דעה
אחרי הקלפי - המבחן האמיתי של הרשויות המקומיות
מחלוקת פוליטית היא חלק מהדמוקרטיה, אך כיצד מונעים ממנה להפוך לעוינות? ארבעה צעדים שיכולים לסייע לרשויות המקומיות לשמור על שוויון, ביטחון ואמון הציבור, ביום שאחרי הבחירות
בעוד שבועות ספורים נצעד כולנו אל הקלפיות השכונתיות. שם, בתור לקלפי, נפגוש את השכנים שלנו - אלו שאנו חולקים איתם את המרחב היום יומי. עם חלקם אנחנו מסכימים לחלוטין, ועם אחרים אנחנו חלוקים באופן עמוק. אך המבחן האמיתי של החברה הישראלית לא יתרחש ביום הבחירות עצמו, אלא ביום שאחריו.
כשהקלפיות ייסגרו והקולות ייספרו, כולנו נחזור לאותה שגרה מוכרת: נמשיך להיפגש בגן שעשועים, נמתין יחד בקופת החולים את ילדינו לאותם בתי הספר ונקבל שירותים מאותם מוסדות עירוניים. דווקא משום כך, לרשות המקומית יש בתקופת הבחירות תפקיד מרכזי: לאפשר לעיר או ליישוב להמשיך להתנהל כמרחב משותף בטוח ושוויוני, גם כאשר המחלוקות הפוליטיות מגיעות לשיאן ומאיימות לחלחל אל היחסים בין התושבים.
1 צפייה בגלריה
יעל חייט, יועצת ארגונית בתחום רשויות וחברה אזרחית במרכז ומיכל ברק, מנהלת ראש תחום רשויות וחברה אזרחית במרכז אקורד באוניברסיטה העברית
מחלוקת פוליטית כשלעצמה אינה בעיה שיש למנוע; היא מהווה חלק בלתי נפרד וחיוני מכל דמוקרטיה תוססת. הבעיה מתחילה כאשר מחלוקת עניינית הופכת לקיטוב רגשי - מצב שבו איננו רק מתנגדים לעמדותיו של הצד השני, אלא חשים כלפיו עוינות, בוז וחשדנות, ולעיתים אף מטילים ספק בלגיטימיות שלו להשתתף במרחב הציבורי. במצב כזה נמנעת היכולת לשתף פעולה גם בסוגיות שאינן פוליטיות.
בתקופת בחירות, הקיטוב הרגשי מחריף, והזהות הפוליטית עלולה לצבוע גם החלטות מקצועית של הרשות ולעורר בקרב התושבים שאלות כמו: "לטובת מי היא פעלה?' "את האינטרסים של מי היא משרתת?" ו-"האם כל התושבים זוכים ליחס שוויוני?"
לכן, תפקידה של הרשות המקומית אינו לפתור את המחלוקות בין התושבים או לייצר הסכמה במקום שבו היא אינה קיימת. תפקידה הוא לנהל את המתחים באופן מושכל, לוודא שכל תושב ותושבת מרגישים בטוחים להשמיע את עמדתם ואת קולם, להבטיח שהמחלוקת הפוליטית לא תפגע בשירות הציבורי, בתחושת הביטחון וביכולת להמשיך לקיים חיים משותפים. לשם כך נדרשת פעולה דרך ארבעה צירים מרכזיים:
ראשית, על הרשות לחזק את החוסן הפנים-ארגוני שלה. עובדות ועובדי הרשות מגיעים מכל חלקי החברה ומחזיקים במגוון דעות פוליטיות. בתקופת בחירות המתח הציבורי מחלחל באופן טבעי גם אל מקום העבודה ועלול להשפיע על היחסים בין העובדים, על עבודת הצוות ואף על השירות הניתן לתושבים. על הנהלת הרשות להעניק למנהלי המחלקות כלים פרקטיים להתמודדות עם חיכוכים, להעמיד לרשות העובדים כתובת להתייעצות ולדיווח ולהגדיר נורמות ברורות ומחייבות לשיח מקצועי. לצד זאת חשוב לחזור ולהדגיש שוב ושוב את חשיבות השליחות הציבורית המשותפת: מתן שירות מקצועי, שוויוני והוגן לכלל התושבים, ללא קשר לזהותם או לעמדתם הפוליטית.
שנית, נדרש ניהול שוויוני ושקוף של משאבי הרשות והמרחב הציבורי. מעבר למגבלות החוק, בתקןפה רגישה זו, החלטות הנוגעות להקצאת אולמות, שימוש במתקנים רשותיים או קיום אירועים במרחב הציבורי עלולות להתפרש כביטוי להעדפה פוליטית. לכן חשוב לקבוע מראש קריטריונים שוויוניים, עקביים וברורים, לפרסם אותם לציבור וליישם אותם באופן אחיד. לא די בכך שהרשות תפעל באופן הוגן; עליה לוודא שהתושבים יבינו כיצד התקבלו ההחלטות.
שלישית, על הרשות להגן על המרחבים שבאחריותה מפני הסתה, איומים ואלימות. חופש ביטוי ומחלוקת פוליטית הם אבן יסוד בדמוקרטיה. אבל הרשות המקומית לא יכולה להשלים עם אלימות, השחתה, התבטאויות מכלילות או כאלו ששוללות את הלגיטימיות שלו. על הרשות להבהיר מראש מהם גבולות השיח וההתנהגות באירועים ובערוצים שבאחריותה, ליצור מנגנון נגיש לדיווח על מקרים חריגים ולפעול במהירות ובאופן עקבי כאשר נחצים גבולות החוק או כללי ההתנהגות שנקבעו. התגובה צריכה להתמקד במעשה הפוגעני ולא בזהותו הפוליטית של מי שביצע אותו.
רביעית, יש לבסס תקשורת רשותית אמינה, נגישה ומקצועית. בתקופה שבה כל מסר או הודעה עלולים להיצבע בצבע פוליטי, לצאת מהקשרה או להפוך לכלי להפצת שמועות. על הרשות להקפיד במיוחד על מסרים ענייניים, מדוייקים ונקיים מרטוריקה מפלגתית. חשוב שהמידע יימסר בזמן, בשפה ברורה ובמידת הצורך בכמה שפות, ויכלול הסבר להחלטות המשפיעות על הציבור. לצד זאת, כדאי לקיים קשר שוטף עם הנהגות קהילתיות ועם נציגי קבוצות שונות, לזהות מוקדי מתח מבעוד מועד ולא להמתין להתפרצות משבר כדי להתחיל לפעול.
מערכת הבחירות תסתיים בסופו של דבר, אך החיים המשותפים ברשות המקומית יימשכו. תושבים המחזיקים בדעות שונות ימשיכו להיפגש במרחב הציבורי, לעבוד זה לצד זה, ולקבל שירותים מאותם מוסדות. תפקידה של הרשות אינו לטשטש את המחלוקות ביניהם, אלא להבטיח שהן לא יהפכו לעוינות, לאפליה או לפגיעה ביכולת לחיות יחד. לרשות המקומית תפקיד מכריע לא רק בניכוי פתקי ההצבעה והשלטים, אלא בשמירה על מרחב ציבורי מכליל ובטוח.
באמצעות שירות שוויוני, כללים שקופים, תקשורת אמינה ותגובה ברורה להתנהגות פוגענית, הרשות המקומית יכולה לשמש עוגן של יציבות דווקא בתקופה של קיטוב. כך היא תוכל להבטיח שגם ביום שאחרי סגירת הקלפיות, המרחב המקומי יישאר מרחב השייך לכל תושביו.
מיכל ברק היא מנהלת ראש תחום רשויות וחברה אזרחית במרכז אקורד באוניברסיטה העברית
יעל חייט היא יועצת ארגונית בתחום רשויות וחברה אזרחית במרכז
