השיתוק הפוליטי עלול לעלות למשק עד 12 מיליארד שקל
אי־ההכרעה בבחירות צפויה להקפיא את פעילות הממשלה למשך חודשיים לפחות, לעכב רפורמות וחקיקה כלכלית ולפגוע בהכנסות המדינה ממסים. באוצר נערכים לתחילת 2027 ללא תקציב מאושר, עם הקפאת התקשרויות ופגיעה אפשרית בצמיחה
אי־ההכרעה בבחירות מכניסה את משרדי הממשלה לתקופת הקפאה של חודשיים לפחות. לפי הערכות, מהמשק ייגרעו עד 6.5 מיליארד שקל בתוצר בטווח המיידי, והמצב עלול לעלות לקופת המדינה 1.8-0.8 מיליארד שקל כתוצאה מהאטה במשק ומאובדן הכנסות ממסים, וכן לגרום לאובדן של 5-3 מיליארד שקל כתוצאה מאי־חקיקה של חוקי מס חדשים. בחישוב גס, מדובר בפגיעה שעלולה להגיע ל־12-6.5 מיליארד שקל. אומנם השירותים השוטפים יימשכו, אבל משרדי הממשלה יעבדו כשעננה מרחפת מעל עתידם, הן בשל השאלה מי יעמוד בראשם והן מבחינת קידום תוכניות חדשות.
הכנסת ה־26 תתכנס ב־10 בנובמבר 2026. בהיעדר רוב לאחד הגושים, היא תפעל במתכונת זמנית: תוקם "ועדה מסדרת" בראשות נציג הסיעה של מי שיקבל מהנשיא את המנדט להרכבת הממשלה, ויוקמו ועדת כספים זמנית וועדת חוץ וביטחון זמנית. אומנם באופוזיציה תכננו להקים עוד ארבע ועדות, בתמיכת המפלגות הערביות, כדי לבטל חלק מחוקי ההפיכה המשטרית — חוק התקשורת, חוק היועמ"שית, החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וחוק מח"ש — אבל לא ברור אם כל זה יקרה.
בנוסף, משרדי הממשלה נכנסים לתקופה של אי־ודאות באשר לזהות השר שיעמוד בראשם. בהיעדר רוב בכנסת, כשבגוש השינוי יש מתנגדים, כמו אביגדור ליברמן, להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות, ויו"ר ישר! גדי איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן וגם ליברמן מסרבים לשבת תחת נתניהו — אנו נמצאים במצב של שיתוק פוליטי.
קושי במימון הוצאות הביטחון
בכל מקרה, החל מ־1 בינואר 2027 המדינה תפעל ללא תקציב מדינה מאושר במשך חודשים ארוכים, בהתאם למועד הקמתה של הממשלה החדשה. כתוצאה מכך, משרדי הממשלה יוכלו להוציא רק תקציב חודשי המבוסס על תקציב 2026. תהיה עצירה של התקשרויות חדשות, למעט באישור "ועדת חריגים", יהיה עיכוב במכרזים חדשים, ויוקפאו רפורמות מבניות וחקיקה למלחמה בהון השחור.
במשרד האוצר אומנם כבר הכינו תוכניות לחוק הסדרים חדש, שיוגש לשר האוצר הבא לכשימונה — במקרה הטוב בסוף דצמבר ובמקרה הגרוע ביוני הבא, שכן יש צורך דחוף להתמודד עם הגידול בהוצאות הביטחוניות, במיוחד אם יש הערכות לסבב מלחמה נוסף מול איראן. כבר היום יש קושי משמעותי בהתמודדות עם מימון הוצאות הביטחון.
במשרד האוצר תכננו להגיש לממשלה ולכנסת צעדים להגברת המאבק בהון השחור, כמו דיווח מע"מ מקוון, שאמור לחסל כמעט לגמרי את התופעה של חשבוניות פיקטיביות. אבל אין כעת מי שיקדם את המהלך, בהיעדר שר אוצר חדש וכנסת מתפקדת.
לגבי הקמת הממשלה ואישור התקציב יש שלוש אפשרויות: אם תוקם ממשלה חדשה עד סוף דצמבר — היא תצטרך לאשר את התקציב בכנסת עד אמצע אפריל; אם לא תוקם ממשלה בתוך כ־100 ימים — הכנסת תתפזר אוטומטית לבחירות; אם תוקם ממשלה לאחר ינואר אישור התקציב יידחה לאמצע–סוף אפריל, כ־140 ימים לאחר כינונה.
במשרד האוצר כבר נערכו לאפשרות ששנת התקציב 2027 תחל ללא תקציב מאושר. כתוצאה מכך יבוצע ריסון תקציבי, באמצעות הנהגת תקציב חודשי המשכי, שישפיע בשלושה ערוצים מרכזיים: הפער השנתי בין תקציב מדינה מעודכן לבין תקציב המשכי מוערך בעשרות מיליארדי שקלים, וזאת בשל הקפאת התקשרויות ורכש ממשלתי.
לפי הערכות, הפער הזה עלול להוביל להקפאת הוצאות מתוכננות בהיקף של 15-10 מיליארד שקל. המשמעות היא הקפאה של תקציבים לרשויות מקומיות, תמיכות והתקשרויות חדשות עם ספקים ונותני שירותים.
זאת ועוד, עצירת ההוצאה הממשלתית תפגע גם במגזר העסקי, אף שחלק מפעילות זו רק יידחה ויושלם לאחר הקמתה של הממשלה הבאה, כך שהפגיעה התזרימית בספקים ובקבלנים תהיה מיידית.
בחודשים של שיתוק פוליטי מתעכבים מכרזי תשתית ופיתוח חדשים בהיקף שמוערך ב־6-4 מיליארד שקל. במקביל, היעדר יכולת לקדם רפורמות מבניות וחוק הסדרים פוגע בפריון ובצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית. פגיעה זו מוערכת ב־0.2%-0.05% מהתוצר בשנה.
הקפאת צעדי מיסוי חדשים
השיתוק במשרדי הממשלה יוצר אשליה חשבונאית קצרת טווח, שבה המדינה "חוסכת" כסף כי היא אינה מוציאה אותו, אבל בפועל קופת המדינה סופגת פגיעה ישירה בצד ההכנסות. אובדן תוצר של 6.5-3 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים עלול להתבטא מיידית בירידה של 1.8-0.8 מיליארד שקל בגביית מע"מ, מס חברות ומס הכנסה.
זאת ועוד, ללא כנסת מתפקדת וממשלה יציבה יוקפאו צעדים חדשים בתחום המיסוי והמאבק בהון השחור. בשל הבחירות, החקיקה שאמורה היתה להסתיים בחודשים הקרובים תוארך אוטומטית עד 10 בפברואר 2027, למשל מס של 8% על משקיעי נדל"ן. לא מן הנמנע שבמועד זה תפחת מדרגת מס הרכישה על דירות למשקיעים, אם לא תוארך בחקיקה המדרגה הקיימת של 8%.
על רקע ההתרעות של רשות המסים כי נדרשים צעדים להגדלת ההכנסות ולצמצום ההון השחור בהיקף של 30-20 מיליארד שקל, כל חודשיים של עיכוב בחקיקה מונעים מקופת המדינה גבייה מתוכננת של 5-3 מיליארד שקל נוספים.
לכל זאת יש להוסיף גם את פרמיית הסיכון ואת עלויות המימון. אי־ודאות פוליטית שמעכבת כינון תקציב מרוסן מתומחרת בזהירות על ידי השווקים וחברות דירוג האשראי הבינלאומיות, ועלולה לייקר את עלות גיוסי החוב שמבצע החשב הכללי באוצר.
