חשיפת נתוני השכר: נסיגה בשקיפות והסתרת מידע בחברות ממשלתיות
עתירה של התנועה לחופש המידע חשפה כי רשות החברות הממשלתיות הפסיקה לפרסם נתוני שכר מפורטים מאז 2018. המידע שהתקבל עכשיו מגלה כי חלק מהנתונים שגויים והרשות עדיין בודקת את מהימנותם
נתוני שכר לשנים 2024-2023 של 1,516 בכירים ב־68 החברות הממשלתיות, מתפרסמים כאן לראשונה בעקבות עתירה מינהלית שהגישה התנועה לחופש המידע לבית המשפט המחוזי בירושלים בפברואר השנה. העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דן רוזנטל, הצביעה על כך שעל אף שרשות החברות הממשלתיות מחויבת לפי חוק לתת דין וחשבון לכנסת ולשר האוצר על פעילות החברות, וכתוצאה מכך לפרסם את המידע לציבור באתר האינטרנט שלה, היא אינה עושה זאת במשך שנים.
זה לא היה תמיד המצב, לפי העתירה. עד סוף העשור הקודם, נהגה הרשות לפרסם את המידע שכלל את שיאני השכר, מידע שהיה נערך על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר שאחראי על הפיקוח. אלא שהדו"ח האחרון שפורסם הוא לשנת 2018. דו"חות אלה עוררו שיח ציבורי ער וביקורת לאחר שהתברר, שנה אחרי שנה, שישנם גם בעלי תפקידים כגון נתבים בנמלים, מכונאים או יועצים משפטיים שלאור הוותק שלהם מרוויחים הרבה יותר ממנכ"לים או סמנכ"לים. עם השנים הופסק הפרסום והדו"חות שכן התפרסמו היו רוחביים, לפי נושאים, ועסקו בעיקר בנתוני מאקרו ללא שמות, תפקידים, שכר ברוטו, מענקים, הוצאות, עלויות שכר ועוד. אלא שמדובר בנתונים קריטיים מאוד לזכות הציבור לדעת ולפקח לא רק על החברות הממשלתיות, אלא גם על הממונה על השכר באוצר.
השכר בחברות הממשלתיות אמור להיות מוגבל בגובהו, ועל כל חריגה ממנו ניתן לפתוח בהליכים נגד החברה או בעל התפקיד להשבת הכסף לקופה הציבורית. תקרת השכר נקבעת לפי סיווג החברה. ישנם 11 סיווגים לחברות, כאשר הנמוך ביותר הוא 1 והגובה ביותר הוא 10.1 (כלומר דרגה 11). הסיווג מוצמד לכל חברה לפי גודלה, היקף פעילות, הכנסותיה, האם היא עסקית או לא ועוד. כך למשל החברה ברמה הנמוכה ביותר, היא החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בירושלים (דרגה 3 לא עסקי — כיום אין חברה בדירוג נמוך מכך).
בחברות אלה, נכון לינואר 2025, לפי רשות החברות, שכר מנכ"ל חודשי ברוטו אמור לעמוד על 30,805 שקל. בסיווגים הגבוהים ביותר, למשל דירוג 10 עסקי שבו נמצאות החברות דואר ישראל, רכבת ישראל ומקורות, שכר מנכ"ל אמור לעמוד על 58,032 שקל ברוטו בחודש.
בחברות בדירוג הגבוה ביותר, כאמור 10.1 עסקי, נמצאות החברות תע"א, רפא"ל וחברת חשמל, שבהן שכר מנכ"ל חודשי ברוטו אמור לעמוד על 73,396 שקל בחודש.
על פניו, וכפי שניתן לראות בדיווחי החברות הממשלתיות ל־2024-2023, בהרבה חברות המספרים גבוהים יותר. אלא שלא מדובר בהכרח בחריגה. בחלק מהמקרים הדבר נובע מפיצויים חד־פעמיים בגלל עזיבה, מענק שנתי שנקבע על ידי הדירקטוריון, או מהחזרי הוצאות שבניכוי שלהם מסתבר שאין חריגה לפי חוק. אלא שכל זה לא משנה את העובדה שזכות הציבור לדעת כמה בדיוק קיבלו שיאני השכר במגזר הממשלתי, בהינתן שהציבור הוא זה שמשלם את משכורתם.
בעקבות העתירה, השופט עמית יורם נועם שדן בה, פרסם החלטה בחודש מאי. הוא קבע כי "הגשת העתירה זירזה את הטיפול בבקשת חופש המידע, אך היה מדובר במענה חסר. הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, כי המענה המלא יימסר בתוך 60 יום". כעת כאמור קיבלה התנועה את המידע.
עם זאת, גם הוא התקבל באופן תמוה עם ההערה הבאה: "חלק מהמידע המופיע בגיליון התקבל מהחברות באופן שגוי והן נדרשו לתקנו". לפניית התנועה, באמצעות אורי סולד, בבקשה להבהרה מה משמעות הדברים ביחס לחריגות האפשריות, ומדוע לא נמסרו נתונים. לאחר שתוקנו, נמסר מהרשות: "המידע שנמסר לכם אינו מטויב ולכן ייתכן (שהוא, ת"ג) שגוי בחלקו, אנו עובדים על בדיקת הנתונים".
מעו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, נמסר: "בשנים האחרונות חלה נסיגה משמעותית בשקיפות של רשות החברות הממשלתיות. מידע ציבורי שבעבר פורסם באופן יזום באתר האינטרנט היום מוסתר מהציבור. שקיפות החברות בבעלות המדינה היא המפתח להבטחת טוהר המידות והפיקוח הציבורי על פעולותיהן".
נגב הוסיף כי "הפרסומים האחרונים באתר של דו"חות שיאני השכר בחברות הממשלתיות הם מ־2018. רשות החברות הממשלתיות היא הרגולטור שתפקידו להבטיח ניהול תקין. עצוב שרק לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות החברות הממשלתיות וצו בית המשפט המחוזי בירושלים התקבלו הנתונים הללו".
