גוגל מול פולימרקט: הקרב על הבחירות ברשת
מי מוביל את מערכת הבחירות של 2026? התשובה תלויה מאוד בשאלה איפה מסתכלים. בגוגל מתקבלת תמונה אחת, בשוקי החיזוי תמונה אחרת, וברגעים מסוימים מועמד שאינו מוביל באף אחד מהם מצליח להשתלט על תשומת הלב הציבורית. בעידן שבו ההתנהגות הפוליטית מתרחשת גם דרך חיפוש, רשתות חברתיות ומנועי בינה מלאכותית, כבר אי אפשר להבין את הזירה הדיגיטלית באמצעות מדד אחד.
ניתוח שערכנו בלאוס מדיה לנתוני Google Trends בישראל בין 8 באוגוסט ל-6 בספטמבר ממחיש זאת היטב. בהשוואה בין בנימין נתניהו, גדי איזנקוט, עופר וינטר ונפתלי בנט, נתניהו הוביל ברמת העניין הממוצעת עם 42 נקודות, לעומת 27 לאיזנקוט, 25 לווינטר ו-10 לבנט. אלא שבתוך הממוצעים מסתתר סיפור מעניין יותר: וינטר הגיע במהלך התקופה ל-100, נקודת השיא של מדד Google Trends, הגבוהה ביותר מבין הארבעה.
חשוב להדגיש: Google Trends אינו סקר. 100 אינו אומר תמיכה של 100%, ויותר חיפושים אינם שווים יותר מצביעים. המדד מודד עניין יחסי בחיפוש. אבל דווקא משום כך הוא מספק מידע שסקרים אינם מספקים: מי הצליח לגרום לציבור לעצור ולחפש עליו מידע, ומתי.
גם תוכן החיפושים מספר סיפור. סביב איזנקוט נרשם עניין במפלגת ישר, בסקרים, בעמדות ובמשפחתו. אצל נתניהו הופיעו לצד נושאים פוליטיים ומשפטיים גם שאלות אישיות ורגעים תרבותיים ויראליים. אצל בנט נרשמה עלייה לקראת סוף התקופה על רקע השיח על חיבורים פוליטיים. כלומר, החיפוש אינו מודד רק פוליטיקה במובן הקלאסי; הוא משקף סקרנות, אירועים חדשותיים, היכרות עם מועמד ולעיתים גם רגע ויראלי.
במקביל, בשוק החיזוי Polymarket התקבלה באותה תקופה תמונה שונה. בתמונת השוק שבדקנו ב-6 בספטמבר, בחוזה שעסק בזהות ראש ממשלת ישראל לאחר הבחירות הבאות, איזנקוט עמד על 50%, נתניהו על 30% ובנט על 8%. גם כאן אסור לטעות בפרשנות: שוק חיזוי אינו סקר מנדטים, והמחירים בו משקפים את הערכות המשתתפים בשוק באותו רגע. אבל הפער בינו לבין נתוני החיפוש ממחיש עד כמה אותה מערכת בחירות יכולה להיראות אחרת דרך מדדים שונים.
למשוואה הזו נכנסת עכשיו שכבה נוספת: הבינה המלאכותית. סקר שפרסם איגוד האינטרנט הישראלי מצא כי 25% מהציבור שוקלים בחיוב או מתכוונים להשתמש בכלי AI או בשירות מקוון אחר כדי לסייע להם בקבלת החלטה לקראת הבחירות. המשמעות אינה שה-AI מחליף את הקלפי או את הסקרים, אלא שהוא הופך לחלק נוסף ממסע איסוף המידע של הבוחר.
וזה אולי השינוי המעניין ביותר במערכת הבחירות הנוכחית. בעבר שאלנו בעיקר מי מוביל בסקרים. היום אפשר לראות גם מי מעורר הכי הרבה חיפושים, מי מתומחר גבוה יותר בשוקי החיזוי, אילו נושאים מזניקים מועמד לתודעה ומה הבוחר מבקש ממנועי AI להסביר לו.
אף אחד מהמדדים האלה לבדו אינו מספר לנו למי הציבור יצביע. דווקא הפערים ביניהם הם המידע המעניין. נתניהו יכול להוביל בחיפוש, איזנקוט בשוק חיזוי, ווינטר לייצר את שיא העניין היומי – בלי שתהיה בכך סתירה. כל מדד מודד התנהגות אחרת.
בבחירות 2026, האתגר אינו למצוא את המדד החדש שיחליף את הסקרים. האתגר הוא להבין מה כל מדד באמת אומר – ובעיקר מה הוא לא אומר. תשומת לב אינה תמיכה, חיפוש אינו הצבעה ושוק חיזוי אינו קלפי. אבל ביחד, הם מספקים הצצה חדשה לאופן שבו הציבור צורך, בודק ומעבד פוליטיקה בזמן אמת.
תומר לוינסקי הוא מייסד ומנכ"ל משותף בחברת השיווק הדיגיטלי לאוס מדיה ומומחה ל-GEO
