האוצר יציג עדכון לתקציב בשל המלחמה: "לא בהכרח נצטרך לפרוץ את הגירעון"
הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר לוועדת הכספים: "נציג את ההבדלים בין התקציב שהוצג לבין המצב החדש בעקבות המבצע, בניית תקציב חדש לא ריאלית". סגניתו, תמר לוי בונה, דחתה את הטענה שבהכרח יש צורך לפרוץ את יעד הגירעון - "אנו רק שלושה ימים בתוך האירוע"
משרד האוצר יגיש בקרוב הצעה לוועדת הכספים לביצוע שינויים בתקציב המדינה לשנת 2026 בעקבות מבצע "שאגת הארי" - כך הודיע הבוקר הממונה על התקציבים במשרד האוצר מהרן פרוזנפר, לוועדה שדנה ביעד הגירעון לשנת 2026. יעד הגירעון כמו גם הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 גובשו לפני המבצע. לדבריו, "בימים הקרובים, ככל שיהיה מוקדם יותר, נבוא עם מיפוי של כל האומדנים להשלכות המבצע ועל המשמעויות, ונציג את ההבדלים בין התקציב שהוצג לבין המצב החדש בעקבות המבצע. יש חשיבות לדון במסגרת התקציב המקורי, כי לעשות כעת עבודה יסודית מהתחלה של בניית תקציב חדש מאפס לא נראה ריאלי".
פרוזנפר ביקש מהוועדה להמשיך לדון בהצעת תקציב המדינה לשנת 2026. לדבריו, אין זה נכון לדון בתקציב מדינה חדש במיוחד מבחינת לוח הזמנים. על הכנסת לאשר את תקציב המדינה לשנת 2026 עד סוף מרץ הקרוב, אחרת תתפזר לבחירות. עם זאת, בשל המלחמה הממשלה יכולה לתקן את החוק ולדחות את אישור התקציב על ידי הכנסת. הוא הסביר כי "בתוך תקציב הביטחון המקורי לשנת 2026, העומד על 112 מיליארד שקלים, יש מענה לצרכים שונים. במהלך המלחמה צריך להעצים את הוצאות הביטחון ואת זה נעשה. מרגע שהתחילה המלחמה אנו עובדים קשה - כל אנשי האוצר, לא רק אגף תקציבים - גם כדי לסייע למערכת הביטחון".
פרוזנפר התייחס לכך שנתוני המאקרו השתנו מאז גיבוש הצעת התקציב, הן מבחינת גידול בהוצאות והן מבחינת גידול בהכנסות ממסים, לעומת התחזית המקורית שלפיה נבנה התקציב. "יש כאן דברים במינוס ובפלוס. יש הרבה אי-ודאות לגבי העלויות, שביום זה איננו יכולים לתת הערכה מדויקת. אנו עובדים לתת מענה למערכת הביטחון, להחזרת פעילות המשק, ונחשוב על צעדים בכל מיני כיוונים. ייתכן שנחזור לוועדת הכספים ונציג את האפשרויות להתכנסויות בתקציב, ביטולים של פעולות ועוד. כדי לאפשר לעמוד בלוח הזמנים אנו מציעים לדון במסגרת התקציב המקורית לפני המבצע. במקביל נבוא לכנסת, בתוך כדי הדיונים על התקציב, עם כל השינויים וכל ההפרשים". הוא הוסיף כי "ייתכן שהתרחיש להוצאות 'שאגת הארי' יהיה שונה מההוצאות ב'עם כלביא', וייתכן שההפרשים יהיו שונים. לא יכול לומר כעת מהן העלויות".
עוד ציין כי המבנה הקיים של תקציב הביטחון, הכולל רכש ארוך טווח, נותן מענה מסוים לתרחישים הנוכחיים, אך סביר שיהיה צורך בחיזוק ובהעצמה של סעיפים מסוימים. עם זאת הדגיש כי בשלב זה מוקדם מדי לתת הערכה מדויקת של ההשלכות התקציביות, שכן אלו תלויות במשך המלחמה ובעצימותה. לשאלת חברי הכנסת לעניין צעדי התייעלות מצד האוצר השיב הממונה: "כאמור נדון בכל ההיבטים ונביא אותם בפניכם. אם נצטרך לקבל החלטות קשות, לא נהסס להביא את ההחלטות האלה".
תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים, ציינה לשאלת חברי הכנסת על מסגרת הגירעון: "לא בהכרח שנצטרך לפרוץ את הגירעון, אין לנו ודאות לגבי משך ועלות". לוי בונה הוסיפה כי "אני לא מקבלת את ההנחה שצריך לפרוץ את הגירעון כעת. אנו רק שלושה ימים בתוך האירוע ואין לנו ודאות. יש חוסר ודאות לגבי כיצד המבצע ישפיע על תקציב המדינה. זה מוקדם לקיים את השיח. אנו תמיד מעדיפים שתקרת הגירעון תהיה נמוכה, אך אנחנו מעט מאוד זמן מאז תחילת המבצע. הוודאות שלנו נמוכה, ולא הייתי קובעת מסמרות שצריך להגדיל את התקרה". היא הוסיפה כי "להשבתה של המשק בעקבות 'שאגת הארי' יש עלויות. תהיה האטה בתוצר. יש עלויות של נזקים ישירים ועקיפים. כרגע העלויות אינן גבוהות מאוד, אך יש הרבה חוסר ודאות לגביהן. לא יכולים לומר מהן ההשלכות על הגירעון וההוצאה. יהיו שינויים בהרכב ההוצאה, ויותר מכך קשה לומר - ויש בכך מידה של חוסר אחריות לתת ניבוי לכך כעת". טניה צפור, סגנית הכלכלן הראשי, הציגה בתחילת הדיון את תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2026, העומדת על 5.2%, וציינה כי "כל עוד אנחנו באירוע בסדר גודל של 'עם כלביא', התחזיות רלוונטיות".
חברי הכנסת אורית פרקש הכהן וחמאד עמר (ישראל ביתנו) תהו מדוע האוצר לא הקצה בתקציב רזרבה עבור המלחמה עם איראן או צרכים ביטחוניים אחרים. לוי בונה השיבה כי "אנו נמצאים במצב של חוסר ודאות מתמשך. בתקציב 2025 הייתה רזרבה של 10 מיליארד שקלים עבור הוצאות נוספות של המלחמה, ובסוף העלות בפועל הייתה 30 מיליארד שקלים. הניסיונות לשים סכומים בצד אינם נכונים. ממה שראינו בשנים 2024-2025 אנו למדים שקשה לתת מענה למציאות שקשה לחיזוי. דרך המלך היא ללכת עם תרחיש בסיס אחד".
מרכז האופוזיציה בוועדה, ח"כ ולדמיר בליאק (יש עתיד), שאל מה יהיו הצעדים שיוצעו ומה יהיו הקיצוצים הצפויים. פרוזנפר השיב כי "אנו בודקים מכל הכיוונים. השינויים יקחו בחשבון את כל מה שקורה בצד הביטחוני וגם מחוצה לו. אנו עושים הכל כדי לאמוד את העלויות ולסייע למערכת הביטחון ולמשק. בטווח הארוך צריך לייצר מצב שבו נהיה בתוואי של חוב יורד, גירעון יורד וצמיחה גבוהה. אנו נשיג את היעדים ובדרך יהיה צורך לקבל החלטות קשות. לא נהסס להביא את ההצעות הללו".
ח"כ נאור שירי (יש עתיד) מתח אף הוא ביקורת על כך שמשרד האוצר לא הקצה רזרבה מיוחדת מראש למלחמה עם איראן. "צעדי התייעלות אינם העלאת מסים על הציבור ואינם צמצום שירותים ממשלתיים. תפסיקו להעלות מסים על הציבור, תייצרו התייעלות, תצמצמו משרדי ממשלה ותעלו מסים במקומות שנכון. כבר כשלוש שנים אנו בהעלאות מסים שאינן הישג גדול אלא נטל על הצרכן". יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), תהה מדוע האוצר הציע הטלת מס רכוש על קרקעות מבלי שברור שההכנסות החזויות אכן יתקבלו, במיוחד כשהכנסות מגביית המס נועדו לממן את ריווח מדרגות המס. לוי בונה השיבה: "אז מה החלופה? לא לעשות את ריווח מס ההכנסה, לא להטיל מס רכוש? אני חושבת שמה שהיה הכי נכון לעשות הוא להטיל את מס הרכוש".
