון ותנועת אמא ערה עתרו לבג"ץ במטרה לחייב את צה"ל להוציא צווים לכל הצעירים החרדים.
שנת גיוס נמשכת מיולי עד יוני. על פי העדכון נשלחו 10,000 צווי התייצבות לחרדים בשני השלישים הראשונים של שנת הגיוס (יולי-פברואר). ואולם רק 177 מתוך 1,721 החרדים שהתגייסו הגיעו ממשלוח הצווים והיתר מגיוס בדרכים אחרות (למשל מסגרות הכנה חרדיות לגיוס). רוב ה-177 קיבלו צווים ברבעון הראשון ולכן הספיקו להשלים הליכי גיוס. הפרקליטות מסכימה כי "הלכה למעשה, נתוני הגיוס בפועל רחוקים מלהיות משביעי רצון, הן בהתחשב בצורכי הצבא, ו הן בשל הפגיעה בערך השוויון".
מתוך 3,000 המלש"בים מקרב בני הציבור החרדי שקיבלו צווים בשליש הראשון, 549 התייצבו ומתוכם 160 חוילו. ל-103 נוספים נקבע מועד גיוס, 57 קיבלו פטור פרטני מטעמים שונים (אי כשירות רפואית, רישום פלילי ועוד). מתוך 7,014 המלש"בים שנקראו לשירות בשלישון השני 255 התייצבו, ומהם 17 חוילו, ול-80 נקבע מועד גיוס. המספרים מלמדים שמספרי מתייצבים עולים בהדרגה עם הזמן.
ל-2,322 צעירים חרדים שלא התייצבו הוצאו צווי מעצר והם מצויים בהליכי הכרזה עליהם כמשתמטים. 265 כבר הוכרזו. בשליש השלישי מתכוון צה"ל להוציא 14 אלף צווים. על פי העדכון, ב-6 במרץ כינס שר הביטחון ישראל כ"ץ דיון בלשכתו בו דאג להבהיר כמה הוא מתנגד למשלוח הצווים. בעדכון נאמר כי "השר העלה ספקות לאור תוצאות ההתייצבות (הנמוכות ביותר) בשלישון הראשון והשני, ביחס לתועלת שבהגדלת היקף הצווים אף שעד כה הדבר לא הועיל". בסיכום דיון שהוציא כ"ץ נכתב כי "שר הביטחון ציין כי בראייתו נדרש פתרון המשלב את הנהגת האוכלוסייה החרדית".
לפי הודעת הפרקליטות, "על רקע נתונים אלה יצוין כבר עתה כי כלל גורמי המקצוע והמשפט הדגישו שלשם מילוי שורות הצבא, קיימת חשיבות רבה בהגברת צעדי אכיפה אישיים כלפי משתמטים, לרבות הרחבת סל הסנקציות המנהליות והכלכליות כלפי הפרט".
