כשהפוליסות הופכות לנכס: כך נכנסו תיקי הביטוח לעולם ההשקעות האלטרנטיביות
מבוססי תזרים עמלות ארוך טווח, עם תלות מוגבלת בתנודתיות השווקים ודגש על ניהול תפעולי ורגולציה – תיקי ביטוח קיימים מושכים עניין גובר מצד משקיעים המחפשים יציבות והכנסה שוטפת בתוך תיק מגוון
בעשור האחרון מתרחבת בהדרגה מפת אפיקי ההשקעה העומדים בפני משקיעים בישראל. לצד נדל"ן מניב, אשראי פרטי וקרנות אלטרנטיביות, מתפתח תחום נוסף, פחות מוכר לציבור הרחב אך ותיק בקרב גופים מוסדיים: השקעה בתיקי ביטוח קיימים. מדובר בנכסים פיננסיים המבוססים לא על השערות ביחס לביצועי שוק ההון, אלא על תזרים עמלות שוטף הנובע מפוליסות פעילות בתחומי החיים, הבריאות, הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח.
תיק ביטוח הוא למעשה אוסף רחב של פוליסות קיימות, שכל אחת מהן מניבה עמלה חודשית או רבעונית לגורם המחזיק בזכויות הניהול – בדרך כלל סוכן, גוף פיננסי או קרן ייעודית. כל עוד המבוטחים ממשיכים לשלם את הפרמיות והפוליסות נשארות בתוקף, נמשך גם זרם ההכנסות. מאחר שמדובר במוצרים ארוכי טווח שנועדו לכיסוי סיכונים בסיסיים ולחיסכון פנסיוני, שיעורי ההתמדה של הציבור בפוליסות אלו נחשבים גבוהים יחסית, וההכנסות ניתנות לחיזוי ברמת דיוק סבירה.
בהיבט זה, תיק ביטוח מתפקד בדומה לנכס מניב: הוא מייצר תזרים קבוע, מקור ההכנסה שלו הוא חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים במשק, והוא אינו חשוף באותה מידה לתנודתיות יומיומית במדדים הפיננסיים. בעוד שמניות ואיגרות חוב מושפעות ממצב השווקים, מריבית ומסנטימנט משקיעים, תיק ביטוח נשען על החלטות צרכניות ארוכות טווח של משקי בית, שאינם ממהרים לבטל ביטוחי חיים או בריאות גם בתקופות של אי-ודאות כלכלית.
הכניסה של משקיעים לתחום מתבצעת לרוב באמצעות קרנות ייעודיות, שרוכשות תיקי ביטוח קיימים מסוכנים או מגופים פיננסיים ומנהלות אותם לאורך שנים. תהליך הרכישה מבוסס על בדיקות עומק הכוללות את היקף התזרים הקיים, פיזור סוגי הפוליסות, איכות החברות המשלמות את העמלות, היסטוריית נטישת לקוחות ויכולת להגדיל את ההכנסות בעתיד באמצעות שימור מבוטחים, שיפור תנאים מסחריים וייעול תהליכים תפעוליים. לאחר הרכישה מושם דגש על ניהול שוטף ואקטיבי של התיק, מתוך תפיסה שמדובר בנכס הדורש תחזוקה מתמדת ולא בהחזקה פסיבית לחלוטין.
אחד המאפיינים הבולטים של אפיק זה הוא הקשר העקיף בלבד לשוק ההון. גם בתקופות של ירידות חדות או תנודתיות גבוהה, הפוליסות עצמן ממשיכות לפעול והעמלות ממשיכות להיות משולמות, כל עוד הציבור מחזיק בכיסויים הביטוחיים ובחסכונות הפנסיוניים שלו. כך נוצרת שכבת הכנסה שאינה מתואמת במלואה עם מחזורי הגאות והשפל בבורסות, תכונה שמשקיעים רבים מחפשים כחלק מבניית תיק השקעות מאוזן.
עם זאת, גם השקעה בתיקי ביטוח אינה חפה מסיכונים. בניגוד לסיכון שוק, הסיכון המרכזי בתחום זה הוא תפעולי וניהולי: איכות הגוף שמנהל את התיק, יכולתו לשמר לקוחות לאורך זמן, פיזור נכון בין סוגי פוליסות וגופים משלמים, וכן השפעות רגולטוריות אפשריות על שוק הביטוח והחיסכון. מסיבה זו, תשומת הלב של משקיעים מופנית פחות להבטחות תשואה ויותר לניסיון המצטבר של מנהלי הקרן, למערכות הבקרה, לתשתיות התפעוליות וליכולת לנתח ולהעריך את איכות הנכסים הנרכשים.
על רקע סביבת השקעות המאופיינת בשנים האחרונות באי-ודאות גוברת, ריביות משתנות ותנודתיות בשווקים, נכסים מבוססי תזרים קיים זוכים להתעניינות מחודשת. עבור חלק מהמשקיעים, תיקי ביטוח אינם תחליף לשוק ההון אלא נדבך נוסף בתוך פיזור רחב יותר, כזה שנועד לייצב את מקורות ההכנסה לאורך זמן ולהקטין תלות בגורמים חיצוניים קצרי טווח.
בסופו של דבר, מדובר באפיק השקעה הפונה בעיקר למי שמעדיפים שקיפות ביחס למקור הרווח, יציבות יחסית והסתכלות ארוכת טווח. עולם תיקי הביטוח פועל כבר שנים רבות מאחורי הקלעים של המערכת הפיננסית, וככל שהוא נפתח בהדרגה גם למשקיעים פרטיים במסגרת מוסדרת, הוא מצטרף לרשימת החלופות שמאתגרות את ההבחנה המסורתית בין השקעות סולידיות להשקעות מבוססות שוק.
מאת יוסי ברק, יו״ר, ברק פיננסים
d&b – לדעת להחליט
