מנרב זכתה במכרז להרחבת בתי הכלא קציעות וסהרונים ב-220 מיליון שקל
שב"ס מעוניין להוסיף 3,000 מקומות כליאה ב-26 אגפים חדשים ברקע העלייה במספר האסירים הביטחוניים מתחילת המלחמה; לתוכנית אושר תקציב של 1.9 מיליארד שקל; בחודשים האחרונים זכתה מנרב במכזים נוספים, בהם, עבודות בקו הכחול של הרכבת הקלה בראשל"צ תמורת 328 מיליון שקל
מנרב תבצע עבודות להרחבת בתי הסוהר קציעות וסהרונים ב-220 מיליון שקל. חברת התשתיות והבנייה תבצע בשני האתרים בדרום הארץ, עבודות הכוללות הקמת מבנים וביצוע עבודות תשתית ופיתוח להקמת אגפי כליאה ומבנים ציבוריים.
זאת במסגרת תוכנית של שירות בתי הסוהר להוסיף כ-3,000 מקומות כליאה ב-26 אגפים חדשים שייבנו בקציעות וסהרונים, שלה אושר בחודש מרץ תקציב כולל של 1.9 מיליארד שקל. העבודות של מנרב בפרויקט צפויות להימשך שנתיים, והן יחלו בהתאם לקבלת צו התחלת עבודה.
במנרב דיווחו כי "שיעור הרווח הצפוי להערכת החברה דומה לשיעורי הרווח לפיהם החברה נוהגת לתמחר פרויקטים לביצוע עבודות קבלניות מסוג זה". אך לא ציינו מהו.
על פי דוחותיה הכספיים של החברה, מגזר העבודות הקבלניות, שהזכייה במכרז זה מיוחסת אליו, הוא העיקרי שלה. היה אחראי ל-99% מהכנסותיה ברבעון הראשון של 2025 (473 מיליון שקל מתוך 476 מיליון שקל) ול-87% מהכנסותיה ב-2024 (1.4 מיליארד שקל מתוך 1.6 מיליארד שקל).
אולם, בדומה לחברות אחרות שפועלות במגזר זה (כדוגמת אלקטרה ושיכון ובינוי) הרווחיות בו נמוכה יחסית. כך, הרווח התפעולי של מנרב במגזר זה ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-14 מיליון שקל, סכום המשקף רווחיות תפעולית של 3% בלבד. לעומת זאת, במגזר הזכיינות, השני בהיקפו עבור החברה, היא נהנתה מרווחיות של 11%.
מנרב היא אחת מהחברות הקבלניות הוותיקות והגדולות במשק. היא הובילה את הקמת עיר הבה"דים, מוזאון יד ושם, טרמינל 3 בנתב"ג, ומנהרות הרכבת מתל אביב לירושלים.
צבר העבודות שלה במגזר הקבלנות התייצב בסוף חודש מרץ על 3.5 מיליארד שקל, מתוך צבר כולל של 5.6 מיליארד שקל.
הזכייה הנוכחית מצטרפת לפרויקטים אחרים שבהם היא זכתה בחודשים האחרונים - מכרז להקמת מבני מעבדות באוניברסיטת בן גוריון בתמורה ל-132 מיליון שקל; הקמת הקמפוס של מכללת סמי שמעון באשדוד ב-111 מיליון שקל; ביצוע עבודות בקו הכחול של הרכבת הקלה בראשון לציון בתמורה ל-328 מיליון שקל, והקמת מבנה לחוות שרתים באזור התעשייה שהם ב-165 מיליון שקל.
לאחר שסיכמה את 2024 עם הפסד של 118 מיליון שקל שיוחס לבעלי מניותיה, את הרבעון הראשון של 2025 החברה סיימה עם הכנסות של 476 מיליון שקל. מדובר בשיפור של 40% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והיא עברה מהפסד של 3.7 מיליון שקל שיוחס לבעלי מניותיה ברבעון המקביל, לרווח של 4 מיליון שקל.
מנרב מצויה בבעלות של קבוצת משקיעים בראשות קרן אסנס (שמושקעים בה בני משפחת וייל, ממייסדי אסם, לצד משפחות יסלזון וליימן).
שותפיה העיקריים של אסנס (15%) בקבוצה הם הגופים המוסדיים, כלל ומגדל הגדולים בהם (25% כל אחד), ולצידם גם לאומי פרטנרס (20%), זרוע ההשקעות של בנק לאומי.
הקבוצה רכשה את מניותיו של בעל השליטה והמייסד אברהם קוזניצקי (58%) בתמורה ל-435 מיליון שקל, ולצידן גם את אלו שהוחזקו בידי הציבור, לפי שווי חברה של 750 מיליון שקל, ומחקה אותה מהמסחר. מנרב נותרה חברה מדווחת מאחר שיש לה מספר סדרות אג"ח נסחרות.
קציעות, שממוקם בחולות חלוצה שבצפון-מערב הנגב, סמוך לגבול מצרים, הוא מתקן הכליאה השני בגודלו בישראל. הוא אכלס נכון לסוף מרץ 2,221 אסירים ביטחוניים (במתקן הכליאה עופר שסמוך לירושלים שהו באותה העת 2,577 כלואים). בסהרונים שממוקם בסמוך לו שוהים גם כן אסירים ביטחוניים.
שב"ס מחזיק כיום בכ-23 אלף אסירים, לעומת כ-16 אלף בתחילת אוקטובר 2023. מהם כ-10,000 הם אסירים ביטחוניים, שמספרם עלה ב-90% לעומת התקופה שקדמה למלחמה.
