זינוק בשימוש במאגר נתוני האשראי, בזמן שהחוק שירחיב אותו לעסקים תקוע
הסקירה השנתית של בנק ישראל ל-2025 מציגה עלייה של 12% בהפקת דוחות אשראי וירידה חדה בתלונות הציבור. אלא שהצעד המרכזי הבא של הבנק המרכזי – הרחבת המערכת לתאגידים במטרה לחסוך כ-1.5 מיליארד שקל בשנה – עולה היום שוב למליאה ועלול להתרסק ללא תמיכת יהדות התורה
מיליוני דוחות בשנה: הסקירה השנתית של המערכת לנתוני אשראי ל-2025, שבנק ישראל פירסם היום (ד'), מציגה עלייה בביקושים של הציבור למערכת נתוני האשראי הצרכנית. על פי נתוני הדוח, במהלך השנה החולפת נותני האשראי במשק הפיקו 6.4 מיליון דוחות אשראי מפורטים – עלייה של כ-12% לעומת 2024.
במקביל, כמות הביקושים לחיוויי אשראי – המספקים לנותן האשראי תשובה מהירה של "כן" או "לא" על בסיס נתונים שליליים מבניים – צמחה ל-5.2 מיליון בקשות, בהשוואה ל-4.7 מיליון בשנה הקודמת. בגזרה הצרכנית, נרשמה קפיצה משמעותית במודעות הציבור ובנגישות הדיגיטלית: הדוח הדיגיטלי האישי, המאפשר לאזרחים לצפות בריכוז התחייבויותיהם ללא עלות, רשם מעל מיליון צפיות באזור האישי במהלך 2025, לעומת 852 אלף צפיות בלבד בשנת 2024.
על פי עיבודי בנק ישראל, המבוססים על נתוני לשכות האשראי הפרטיות הפועלות ברישיון (לשכת האשראי לישראל ולשכת BDI), התפלגות הדירוגים של האוכלוסייה במאגר נותרה יציבה למדי לאורך השנים: כ-80% מהתושבים במאגר מחזיקים בדירוג אשראי המוגדר "טוב עד מצוין", כ-10% מסווגים בדירוג "סביר", ו-10% הנותרים מחזיקים בדירוג "נמוך עד נמוך מאוד". בבנק ישראל מדגישים כי נתונים אלו מוכיחים שנתח דומיננטי מהציבור יכול למנף את מוסר התשלומים החיובי שלו כדי לשפר באופן אקטיבי את הריביות על הלוואותיו, לו יבצע השוואת מחירים מול גופים מתחרים.
נכון לסוף השנה הנסקרת, לתוך המערכת מדווחים באופן שוטף 65 מקורות מידע (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים ורשויות מדינה כגון ההוצאה לפועל), כאשר ארבעה מקורות חדשים הצטרפו במהלך 2025. מנגד, 60 נותני אשראי מחוברים למערכת ומשתמשים בנתונים באופן רשמי, מתוכם שישה הצטרפו בשנה החולפת.
את היעילות הכלכלית של המאגר מגבה מחקר מקיף שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל, שבחן את השפעת השקת המאגר ב-2019 על שוק הלוואות הרכב החוץ-בנקאי (שוק שבו למעלה מ-80% מהפעילות מבוצעת על ידי גופים חוץ-בנקאיים). על פי ממצאי חוקרי הבנק המרכזי, הנגשת המידע וצמצום אסימטריית המידע המבנית הובילו לירידה ממוצעת של כ-0.3 נקודות אחוז במרווחי הריבית בהלוואות חוץ-בנקאיות לאורך התקופה כולה.
חשוב מכך: בסוף תקופת המחקר, ככל שהנתונים במאגר השתכללו, התרחבה הירידה במרווחי הריבית ליותר מנקודת אחוז שלמה (1%). המחקר הוכיח כי זמינות המידע הובילה את הגופים החוץ-בנקאיים לזנוח את התמחור הכללי המבוסס על שיעור המינוף של העסקה, ולעבור לתמחור מדויק המבוסס על מאפייני הסיכון הפרטניים של הלווה, מהלך שלווה גם בירידה בשיעורי הפיגורים בהלוואות אלו.
החוק להרחבת מאגר האשראי לעסקים תקוע
על רקע נתוני ההצלחה של המאגר הצרכני, בנק ישראל ומשרד האוצר קידמו את הרחבת המאגר הקיים והקמת מאגר נתוני אשראי ייעודי לתאגידים וחברות. המהלך, שפוצל מחוק ההסדרים ואושר בחודש שעבר בוועדת הכלכלה, נועד לטפל בכשל שוק עמוק וכרוני במגזר העסקי: העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כיום כ-55% מהתוצר העסקי וכ-60% מהתעסוקה בישראל, אך חלקם בעוגת האשראי הכוללת במשק עומד על 27% בלבד.
כיום, 92.3% מהעסקים הללו נוטלים אשראי מהמערכת הבנקאית, ו-83% עושים זאת מהבנק הספציפי שבו מתנהל חשבון העובר ושב שלהם. יתרון המידע הבלעדי של הבנק המנהל מייצר "פרמיית לקוח שבוי", שמתורגמת לעלויות מימון עודפות. על פי הערכות בנק ישראל, הקמת מאגר החברות ושבירת מונופול המידע הבנקאי אוצרת פוטנציאל חיסכון ישיר של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה בעלויות המימון של אותם עסקים קטנים. זו הסיבה שבנק ישראל הגדיר את המהלך כרפורמה החשובה והמשמעותית ביותר מבחינה משקית.
אלא שהרפורמה הכלכלית הדרמטית הזו עומדת היום (ד') שוב בפני סכנת הכשלה ממשית במליאת הכנסת, על רקע מאבקים פוליטיים. בשבוע שעבר נאלצה הקואליציה להסיר את הצעת החוק מסדר היום, לאחר שסיעת יהדות התורה הודיעה כי לא תתמוך בחוקי הממשלה, בעוד האופוזיציה הבהירה כי תצביע נגד.
היום מועלית ההצעה להכרעה פעם נוספת, אולם עדיין נותר סימן שאלה ביחס לסיכוי להעברתה, לאור איומים נוספים מצד יהדות התורה כי לא תצביע יחד עם הקואליציה. לממשלה נותרו ימי מליאה ספורים בלבד כדי לאשר את החוק בשלוש קריאות לפני פיזור הכנסת והיציאה לפגרת הקיץ ב-19 ביולי.
