קריסה מוחלטת במבחן PISA: התוצאות הגרועות ביותר של ישראל מעולם
מתוצאות המבחן הנחשב לתו התקן העולמי להישגים בחינוך עולה כי ישראל רשמה ב-2025 את הירידה השנייה הכי חדה מתוך 75 מדינות שנבדקו; כמעט חצי מהתלמידים הישראלים לא הגיעו לסף המינימלי במתמטיקה ו-41% מתחת לסף המינימלי בקריאה; בכל התחומים ישראל בחמישון התחתון של ה-OECD; שר החינוך קיש: "המלחמה אשמה"
קריסה מוחלטת של ישראל במבחן PISA לשנת 2025, הבודק את רמתם של תלמידי כיתה י' במקצועות מתמטיקה, קריאה ומדעים. בשלושת המקצועות התוצאות בישראל הן הנמוכות ביותר שהושגו אי פעם ונמוכות משמעותית מהתוצאות במבחנים האחרונים שנערכו ב-2022. בשלושת התחומים הציון של ישראל נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD, והיא בחמישון התחתון של המדינות המפותחות. ישראל ירדה בממוצע בשלושת תחומי המבחן ב-29 נקודות, הירידה השנייה הכי חדה מבין 75 מדינות שנבדקו, אחרי לטביה.
הציון של ישראל במתמטיקה עומד על 433 נקודות. זו ירידה של 25 נקודות מהציון ב-2022 – 458, והירידה השנייה בעולם אחרי מלטה. הציון הנמוך ביותר של ישראל מעולם במתמטיקה נרשם ב-2006 (442), והתוצאה הנוכחית נמצאת 37 נקודות הרחק מהשיא של 470 שנרשם ב-2015. זה גם 30 נקודות פחות מממוצע ה-OECD שעומד על 463. התוצאה: ישראל הידרדרה מהמקום ה-38 ל-43 בעולם, ומהמקום ה-31 ל-33 בין המדינות המפותחות (מתוך 38 מדינות)
הציון של ישראל במדעים עומד על 442 נקודות. זו ירידה של 23 נקודות מהציון ב-2022 (465) והירידה השלישית הכי חדה בעולם. זה גרוע אפילו מהציון הנמוך ביותר של ישראל מעולם במדעים ב-2006 (454) ו-28 נקודות הרחק מהשיא של 470 ב-2012. מדובר גם ב-40 נקודות פחות מממוצע ה-OECD שעומד על 482. התוצאה: ישראל הידרדרה מהמקום ה-37 ל-43 בעולם ומהמקום ה-30 ל-32 בין המדינות המפותחות.
הנפילה הגדולה ביותר היתה בקריאה. הציון של ישראל עומד על 436 נקודות. זו ירידה של 38 נקודות מהציון ב-2022 - 474, הירידה השנייה הכי חדה בעולם אחרי לטביה. עד כה, הציון הנמוך ביותר של ישראל בקריאה נרשם ב-2006 (439), והציון הנוכחי רחוק 50 נקודות מהשיא של 486 ב-2012. התוצאה: ישראל הידרדרה מהמקום ה-30 ל-37 בעולם ומהמקום ה-23 ל-31 בין המדינות המפותחות.
ההתרסקות של ישראל באה לידי ביטוי גם בבדיקה של תלמידים מצטיינים ומתקשים (מתחת לסף המינימלי). בכל התחומים ישראל מעל ממוצע המדינות המפותחות במתקשים ומתחתיו במצטיינים. ברוב המקרים זה היה המצב גם ב-2022 אבל הפער גדל דרמטית. בשלושת התחומים ישראל במקום ה-31 מתוך 35 מדינות בכמות המצטיינים
כמות התלמידים המתקשים במתמטיקה (מתחת לרמה 2) זינקה ב-9 נקודות אחוז מ-37% ב-2022 ל-46%, כמעט חצי מהתלמידים ב-2025. ממוצע ה-OECD עומד על 34% בלבד. כמות המצטיינים במתמטיקה (רמות 5-6) הידרדרה מ-8% ל-5% לעומת ממוצע מדינות מפותחות של 8%. כמות המצטיינים במדינות המוליכות (כולל מחוזות בסין): האזורים העירוניים בסין - 54%, סינגפור (37%), טאיוואן (32%), מקאו (29%), דרום קוריאה (23%), יפן (22%) והונג קונג (21%).
כמות התלמידים המתקשים במדעים זינקה ב-8 נקודות אחוז מ-32% ב-2022 ל-40% ב-2025. ממוצע ה-OECD עומד על 25% בלבד, כלומר הפער הוא של 15 נקודות אחוז. במדינות המובילות מקאו (סין), האזורים העירוניים של סין, סינגפור, אסטוניה, יפן, טאיוואן ודרום קוריאה מדובר בפחות מ-15% בלבד. כמות המצטיינים במדעים הידרדרה מ-6% ל-4% לעומת ממוצע המדינות המפותחות של 7%. כדאי להזכיר ששר החינוך יואב קיש ניסה למנוע את פרסום תוצאות מבחני תנופה הארציים במדעים משום שרק 3% עמדו ברמה הנדרשת וטען שהתוצאות לא הגיוניות. עכשיו מתברר שהן תואמות את תוצאות PISA.
כמות התלמידים המתקשים בקריאה זינקה ב-11 נקודות אחוז מ-30% ב-2022 ל-41% ב-2025. ממוצע ה-OECD עומד על 31% בלבד. כמות המצטיינים נפלה ביותר מחצי מ-11% ל-5% ואל מתחת לממוצע המדינות המפותחות (6%).
קיש מסר בתגובה כי "אחרי כמעט שנה וחצי של מלחמה, פינוי קהילות ושיבושים עמוקים ברצף הלמידה - התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית. ישראל שמרה על מיקומה בקריאה ובמדעים לעומת 2018, ובמתמטיקה ירדה מקום אחד בלבד". עוד נמסר ממשרד החינוך ש"PISA 2025 היא בראש ובראשונה תמונת מצב של למידה במלחמה, שבמהלכה פונו קהילות, תלמידים עברו בין מסגרות, מוסדות חינוך נסגרו ונפתחו מחדש. הפעולה לשיפור ההישגים החלה עוד לפני קבלת התוצאות".
ח"כ נעמה לזימי: "בריחה שיטת מאחריות של שר החינוך קיש"
מבוכה גדולה מעוררים הפערים בין הודעת משרד החינוך להודעת הרשות ארצית למדידה והערכה בחינוך. הבוקר פרסם כלכליסט את מסמך מנכ"ל ראמ"ה גל אלון על ניסיונות עיוות והסתרת הנתונים של קיש. מתברר שניסיונות אלה נמשכו גם במטרה להציג את תוצאות מבחן PISA 2025 שלא כנפילה קשה. בהודעת ראמ"ה נאמר ש"הירידות בישראל הן מהחדות שנרשמו במדינות ה-OECD מאז החל מחקר פיזה בשנת 2000, במיוחד בקריאה. בתוך ישראל, הירידה בהישגים החדה ביותר הייתה בקרב תלמידים דוברי עברית בחינוך הממלכתי, שם נרשמו ירידות של 52 נקודות בקריאה, 29 נקודות במתמטיקה ו-28 נקודות במדעים".
תוצאות המבחנים מעוררות תגובות קשות. הנהגת ההורים הארצית: " מבחני פיז"ה אינם הבעיה, הם המראה. במקום להתווכח עם המראה, הגיע הזמן לטפל במה שמשתקף בה". ממרכז מנור נמסר ש"הסיפור החמור ביותר בדוח הוא קריסת החינוך הממלכתי-עברי, שעליו נשענים הכלכלה, ההייטק, המדע וביטחון המדינה, וכעת מציג את ההידרדרות החריפה ביותר". הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי: "אי אפשר להשלים עם אפליה תקציבית של כ־10,000 ש״ח בשנה לתלמיד לרעת התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי. יש לשנות את סדרי העדיפויות ולהציל את החינוך הממלכתי". ארגון "עוף החול – להתחדשות החינוך בישראל: "מערכת שבה מרבית ההחלטות מתקבלות בירושלים והתקציבים מחולקים לפי שעות וכיתות, במקום לפי התלמידים וצורכיהם, אינה מסוגלת להתמודד עם מציאות מורכבת ומשתנה".
ח"כ מירב כהן (ביחד) קוראת לכינוס דיון חירום בוועדת החינוך בעקבות "התוצאות ההרסניות של ישראל במבחני פיזה, "הגרועות ביותר של ישראל במבחני פיזה ב-20 השנים האחרונות". מועמדת הדמוקרטים לתפקיד שרת החינוך ח"כ נעמה לזימי אמרה ש"ההתרסקות הדרמטית של ישראל במבחני פיזה והניסיון העלוב לטייח את התוצאות, משקפים את הבריחה השיטתית מאחריות של שר החינוך הכושל קיש, וחבריו לקואליציית האסון".
