גרירת הרגליים של כ"ץ הובילה את ישראל למערכה בלי ראש לרשות החירום הלאומית
אף שידע על תוכניות התקיפה נגד איראן לא טרח שר הביטחון למנות את אחד מבעלי התפקידים הקריטיים לעת הזאת, ראש רח"ל במקום יורם לרדו שעזב באפריל
ההרס חסר התקדים שזרעו הטילים מאיראן ברחבי הארץ הפיגו בתוך פחות משתי יממות את האופוריה שאפיינה את השיח הישראלי בשעות שלאחר מתקפת הפתע על מתקני הגרעין, תעשיית הטילים ותשתיות האנרגיה של הרפובליקה האיסלאמית.
המלחמה של ישראל באיראן, כפי שהעיד רה"מ בנימין נתניהו במופע זחוח שבו קטף כל קרדיט אפשרי על הצלחת גל התקיפות הראשון של חיל האוויר שכלל בין השאר חיסול של מדעני גרעין ומפקדים בכירים במשמרות המהפכה, תוכננה כבר לסוף אפריל אך נדחתה "מסיבות שונות".
שר הביטחון ישראל כ"ץ היה בסוד תוכניות התקיפה באיראן והכיר את תרחישי התגובה מצדה, תוך ירי מאסיבי וחסר תקדים של טילים עם יכולות פגיעה והרס שהעורף הישראלי לא ידע מעולם. למרות זאת, הוא לא טרח למנות את אחד מבעלי התפקידים הקריטיים לעת הזאת, ראש לרשות החירום הלאומית (רח"ל) במקום תא"ל (במיל') יורם לרדו שסיים את תפקידו באפריל.
לרדו היה אמור לסיים את תפקידו בנובמבר האחרון, אלא שבאותו הזמן נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט ומינה במקומו את כ"ץ כדי להמשיך ולמסמס את גיוס החרדים לצה"ל חרף מצוקות כוח האדם שלו ומחסור חריף בכ־12 אלף חיילים.
בזמן שכ"ץ עשה את ימיו הראשונים בלשכת שר הביטחון ויצא מגדרו להציל את ממשלת נתניהו תוך ניסיון להמשיך ולהכשיר את השתמטות החרדים, לרדו התבקש להשהות את עזיבתו עד מרץ, בתקווה שעד אז כבר ימונה לו מחליף. אלא שמחליף לא מונה, בין השאר ברקע הכאוס הכללי בממשלה והיעדר נציב לשירות המדינה. באפריל לרדו כבר עזב, כשכהונתו בידי כ"ץ לא הוארכה וגם מחליף לא מונה לו. סמכויותיו הועברו לראש רשות המעברים היבשתיים (רמי"מ) בשנתיים האחרונות אל"מ (במיל') איתן יצחק. לפני כן הוא שימש במשך כשלוש שנים בתפקיד סגן ראש רח"ל ופיקד על מחוזות דרום וחיפה של פיקוד העורף.
רשות החירום הלאומית היא הגוף שמנחה מטעם מערכת הביטחון את כללי משרדי הממשלה ויחידותיהם להיערכות ודרכי פעולה לתרחישי חירום קיצוניים שכוללים מלחמות, מתקפות סייבר רחבות היקף, תופעות של מזג אוויר חריג ורעידות אדמה וזאת כדי להבטיח את הרציפות התפקודית של המשק.
גורמים ביטחוניים הביעו בימים האחרונים תמיהה על גרירת הרגליים ועל אי מינויו של ראש רח"ל במשרה מלאה, באופן שהוזנח ולא טופל גם בשבועות הארוכים שבהם היה ברור לשר הביטחון שפניה של ישראל למלחמה בהיקף חסר תקדים עם איראן שתכלול פגיעות קשות בעורף. בהקשר זה עולות גם שאלות הקשורות להכנת העורף למטחי הטילים הכבדים מאיראן שבנוסף להרס העצום שבכוחם לזרוע, גבו עד כה מחיר דמים כואב. כבר בתחילת מלחמת 7 באוקטובר היתה בישראל תמימות דעים כי לא יהיה מנוס מכניסה לעימות צבאי ישיר עם חזבאללה בלבנון ואף עם איראן באופן שהציף את השאלה אם על פיקוד העורף להכין את הציבור למטחי טילים שמסוגלים לשאת ראשי קרב גדולים.
שר הביטחון דאז גלנט הורה לפיקוד העורף להכין קמפיין שינחה את הציבור על היערכות והתנהגות במצבים קיצוניים שכאלה, קמפיין כזה הוכן אך נגנז. השיקול המרכזי שהוביל לגניזתו התבסס על החשש שחזבאללה יזהה את הכנת העורף כמהלך ישראלי מקדים לקראת תקיפה. הנחת העבודה של מערכת הביטחון לקראת הלחימה בלבנון היתה שהציבור ערני ודרוך ממילא בשל הלחימה בעזה, שלפחות בתחילתה לוותה במטחי רקטות לכל רחבי הארץ. גורמים ביטחוניים אמרו לכלכליסט כי ייתכן ששיקולים דומים הכתיבו את התנהלות פיקוד העורף ומערכת הביטחון גם בשבועות שקדמו לתקיפת איראן.
מטחי הטילים המשוגרים בימים האחרונים מאיראן, שעל פי הערכות יימשכו לפחות גם בימים הקרובים, ממחישים בחדות כואבת את המנטרה של בכירי צה"ל כי גם מערכות ההגנה האוויריות הטובות בעולם שעומדות לרשות ישראל לא יכולות לספק הגנה הרמטית.
אלא שהשיגורים התכופים במהלך 20 חודשים של מלחמה תוך נרמולם ואמון כמעט מוחלט ביכולות של מערכות ההגנה האוויריות, רידדו את סף הדריכות בציבור. בשנה האחרונה פיקוד העורף שיפר באופן ניכר את יכולות ההתרעה שלו לציבור על ירי עתידי, בין השאר באמצעות הודעות מתפרצות לטלפונים ניידים שמועברות זמן רב לפני הפעלת צופרי האזעקה. עם זאת, הסרת הכפפות מצד איראן שמפנה כעת מטחים כבדים למטרות שנמצאות באזורים מיושבים מעמידה את הציבור מול אתגרים משמעותיים ואימתניים מבלי שכלל הוכן לקראתם. מלשכתו של שר הביטחון כ"ץ לא נמסרה תגובה.
