גלי ההדף: הנזק מאובדן מזון במלחמה הסתכם ב־1.6 מיליארד שקל
מאוק' 23' עד יוני 24' נגרם נזק של מיליארד שקל בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים, ו־370 מיליון שקל מעלויות בריאותיות כתוצאה מאי־הביטחון התזונתי. והבזבוז: ב־2023 משק בית זרק מזון בשווי כ־4,200 שקל היישר לפח
הנזק מאובדן מזון בשל מלחמת חרבות ברזל ומהפגיעה בביטחון התזונתי בשל המלחמה עמד על 1.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024). מתוכם כמיליארד שקל בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים, ו־370 מיליון שקל מעלויות בריאותיות בשל העלייה באי־הביטחון התזונתי. כך עולה מהדו"ח השנתי של ארגון לקט ישראל ופירמת ראיית החשבון BDO בנושא אובדן המזון בישראל. הדו"ח נערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ומתבסס על נתוני הלמ"ס.
אובדן המזון ב־2023, שהסתיימה בשלושה חודשי מלחמה, נאמד ב־24.3 מיליארד שקל, עלייה של 5.1% לעומת 23.1 מיליארד שקל ב־2022. זו עלייה ריאלית של 2.1% אם לוקחים בחשבון 3% אינפלציה ב־2023. היקף המזון שנזרק עמד ב־2023 עמד על 2.6 מיליון טונות, מספר דומה למזון שנזרק ב־2022, אך מחברי הדו"ח אומרים שבשל הירידה בהיקף ייצור המזון שגרמה השבתת החקלאות בעוטף עזה, מדובר בעלייה ריאלית של 3% באובדן המזון. עם זאת, מדובר בירידה בשווי המזון שנזרק מ־1.4% מהתוצר הלאומי ל־1.3% ב־2023.
לפי הדו"ח, ב־2023 זרק משק בית ישראלי היישר לפח האשפה מזון בשווי כ־4,200 שקל, שהם כ־14% מההוצאה הממוצעת שלו על מזון ושווה להיקף צריכה של כחודש וחצי מזון. זו עלייה של כ־5% מ־4,000 שקל ב־2022. אבל דריכה במקום מבחינת שיעור שווי המזון הנזרק מההוצאה של משק הבית על מזון.
כ־20% מאובדן המזון, בשווי של כ־5.1 מיליארד שקל, הם בשלבי הייצור. כלומר, כ־16% מערך התפוקה החקלאית בישראל יורד לטמיון. כ־10% משטחי החקלאות בישראל מצויים בגליל ובגולן. רק באזור זה אבדו בחודשי המלחמה 35 אלף טונות של מזון (לצד 85 אלף טונות בחבל תקומה). בסך הכל, תשעת חודשי המלחמה הראשונים הביאו לעלייה של כ־230 אלף טונות בזבוז במקטע החקלאי, בשווי של כמיליארד שקל.
כמחצית מהמזון האבוד היא מזון ראוי למאכל ובר־הצלה. פוטנציאל ההצלה העיקרי נמצא בשלב הקמעונאות וההפצה (4.5 מיליארד שקל) ובשלב החקלאי (2.1 מיליארד שקל).
על פי נתוני ביטוח לאומי, שיעור משקי הבית החיים באי־ביטחון תזונתי עומד על 16.2% - כ־8.2% נמצאים במצב של אי־ביטחון תזונתי חמור וכ־8% באי־ביטחון תזונתי מתון או קל. נתון זה ממקם את ישראל במקום האחרון בהשוואה של כחצי ממדינות ה־OECD. המצב בישראל גרוע בהרבה מאשר במדינות שידעו בשנים האחרונות משברים כלכליים קשים כמון יוון, ספרד ופורטוגל. על פי הדו"ח, העלות הבריאותית העודפת למשק מאי־ביטחון תזונתי בישראל ב־2023 עומדת על 5.5 מיליארד שקל, כ־5% מהוצאות הבריאות הלאומיות.
כ־35% מהיקף הפסולת העירונית בישראל הם כתוצאה מאובדן מזון. ההשלכות עולות לישראלים בבריאות: רק ב־2023, למשל, 980 אלף טונות של פסולת אובדן מזון ביתית נשלחה להטמנה מזהמת, ועוד לפני שגרמה לזיהום קרקע – הובילה לתוספת של כ־310 אלף נסיעות של משאיות אשפה מונעות בדלקים מזהמים הגורמות לזיהום אוויר, תמותה, גודש בכבישים ומפגעי רעש ותאונות. עלויות אלה מתווספות לעלות הכלכלית והסביבתית של הטיפול בפסולת המזון האבוד ופסולת האריזות.
